כמיהה לבנין בית המקדש

תמחה את זכר עמלק

נתברכנו בדיונים הלכתיים רבים לענין מצות קריאת פרשת זכור. דשו הפוסקים בשאלות רבות. [א] האם זו מצוה דאורייתא (כדעת התוספות) או רק דרבנן (רמב"ם). [ב] האם הנשים חייבות במצות קריאה זו? [ג] האם אדם יוצא ידי חובתו זו ע"י שמיעת מגילת אסתר ביום פורים? [ד] האם בן לעדות המזרח יוצא ידי חובתו בשמיעה מספר תורה בכתב אשכנזי ובהברה אשכנזית? וכן להיפך, האם אשכנזי יצא ידי חובתו בספר מעדות המזרח? [ה] כיצד לבטא מלת "זכר", בסגול תחת הז' או צירי? ועוד כמה דיונים. אבל לא ראינו בירורים כיצד מקיימים מצוה זו בפועל, ומי הם אנשי "עמלק" בדורנו?

געגועים להקמת בית המקדש

בכל שנה, החל חודש אדר היו אבותינו שוקלים שקלים כדי לממן הבאת קרבנות ציבור בבית מקדשנו. זכר לכך אנו קוראים "פרשת שקלים" בשבת ראש חודש אדר או שבת שלפני ראש חודש אדר (מגילה כט.). אמנם לא די בכך שהאדם עושה המצוה בפועל אלא יש לתת מחשבת לב מה הוא תוכן המצוה, מה היא מטרת המצוה. הבה נתבונן לשם מה עלינו לתת שקלים?

שעות הפנאי? או שעות הבזבוז!

חז"ל תקנו לנו לקרוא "החודש הזה לכם" בשבת שלפני ראש חודש. ביום זה יש גם מתן פרס לנשים. נוהגות הן לא לעסוק במלאכות כבדות ביום ראש חודש אבל אם רוצים גם הגברים להתבטל כמותן ממלאכתם בראש חודש, אין זה נכון מצדם כלל. יש פגם כאשר יש למבוגר או לבני נוער שעות פנאי הם "מבזבזים" אותו על פעולות סרק.