כפוי טובה
ויקישיבה - כפוי טובה
מי שאינו מכיר טובה לחברו על מה שקיבל ממנו, סופו שלא יכיר בגודל וברוב החסדים והטובות שמקבל מאת ה'.
המסגל לעצמו מידה זו של הכרת הטוב במה שמקבל מחברו, יודע גם להכיר בטובות הבורא. ומי שמושחת במידותיו והוא כפוי טובה "לבסוף כופר בטובתו של הקב"ה".
את הפסוק בספר דברים: "לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו", פירש רש"י: "לא תתעב מצרי מכל וכל, אף על פי שזרקו זכוריכם ליאור. מה טעם: שהיו לכם אכסניא בשעת הדחק".
המצרים עינו את כלל ישראל והעבידו אותם בעבודת פרך שאין לשער את גודל הקושי שהיה בה, וכל זה מתוך כפיות טובה כלפי יוסף שהציל את מצרים מאבדון. למרות זאת הזהירה התורה אותנו שלא לתעב אותם כשהנימוק הוא: "שהיו לכם אכסניא בשעת הדחק". בה בשעה שעם ישראל לא שש כלל לגור שם, שהרי רצו לצאת משם בכל מאודם ורק המצרים מנעו אותם מכך. אך הואיל ובפועל נהנו בני ישראל מהאכסניא שנתנו להם המצרים, על כן עלינועוד...
המסגל לעצמו מידה זו של הכרת הטוב במה שמקבל מחברו, יודע גם להכיר בטובות הבורא. ומי שמושחת במידותיו והוא כפוי טובה "לבסוף כופר בטובתו של הקב"ה".
את הפסוק בספר דברים: "לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו", פירש רש"י: "לא תתעב מצרי מכל וכל, אף על פי שזרקו זכוריכם ליאור. מה טעם: שהיו לכם אכסניא בשעת הדחק".
המצרים עינו את כלל ישראל והעבידו אותם בעבודת פרך שאין לשער את גודל הקושי שהיה בה, וכל זה מתוך כפיות טובה כלפי יוסף שהציל את מצרים מאבדון. למרות זאת הזהירה התורה אותנו שלא לתעב אותם כשהנימוק הוא: "שהיו לכם אכסניא בשעת הדחק". בה בשעה שעם ישראל לא שש כלל לגור שם, שהרי רצו לצאת משם בכל מאודם ורק המצרים מנעו אותם מכך. אך הואיל ובפועל נהנו בני ישראל מהאכסניא שנתנו להם המצרים, על כן עלינועוד...