18 שיעורים
שבת מוקצה מחמת חסרון כיס - הגדרתו כמוקצה
רעק"א מחלק בין מוקצה מחמת חסרון כיס שהוא כלי, לבין מוקצה שאינו כלי. מדוע? | גזירת מוקצה לא הותרה לגבי כלים, אלא הם פשוט כלים, ולכן מוקצה שיהיה בו שימוש בשבת לא יהיה מוקצה.
שבת כתיבה בשמאל
שבת קג.
האם כתיבה בשמאל נחשבת לכתיבה בשינוי או שהיא לא נחשבת לכתיבה? | היד החזקה לעניין הנחת תפילין היא היד בה כותבים | מהמרדכי על פי דברי רש"י בהסבר ר' נתן במנחות ניתן להוכיח שכתיבה בשמאל לא נחשבת לכתיבה.
שבת 'הדלקה עושה מצוה' על פי 'אישו משום חיציו'
מסכת שבת כב:- כג.
מחלוקת הרמב"ם והטור בטעמו של דין 'הדליקה בפנים והוציאה לא עשה כלום' מתבארת על פי מחלוקת הראשונים בטעמו של דין 'אישו משום חיציו'; האם נחשב שהמדליק את האש יוצר הדלקה בכל שניה מחדש, או שלא.
שבת יסוד המחלוקת באינו מתכוון
ביאור מחלוקת ר' יהודה ור' שמעון בלא מתכון, ומדוע ר' שמעון מודה בפסיק רישיה | חילוק יסודי בין הפעולה לבין ייחוסה לעושה הפעולה.
שבת מילת ספק נפל בשבת
מסכת שבת דף קלו.
ב אדא בר אהבה מתיר למול תינוק שהוא ספק נפל בשבת. לרש"י- גם אם התינוק ימות, כבר מעכשיו הוא נחשב נפל. לפי רבנו חננאל-גם אם התינוק ימות, לא יהיה חיוב שבת, כי המלאכה היא מקלקל.
שבת "וקראת לשבת עונג"
שיעור כללי במסכת שבת
עניין יום השבת כיום של התכללות הבריאה כולה לכלל אחד והעונג הבא מתוך המבט הזה.
שבת כתיבה בשמאל
שיעור כללי במסכת שבת
חידוש יסוד שכתיבה מהתורה היא דווקא בימין ושלפי שיטות מסוימות מי שמשתמש בשתי ידיו נחשב בעל שתי ידיים ימניות, חידוש זה עולה מתוך הגמרות שלנו על כותב ומתוך דיני כתיבת סת"ם.
שבת בעניין בישול בשבת
שיעור כללי במסכת שבת
הבית יוסף סובר שאחד מדיניהחזרה זה שיהיה מבושל כל צורכו, מקשה על זה האגלי טל שבירושלמי כתוב שמספיק כמאכל בן דורסאי א. מחלוקת בין הירושלמי לבבלי בעניין כלי ראשון שאינו על האש. ב. יש גדר בישול אחר בישול באופן מסויים.
שבת אינו מתכון ופסיק רישא
שיעור כללי במסכת שבת
ביאור גדר פסיק רישא באינו מתכוון וע"י זה הבנת מחלוקת ר"י ור"ש בב"ק ובמקואות, ביאור סיבת הפטור של ר"ש מהבאת קרבן א במקרה של פסיר רישא.
שבת בדין פסיק רישא
שיעור כללי במסכת שבת
דיון בשיטת המגן אברהם לגבי שיטת הערוך המתיר בפסיק רישא דלא ניחא ליה האם הוא גם בשאר איסורים. חקירה בדין האיסור של פסיק רישא אם הוא נחשב כשם איסור או שחוזר להיות מתכוין. תליית מחלוקת רש"י ותוס' בחקירה זו ודיון בשיטת רש"י. ביאור שיטת שלטי הגיבורים בדין פסיק רישא וקישור שיטתו עם שיטת רש"י בזבחים.
שבת פסיק רישיה דלא ניחא ליה
ישנה מחלוקת בכל התורה בין ר' יהודה ור' שמעון ב"דבר שאינו מתכוון", האם מותר לאדם לעשות פעולה שעלולה לגרור איתה איסור. ונפסקה הלכה (לפחות בהלכות שבת) כר' שמעון שמותר. אולם מודה ר' שמעון שאם פעולת האיסור ודאי תתבצע, למרות שהאדם לא מתכוון אליה, הרי זה אסור. וזה נקרא "פסיק רישיה ולא ימות" (זהו משל: אי אפשר לחתוך את ראש התרנגול ולומר – אין אני מתכוון להורגו). מהי סיבת האיסור ב"פסיק רישיה"? ישנן כמה אפשרויות. בשאלה זו, למעשה, תלויים ההבדלים ב"פסיק רישיה" בין איסורי שבת לבין שאר האיסורים בתורה, וגם בתוך שבת עצמה בין סוגי פעולות שונות.
שבת קורע על מנת לתפור
המשנה בפרק שביעי במסכת שבת מוֹנה 39 אבות מלאכות האסורות בשבת מן התורה. מלאכות אלו למדנו ממלאכת בניית המשכן, והן מלאכות של בניין ויצירה. אולם חלק מן המלאכות הן מלאכות של קלקול, וקלקול אינו אסור מן התורה בשבת. על כן מלאכות אלו אסורות מן התורה רק כאשר הן נעשות על מנת לתקן, כמו: קורע על מנת לתפור, סותר על מנת לבנות, מוחק על מנת לכתוב וכדומה. מה הדין במקרה שהמלאכות הללו (שבמשכן היו קלקול) נעשות בצורה שהן עצמן תיקון, ולא קלקול על מנת לתקן. האם מכיוון שנעשה כאן תיקון זה אסור מן התורה, או אולי במלאכות אלו נאסר מן התורה רק קלקול על מנת לתקן (כמו שהיה במשכן) ולא תיקון בפני עצמו?
שבת בשול אחר בשול
כידוע בדיני החזרה בשבת, תבשיל שהונח מערב שבת על גבי כירה גרופה וקטומה (כלומר שהוציאו ממנה את הגחלים או ששמו עליהם אפר), והיא כבר מבושלת, מותר בשבת עצמה להוריד את התבשיל מעל הכירה ואחר כך להחזירו לכירה, כדעת בית הלל במשנה בפרק כירה. וכל זה כמובן בתנאים המבוארים בפוסקים בדיני החזרה. מדברי הרמב"ם דייק הבית-יוסף שתבשיל המבושל כמאכל בן דרוסאי אסור להחזירו. האחרונים הקשו על כך מהתלמוד הירושלמי שפוסק להיפך. בשיעור זה נאמרו שני תירוצים בנידון: מחלוקת בין הבבלי והירושלמי או שהרמב"ם והירושלמי מדברים על מקרים שונים.
שבת הדלקת נר שבת
מצוה מדברי סופרים להדליק נר שבת; מה שורש המצוה? בגמרא מובא בכמה מקומות שענין הדלקת נר שבת הוא משום שלום בית. בהגדרה כללית יותר אנו משייכים זאת למצוות עונג שבת. אמנם ברמב"ם משמע שהדלקת נר שבת היא גם חלק ממצוות כבוד שבת, להדליק נר בכניסת השבת; לשני הטעמים הנ"ל יש השלכות שונות על דיני המצוה: האם המצוה היא דווקא להדליק או שמספיק שיהיה נר דלוק. האם עיקר המצוה נעשה בשבת או בערב שבת. והאם מברכים על מצוה זו או לא.
