המילה והלשון

שלושה רעיונות בפרשה

1. חז"ל דרשו את הפסוק: "לולי בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" גם על מצוות מילה. והדבר קשה: הלא מילה אינה נוהגת בלילה?! 2. מילה דוחה שבת. מדוע אין מניחים תפילין בשבת כי השבת עצמה היא אות, ואלו מילה שגם היא אות דוחה שבת?! 3. חז"ל מספרים שרוכל אחד לימד את ר' ינאי שאי דיבור לשון הרע הוא סם חיים. מה חידוש חידש לו לר' ינאי?!

קרניים, קורבנות וקריאות

ארבעה רעיונות לפרשת ויקרא

1. חז"ל אומרים שנשתייר לו למשה מעט דיו מהמילה ויקרא וממנה זכה לקרני הודו. מה משמעות דברים אלו? 2. חז"ל אומרים שמשה שאל את הקב"ה: מכל אומה ולשון אתה מצווה על הקרבנות דווקא את ישראל?! מה משמעותה של שאלה זו? 3. מדוע מביא רש"י את דברי חז"ל שלכל אמירה וציווי קדמה קריאה כאן, ולא בפעמים הקודמות שמופיעה קריאה? 4. מה המשמעות של התחשבותה של התורה במצבו הכלכלי של המקריב בקרבן עולה ויורד?

הזכרת שמו על הטוב

הפטרה של בהר-בחוקותי: ירמיהו טז-יז

הפטרה של בהר-בחוקותי: ירמיהו טז-יז

"ברוך הגבר..."

הפטרה של בהר-בחוקותי: ירמיהו טז-יז

הפטרה של בהר-בחוקותי: ירמיהו טז-יז

ארץ ישראל בוחרת

הפטרה של בהר-בחוקותי: ירמיהו טז-יז

הפטרה של בהר-בחוקותי: ירמיהו טז-יז

ברכות וקללות ליחיד

הפטרה של בהר-בחוקותי: ירמיהו טז-יז

הפטרה של בהר-בחוקותי: ירמיהו טז-יז

"והתודו את עונם"

מחלוקת הרמב"ן, ספורנו והאברבנל בתשובה לשאלה: "מדוע לאחר שהתורה כותבת שעמ"י מתודה כתוב שה' יעניש אותם בכך שיביא אותם בארץ אויביהם?

"ואם בחוקותי תמאסו"

מחלוקת רש"י הרמב"ן והספורנו בפירוש הפסוק "ואם בחוקותי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם".

ברכות לכלל ישראל

הברכות הנזכרות בפרשת בחוקותי הן ברכות לכלל ישראל ולכן הן ניכרות בעוד שהברכות הנזכרות בפרשת משפטים הן ברכות ליחיד ההולך בדרך ה' ולכן הן פרטיות ואינן ניכרות.

"וציויתי את ברכתי"

בלא שאלת עם ישראל "מה נאכל בשנה השביעית" הברכה היתה באיכות ולא בכמות וכן רואים במי מריבה.

"וזכרתי את בריתי"

זכות יעקב מגינה על עם ישראל רק כאשר בניו הולכים בדרכו - מיטתו שלמה. ואם אינם הולכים - תגן זכותו של יצחק שחצי מבניו היו רשעים. ואם יותר מחצי אינם הולכים בדרכו - תגן זכותו של אברהם שרוב בניו היו רשעים; "והארץ אזכור" - הארץ מגדלת ומטביעה בנו את זכויות האבות.

השכר על לימוד תורה

"אם בחוקותי תלכו" - מפרש רש"י: "שתהיו עמלים בתורה"; השכר המופיע בפרשה הוא על העמל והיגיעה בתורה; לימוד התורה גורם לכך שהברכות הגשמיות יביאו לברכות רוחניות.

שמיטה והר סיני

הקשר שבין שמיטה להר סיני מתבטא בשני דברים: א. הדרשות לפסוק "גיבורי כח עושי דברו". ב.מצות הקהל - שיחזור מעמד הר סיני.

חסד כתנאי לגאולה

הפס' "אחרי נמכר גאולה תהיה לו..." רומז לנו מהי הדרך אל הגאולה.

"מלוה ה' חונן דל"

מהי המשמעות של הפסוק "מלוה ה' חונן דל" שחז"ל מביאים על הפס' בפרשה וכי ימוך אחיך וכו'?

המלווה והלווה בא"י

כיצד למדים מפרשתנו שכל הדר בא"י דומה למי שיש לו אלוק.

קדושת הארץ מהכוח אל הפועל

מדוע התורה פותחת בתיאור שנת השמיטה ורק אחר כך מתארת את ששת השנים שלפני כן.

זכר למתן תורה

אנו רגילים לחשוב שחג השבועות הוא זכר למתן תורה. הרב הירש מלמד אותנו שחג השבועות אינו ביום בו קיבלנו את התורה אלא ביום בו אנו מוכנים לקבל את התורה.

השמחה והדמיון שבארבעת המינים

מה המשמעות לכך שאנו נוטלים את ארבעת המינים בחג הסוכות?

אחרי הטובה או הרעה

פסח וסוכות נדמים בעינינו כשני חגים המציינים את יציאת מצרים. בעל העקדת יצחק מלמד אותנו שמטרתם הפוכה בתכלית.