הבסיס ההלכתי לקביעת יום הודיה והלל בימינו

יום העצמאות תשע"ו

*האם ישנו חיוב הלכתי להודות על ניסי הצלה ומה תוקפו? *על איזה סוג נס חל חיוב זה? *עפ"י המתבאר, האם יש חיוב הצלה על הקמת מדינת ישראל?

קורבן יולדת ויום העצמאות

גיליון מס' 181

לצערנו אכן ישנה מציאות של הנהגת המדינה לא על פי דרכה של תורה, אולם לא בגללה לא נודה על הטוב ועל קידוש ה' העצום שישנו בעצם הקמת המדינה לעיני הגויים כולם, ובייחוד כלפי העולם הנוצרי שמאמין שעם ישראל עבר ובטל מן העולם.

קביעת יום הודיה בזמן הזה

מברר את הסמכות להוסיף ולקבוע ימי הודיה בזמן הזה על פי המהר"ם אלשקאר, המג"א והחת"ס, ומביא את מחלוקת הנצי"ב והחת"ס אי חיוב ההודיה לדורות הוא מהתורה או מדרבנן. עוסק בשאלות האם ועל סמך מה ראוי לקבוע אמירת הלל ביום העצמאות וביום ירושלים, וקובע חד משמעית שיש לקרוא הלל בברכה. מברר שיש לברך 'שהחיינו' ביום העצמאות. ומוסיף דברים על חובתנו להתבונן בראייה נכונה מתוך אמיתיותה של תורה במעשי ה' ולהודות לה' על הטוב אשר גמלנו בהקמת מדינת ישראל גם אם אינה בשלמות.

ליום עצמאותנו

עלינו להודות לה' על שנתן לנו מדינה ולהתפלל להתפתחותה ושגשוגה, ויחד עם זאת עלינו לפעול כדי לשנות את הכיוון אליו חותרות מערכות המדינה השונות

קביעת יום הודאה בהלכה

בשיעור זה נעסוק במקורות ההלכתיים לקביעת יום הודאה על נס שנעשה לישראל, ומתוך כך נגיע לנס שזכינו לו בדורנו - תקומת עם ישראל בארצו.