מה מלמדת אותנו ההגדה של פסח?

יום שכולו תורה - רעננה, ניסן תשע"ג

יום שכולו תורה - רעננה, ניסן תשע"ג

יציאת מצרים: הדרך למתן תורה

ההגדה טורחת לידע אותנו מי היו החכמים שהיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה, בגלל שכולם היו כוהנים, לויים או מזרע גרים.

אות לאוהבי ה'

"והיה הדם לכם לאות על הבתים": וכי ריבונו של עולם זקוק לסימן היכן לדלג?!

לא רק להגיד אלא גם לענות

את סיפור ההגדה אנו מספרים בעזרת הפרשה של מקרא ביכורים. מדוע אנו משתמשים בפסוקים אלו ולא בפסוקים של ספר שמות?!

המצווה להגיד

הספר באמצעותו אנו קוראים את ההגדה נקרא "הגדה של פסח" ולא אמירה. מה ההבדל בין אמירה לבין הגדה?

הצער שבלב

מדוע אנו פותחים את הדלת באמירת "שפוך חמתך"?! ומה פירוש הביטוי "וירא ה' את ענינו"?

הללו עבדי ה'

"עבדים היינו לפרעה במצרים" - א.מדוע נכתב "עבדים היינו לפרעה" ולא 'עבדי פרעה היינו'? ב. התורה אומרת "ויוציאנו ה' משם..." ואלו בהגדה אנו מוסיפים "ויוציאנו ה' אלוקינו". מהי משמעות תוספת זו?

אין מפטירים אחר הפסח אפיקומן

מה משמעותה של השאלה: "מה נשתנה" - מה ההבדל, ומה סיבת ההבדל? לאור זאת, מה הפשט בשאלה של החכם "מה העדות והחוקים..." - מה המשמעות של החוקים ומהם החוקים?

מדוע חשוב לנו לזכור את יציאת מצרים?

אנו מזכירים בהגדה את אותה מחלוקת מפורסמת בשאלה, האם מזכירים יציאת מצרים בלילות, כשבשאלה זו נחלקו בן זומא וחכמים; יתכן שבשאלה זו מקופלת השאלה, מדוע חשוב לנו לזכור את יציאת מצרים.

הלל שלם

בפסח אנו אומרים הלל שלם רק ביום הראשון ואלו בשאר ימי החג אנו אומרים חצי הלל; שני טעמים מצאנו לכך: האחד כי אין החג חלוק בקרבנותיו והשני כדי שלא לשמוח במפלת אויבינו; שני הטעמים הללו הם כנגד שתי סיבות לאמירת הלל בפסח: בגלל היותו חג ובגלל הניסים שארעו בו.

זכירה,סיפור, הגדה ועניה

שיחה לשבת הגדול

השיעור עוסק במצוות השונות ביחס למצוותיה של תורה ביחס ליציאת מצרים.זכירה לעומת סיפור. מה בין סיפור להגדה ומהי מצוות עניה ומה בינה לבין הגדה.מדוע אנו מצטטים בהרחבה את פרשת מקרא ביכורים על מנת לספר ביציאת מצרים?