
- בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- פרשת השבוע
- פרשנים על התנ"ך
רבינו בחיי על הפרשה
כתבות בנושא רבינו בחיי על הפרשה
קרדיט: shutterstock/Leon Forado
דיני שניים מקרא ואחד תרגום
נהגו ישראל ללמוד כל שבוע את פרשת השבוע שניים מקרא ואחד תרגום. למנהג הזה יש הלכות רבות, ונביא כאן טעימה קטנה מהם, מתוך התשובות המובאות באתר.
קרדיט: shutterstock/Flik47
איך בונים את בית המקדש?
לראות את הקב"ה בכל מקום * האחריות על הסביבה * השראת השכינה - היא הקדושה * קביעות של עליה * חשיבותו של התוכן הפנימי
קרדיט: שימוש בתמונה זו נעשה בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות בתמונה זו ומעוניינים שנחדול משימושה או נעדכן קרדיט מתאים, אנא פנו אלינו לכתובת: [email protected]
מסעי בני ישראל
ה"אור ביוצאי מצרים וה"אור" בבאי הארץ * איך להתבונן על הניסיונות * התיקון בכל מסע * איך נזכה לארץ ישראל השלמה
קרדיט: Israel Defense Forces
ההכנה לכניסה לארץ
הציפייה לפריצת חומה נוספת * ספר ההכנה לארץ ישראל * איך אפשר לדבר אל כל ישראל * קבלת הארץ בגשמיות וברוחניות.
שיעורים בנושא רבינו בחיי על הפרשה

רבנו בחיי פרשת וזאת הברכה
א"י ניתנה אך ורק וזרעו של יעקוב, ולא לבני אדום וישמעאל. היכן נרמז בתורה, ש א"י, הנבואה, תחיית המתים, והתורה הנם מיוחדים לישראל ולא לשאר האומות? כל עמ"י יקומו בתחיית המתים, הצדיקים יקבלו שכר, והרשעים יקבלו עונש. ארבעה פירושים למי מתייחסות המילים "שמיו": הקב"ה, עמ"י, א"י. יחודו של עמ"י הנו בכך שיש להם גם שכר בעוה"ז, וגם שכר בעוה"ב, ונושע בקב"ה בעוה"ז. כאשר עמ"י מצליחים ומנצחים את אויביהם זהו סימן שבהם דביקים ונושעים בקב"ה. תירוצו של רבינו בחיי לשאלת ה"ראשונים" המפורסמת מדוע לא הוזכר עוה"ב בתורה? מהי הסיבה שאלו הדברים האחרונים שאומר משה רבינו לעמ"י, לפני מותו?

רבנו בחיי פרשת נצבים- וילך חלק ב'
הבטחת ד' שהגלות לא תתמשך לעולם, ומהי הסיבה שבגללה מתעכבת הגאולה? הסברו של הרמב"ן לסיבת סמיכות הפסוקים "כי תשוב.. ובכל נפשך", ל "ושב ד' ". יהיו שני קיבוצי גלויות, אחד של עשרת השבטים, ואחד של שבטי יהודה ובנימין. בגאולה העתידה נגיע למדרגה יותר גבוהה מאשר בימי דוד ושלמה.

רבנו בחיי פרשת נצבים- וילך חלק א
האדם שאוהב את התוכחות הנן אוהב את החיים, ואדם אשר שונא את התוכחה הוא אוהב מוות. שני הסברים לפס' "טובה תוכחת מגולה מאהבה מוסתרת. הסברו של הרד"ק שגם תוכחה גלויה היא טובה אבל מי שאוהב יעשה זאת בסתר. ביחד עם התוכחה צריך גם להדגיש ולהעלות את הנק' אשר באדם טוב בהם. הסברו של המדרש שהתוכחות של משה רבינו יותר טובות מברכותיו של בלעם הרשע. הסבר נוסף של הרבינו בחיי שהתוכחות שבבחוקותי ובכי תבוא הנם כולם באים מאת רבש"ע. הטובה שבקללות הנה שאע"פ שעמ"י עבר כ"כ יסורים, עדיין אנחנו קיימים., והכל בא לטובתנו. כיצד כל ההסבר הזה קשור לפרשתנו?

