יחסי שאול ודוד

פרק יח- פתיחה והצגת הפרק

לאורך הפרק רואים מהלך ברור שבו היחס בין שאול לדוד הולך ומחריף לרעה. בשלב ראשון שאול מפריד את דוד מביתו לאחר מכן הוא עוין אותו ומפחד ממנו ובשלב שלישי הוא כבר מנסה להרוג אותו. בשיעורים הבאים נלמד את הפרק בהקשבה ונבין את מעשי שאול ומעשי דוד ואת הלך הרוח מאחוריהם.

תגובות שאול ויהונתן לדיבור דוד

בסוף הפרק הקודם דוד הביע נאמנות לשאול ואמר שהוא "בן עבדך". יונתן אוהב ומעריך את דוד בעקבות כך ושאול לעומת זאת רואה בו איום. יונתן מחזק את הקשר של דוד לבית המלך ושאול רוצה להרחיק את דוד מית אביו.

"בן מי זה הנער"- בין דרש לפשט

פרק יז פסוק נה - נח

הגמ מסבירה ששאלת שאול היא האם דוד מגיע מפרץ או זרח. בפשוטו של מקרא השאלה היא האם דוד עלול להחליף את שאול ומה הלך הרוח בבית דוד. חז"ל מבינים את הפשט ועל פיו מפתחים את השאלה על םי מה שידוע לנו שהמלך מגיע מפרץ.

"בן מי זה הנער?"

פרק יז פסוק נה - נח

בשיא המתח של המלחמה שאול שואל את אבנר שאלה שנראית לא רלוונטית ולא מתאימה לשעה המתוחה שהם עומדים בה. בשיא המלחמה במלך ושר הצבא עוסקים בדבר שנראה שולי מאוד. שאול בעצם מבין את המתח שקיים ומבין שדוד עלול להחליף אותו כמלך.

הריגת גולית

פרק יז פסוק מח - נד

מעשי דוד מתוארים בפירוט רב וכל שלב מתואר. דוד טוען כל מעשה ומעשה במשמעות. בסוף הקרב דוד מביא את ראש גולית לירושלים ומבטא את זה שהמלכות כוללת גם את התפיסה של גולית.

"אנכי בא אליך בשם ה' צבאות"

פרק יז פסוקים לז'- מט'

דוד עומד מול הפלישתי וכל אחד מגיע עם מבט אחר לגמרי. הפלשתי מגיע עם גאווה והנכחה של עצמו. דוד מגיע בהתבטלות ובשליחות של ה' ושל מערכות ישראל וזה מקור הכוח שלו ורק בזכות זה הוא יכול לנצח.

מקור הכוח של דוד אל מול גולית

פרק יז' פסוק לב- לז

דוד מספר על הצלת הארי והדוב- סיפור שבו באה לידי ביטוי לקיחת האחריות של דוד. כוחו של דוד מגיע מזה שהוא אחראי ומחויב לצאן או לעם ישראל. שאול לא מבין את השפה הזו והוא עובר לדבר בסגנון של שאול.

פתיחה ללימוד תנ"ך בדרך "מעיון להקשבה"

הצגה של דרך הלימוד. לימוד קשוב לדרך הכתיבה המקראית. הנחת היסוד היא שהמקרא מפרש את כוונתו ועל ידי שימת לב לדרך הכתיבה אפשר למצוא תשובות לכל השאלות שעולות מהתנ"ך. כלי העבודה כולם בנויים על היגיון צרוף.

תכונת המנהיגות של דוד

שמואל א, פרק י"ז

לימוד במדרש על דרך ההנהגה של דוד (ומשה)- דאגה למעגלים רחבים ולא רק לעם במובן המצומצם. השוואה בין מנהיגות שאול למנהיגות דוד במובן הזה.

רעיית צאן במדבר- דוד ומשה

שמואל א, פרק י"ז פסוק כ"ח כ"ט

לימוד במדרש לגבי רעיית הצאן של דוד ומשה. המדרש מתמקד ברעיית הצאן כהימנעות מגזל. תכונה זו מדגישה את המחויבות למעגלים רחוקים ולא רק לאנשים הקרובים.

דיבור דוד אל העם

שמואל א, פרק יז' פסוק כא'- כח'

דוד רואה את המצב בעם שהמוטיבציה למלחמה היא בפרסים ואפילו זה לא עוזר. דוד בא להרים את המצב אבל הוא לא מזלזל במצב שבו העם נמצא. אליאב רואה עדיין איזה זלזול באמירה של דוד וכועס עליו.

הגעת דוד למערכה

שמואל א, פרק יז' פסוקים כ-כה

דוד משנה מהשליחות של ישי ולא מביא את האוכל אלא רק דורש לשלום. דוד רואה את המצב הקריטי של המלחמה ולכן הוא מצד אחד נוטש את הצאן והכלים ומצד שני הוא מביא אותם לשומר ומקבל אחריות. ישראל ופלישתים נערכים למלחמה ומוותרים על המתווה של גולית אבל בסוף בכל זאת גולית עולה וחוזר על דבריו.

שליחת ישי את דוד

שמואל א, פרק יז פסוקים יז'- יט'

ישי שולח את דוד לשליחות בעלת כמה משמעויות. מתחילה ממסירה של אוכל בסיסי לאחיו עולה לחריצי חלב לשר האלף וממשיכה לדרישת שלום לאחיו. בשיא השליחות מגיעה "ערובתם"- דרישת הערבות.

בין משפחת ישי לבין שאול

שמואל א, פרק יז' פסוקים יב-יד

הפסוקים מתארים ארבעה פעמים את הליכת בני ישי אחרי שאול. כל תיאור מלמד על נקודת מבט אחרת על הליכה זו. בני ישי הולכים אחרי שאול אבל לא בחיבור פנימי.

חירופו של גולית

שמואל א, פרק יז' פסוק ח'- יא'

גולית מחרף את מערכות ישראל וטוען את הטענה הבאה- המלכות היא דבר לא טוב והיא רק גורמת לכם לשפוך דם. גולית מציע מלחמה של אחד על אחד ובעצם טוען שהפרטים של עמ"י חלשים בגלל המלכות שמחלישה אותם. ישראל מפחדים מעצם הטענה של גולית ולא מהכוח שלו- ראינו כבר שישראל יותר חזקה מפלשתים.

אסיפת פלישתים וישראל למלחמה

שמואל א, פרק יז

פלישתים אוספים את מחניהם אבל לא ממש פותחים במלחמה. ישראל לעומת זאת ממש מתחילים להילחם. גלית מבטא את רוח פלישתים ומזלזל במושג המלכות ומגדיר אותו כעבדות למלך.

רוח ה' של דוד ושל שמואל

שמואל א, פרק טז פסוק יט - כג

שאול מרגיש קנאה מסוימת כלפי דוד בגלל ה"לשון הרע" שהנער אמר בפסוק יח. שאול מבקש את דוד בצורה של רועה צאן ולא כאיש מיוחד כל כך. ישי מתנהג בהתאם ושולח את דוד בצורה שממעטת את מקומו. דוד מגיע לשאול ואול אוהב את דוד.

רוח ה' של דוד ושל שמואל

שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

"אדמוני עם יפה עיניים וטוב ראי"

שמואל א, פרק טז פסוק יב

לימוד במדרשי חז"ל המבטאים את שלושת התכונות של דוד "אדמוני עם יפה עיניים וטוב ראי". תכונות אלו מבטאות את היכולת של דוד לחבר בין עולמות שונים ולרומם אפילו את המקומות הכי נמוכים.