15 שיעורים
אור החיים על הפרשה ההבדל בין פסח מצריים לדורות
אור החיים על פרשת בא - חלק ב'
מדוע הקב"ה לא ציווה בפסח מצריים שטמא | ערל ובן נכר לא יאכלוהו | מחלוקת אוה"ח והראב"ע | מחלוקת רבי יהדה ורבי יוסי לגבי כמה אפשר לפרוש מהחבורה | תמיד יהיה ברכה בקודש | היכן רמוז שאשה נשואה יכולה לאכול בבית אביה בשנה הראשונה.
אור החיים על הפרשה מצוות לקיחת השה
אור החיים על פרשת בא - חלק א'
חשיבות חודש ניסן לישראל | שתי בחינות במצוות לקיחת השה | ההשגה במצוות לקיחת השה.
כלי יקר על הפרשה הסבר שאלת הבן הרשע והבן שאינו יודע לשאול
כלי יקר פרשת בא חלק ב'
מדוע בעל ההגדה מביא את התשובה לבן הרשע, מהפס' "ואמרתם זבח פסח"? | מאיפה יודעים שמי שלא שואל זה מחמת שאינו יודע, אולי זה לא מעניין אותו? | מדוע נאמר אצלנו "והגדת לבנך" לשון אמירה קשה?
כלי יקר על הפרשה מדוע עם ישראל מונה את החודשים מניסן?
כלי יקר פרשת בא חלק א'
סיבת מניית החודשים מניסן היא בשביל שנזכור את יציאת מצרים | מה הסיבה שהמצווה הראשונה שהתורה מונה היא קידוש החודש? ומדוע נסמכה למצוות קרבן פסח? | מדוע הקב"ה אומר שישראל יתנו קודם על המשקוף ואז על המזוזות, ואילו משה רבינו הפך את הסדר? | הקב"ה ביציאת מצריים הלך במהירות ובחיפזון, ועל כן הוצרכו גם ישראל ללכת בחיפזון, אך הגאולה העתידה תהיה בשובה ובנחת, והקב"ה ילך מלפנינו ומאחרינו.
רבינו בחיי על הפרשה רבנו בחיי לפרשת בא - חלק ב'
באורו של רבנו בחיי למילה "לענות" שפרושה להיכנע. דרישת הקב"ה מן האדם הנה להיכנע מפניו. באורם של רבנו בחיי והרמב"ן לסדר התנהלות עשרת המכות במצריים, מתי החלו ומתי הסתיימו.
רבינו בחיי על הפרשה רבנו בחיי לפרשת בא - חלק א'
האדם צריך להתבונן במעשיו ובפעולותיו מה יעשה ומה לא יעשה. דעת רבנו בחיי שכל פעולות האדם אשר יעשה בעוה"ז צריכות להיות למען אשר יוכל לעבוד את ד' ית' בצורה היותר טובה! קשיות הלב נובעת מן אכזריות ורוע ליבו של האדם.
בא העמק דבר פרשת בא חלק ב'
באור המילים "בכור פרעה" ו"בכור השפחה", לבכור יש כח רוחני יותר חזק נאשר לאדם שאנו בכור, הקושי בפסוק "והייתה צעקה גדולה במצריים אשר כמוהו לא נהייתה וכמוהו לא תוסיף" שערבב לשון זכר ולשון נקבה, ישוב הנצי"ב לשאלה הזו. הסבר הנצי"ב שלעמ"י יש מעלה כ"כ גדולה לעמת הגויים, שגם אנשים שמצד עצמם לא היו ראויים לצאת ממצריים, נצלו בכדי שיהיו צוותא( מלשון חברה) לצדיקים. והנקודה הזאת באה לידי ביטוי בכך שהכלבים שתקו בזמן מכת בכורות. חידושו של הנצי"ב שרק החשובים בעמ"י נצטוו לא לצאת מבתיהם ולא כל העם , החידוש הזה נובע מן הגמרא בזבחים שדרשה, שמשה רבנו אמר לפרעה "וירדו כל עבדיך" ולא פרעה בעצמו מפני כבוד המלכות. הנצי"ב חוזר לפרש לפי הפשט שכל גדולי המדינה יתחננו לפני משה רבנו שיצאו כבר ממצריים, הסבר הנצי"ב על מה באה חורי האף של משה רבנו ולפי"ז ביאור מה הקשר בי הפרשה הזו לבין הפרשה הבאה הסמוכה אליה. ( פרשה הכוונה הקטע הבא בפרשתנו)
בא העמק דבר פרשת בא חלק א'
באור המילה "כלה" , פרעה יכנע לחלוטין מפני ה" אחר מכת בכורות,. חידוש הנצי"ב שהבקשה שעמ"י ישאיל מהמצרים כלי כסף וכלי זהב צריכה להישאר בשקט. מהי הסיבה לכך שבפרשתנו לא הוזכרו "שמלות" ואילו בפרשת שמות כן הוזכרו "שמלות? שאלה נוספת מהו הסיבה לשינוי שכאו הוזכרו הגברים ואילו בפרשת שמות לא הוזכרו הגברים? שאלה3 מדוע כאן הוזכרה "רעותה" ואילו בפרשת שמות הוזכר " שכנתה וגרת ביתה"? משה רבנו אהוב ומכובד בעיני עבדי פרעה והעם המצרי, ההודעה שהולכת להיות מכת בכורות לא נאמרה סמוך לביצוע, מי יצא להכות בכורי מצריים הקב"ה או המשחית? ישוב הסתירה בפסוקים בהקשר הנ"ל!
בא מדרגת הבנים
הרב עוסק בשיעור במדרגת העבדים ובמדרגה שלמעלה ממנה- מדרגת הבנים, לאותה מדרגה עם ישראל זכו רק כאשר אמרו שירה על הים. וכן מקור ההבדל בין ההלל שאנו אומרים בתפילה ושאנו מברכים לפניו לבין ההלל שאנו אומרים בליל הסדר שאנו לא מברכים לפניו, הוא שההלל שאנו אומרים בליל הסדר הוא שירה- מדרגת הבנים
בא רמב"ן על פרשת בא - חלק ב'
מה היא החשיבות העצומה של יציאת מצרים ומדוע אנחנו מזכירים אותה בכל כך הרבה מצוות? "מן הניסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בניסים הנסתרים". מדוע בתורה החודשים נקראים רק במספרם? מדוע כיום אנו משתמשים בשמות בבליים לחודשים?
בא רמב"ן על פרשת בא - חלק א'
מדוע המצרים לא הדליקו נרות במכת חושך? האם משה ופרעה באמת לא נפגשו מאז אמירת משה "לא אוסיף ראות פניך"? מה הייתה נשיאת החן של עם-ישראל בעיני המצרים?
בא אור חדש בעולם
שפת אמת לפרשת בא
עם ישראל בבחינת עבד ובבחינת בן. ביציאת מצרים עם ישראל המשיך אור חדש לעולם.
בא התפילין - גילוי נשמת האדם
שפת אמת לפרשת בא
האותיות שבתפילין - מגלים את נשמת האדם. "החודש הזה לכם" - בני ישראל הם הממשיכים את ההתחדשות לעולם.
בא כח ההידברות
משה יוצא מעם פרעה כדי שפרעה יתייעץ עם החרטומים. מכאן לומדים את כח ההתיעצות; ההידברות מחזקת את האמונה; איסור ההידברות עם גוי וכסיל.