רבנו בחיי פרשת כי תבוא חלק א
אם האדם יכבד את ד' מממונו, התורה מבטיחה לו שעושרו יגדל; הממון אשר ישיג האדם בדרכי גזל ומרמה, לא יעזור לו ביום כעסו של הקב"ה, אך הממון שיחסיר לצדקה זה מה שיצילנו; ישנו חיוב על האדם לכבד את ד' מהמעלות שנתן לו ד' ית'!; חיוב הבכורים הנו רק משבעת המינים, ורק לאחר ירושה וישיבה; דין נוסף בבכורים: האדם צריך לקשור לסימן את התאנה הראשונה, ולקרוא עליה שם; בכל המצוות שהאדם עושה, צריך לעשותם מן המובחר; החיוב בביכורים הוא ההבאה לעזרה, ואם לא הגיעו לשם, חייב באחריותם. זמן חיוב הבאת ביכורים מתחיל בחג השבועות ונגמר בחנוכה. חובת מקרא בכורים הנו משבועות ועד חג הסוכות.

רבנו בחיי פרשת כי - תצא
דברי המדרש שבכיית אשת יפת תאר, הנה על הע"ז שהורגלה בה מנעוריה. הסבר פרשיית אשת יפת תאר ע"פ הדרש שזה מכוון למלחמה כנגד יצה"ר. מהי סיבת סמיכות הפרשיות של אשת יפת תאר, ירושת בכור, בן סורר ומורה, איסור השארת גופה תלויה על העץ אחרי שקיעה, זה לזה? מהיכן למדנו בפרשה את הכלל: "מצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה"? עמ"י לא מקבל גירים בקלות רבה כ"כ ולא מעודד גיור המוני, וחלק מדיני גירות.

רבנו בחיי פרשת שופטים - חלק ב'
התורה מזהירה את הדיין לא להטות משפט, ומזהירה את עמ"י למנות שופטים צדיקים שלא יעוותו את המשפט. למה נמשל הממנה שופט שאינו הגון? דברי המדרש בויק"ר: מהם דברי הכרוז בזמן עליית שלמה לכסאו? אסור לדיין/שופט להעדיף בצורה כל שהיא את אחד מבעלי הדין, ולא להראות פנים יפות לאחד מהמתדיינים כאשר אדם לוקח שוחד, אינו רואה בחובתו של נותן השוחד. האדן צריך להיזהר במעשיו ובדיבורו שיהיו צודקים, וידבר רק דברים טובים. אדם שנזהר מלדבר דבורים רעים, זו הוכחה לכך שגם מעשיו הנם טובים. גם בעלי הדין צריכים להיזהר בטענותיהם שיהיו צודקים, ושלא ישקרו בשביל לזכות בדין. הסבר הפס' ע"פ הקבלה. אם האדם לא יקח שוחד, התורה מבטיחה לו שיחיה בעוה"ב וירש את א"י. איסור נטיעה לשם ע"ז. אדם שנוטע אשירה(אצל המזבח) עובר על לאו וחוטף מלקות. שני הסברים מדוע בהריגת עובדי ע"ז, התורה השתמשה בלשון "בקרבך". ש. מדוע התורה כותבת בתיאור סוג הע"ז שעבדו, "אשר לא צוויתי", וכי הייתה לנו הוו"א שהקב"ה כן ציווה לעבוד ע"ז? הסבר הפס' ע"פ הקבלה.

רבנו בחיי פרשת שופטים - חלק א'
מעלת השלום. כשם שהשלום הנו קיום העולם, כן המשפט הנו קיום העולם. מה הסיבה שהתורה סמכה את פרשת מינוי השופטים לפרשת הרגלים? שלושה סוגים של שופטים ובי"ד, הקיימים בישראל. ודיניהם. דברי המדרש א: השופטים והשוטרים תלויים זה בזה, א"א לעשות משפט מדק אם אימת השוטרים לא תהיה על נעם, ואם אין שופט אין שוטר. ב: אם עושים משפט צדק בארץ, אין הקב"ה יושב עמם בדין. דברי המדרש בתהילים כנ"ל (ח"ב) ומוסיף שאם עושים משפט צדק, הקב"ה דן את עמ"י ברחמים. מדוע כתוב "תתן לך" והרי המשפט הנו לכל ישראל, ולא רק למשה רבינו בלבד? באור המילים "משפט צדק". באור המילה "משפט", בארץ, ובאור המילה משפט אצל הקב"ה. באור הפס' ע"פ הסוד. דברי המדרש תנחומא, שהצדק נעשה גם עם הזכאי, וגם עם החייב.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.






