סיכום השיעורים הקודמים על השמחה; לא צריך לדכא כוחות שמחה כי אם לכוונם למקומות נכונים; שמחה של מצווה כתוצר של שלמות פנימית; השמחה כמפתח המעיין האלוקי שבכל אדם ואדם; שמחה הבאה מתוך יראת הרוממות; השמחה השלמה יכולה להיות רק בא"י; בניית השמחה במציאות ע"י ת"ח.
שמחה שלמה באה מתוך הבנה שכלית עמוקה ומתוך אמונה עזה, אולם יש לחבר אליה את השמחה ברגש ובמעשים. לפעמים דווקא מעשי שמחה חיצוניים ואף מעשי שטות יכולים לעורר את השמחה הפנימית, ולהשפיע אותה על כל לבושי הנפש והחיים.