תלמוד בבלי
גודל טקסט
ויקישיבה - תלמוד בבלי
התלמוד הבבלי (נקרא בקיצור בבלי וכן גמרא) הוא פירוש האמוראים למשניות, ברייתות ותוספתות, ודברי הגותם. התלמוד בנוי על המשניות כך שלאחר כל קטע משנה מופיע הפירוש הרלוונטי לה. התלמוד כתוב כשילוב בין דברי האמוראים הנכתבים בארמית לבין ציטוטי המשניות והברייתות בעברית. החל מהדפסת ש"ס ונציה בשנים, נקבעה "צורת הדף", שקבעה את עיצובם וחלוקתם של דפי התלמוד והמפרשים שלצדם. חלוקה זו נשמרה גם במהדורת וילנא, שהיא הבסיס למהדורות הנפוצות של התלמוד הבבלי עד לימינו. לפי חלוקה זו מצויים בתלמוד הבבלי 2,711 דפים.
מן התלמוד הבבלי]]
עוד...
x
-
-
אבות הנזיקין חלק ד'
בור | פתח הבור | הבל וחבטה | בכדי שיודיעוהו | בור המתגלגל | אבנו סכינו ומשאו | נתקל באדם | בור למיתה ובור לנזיקין | הכשרתי במקצת נזקו | שור ולא אדם | חמור ולא כלים | פסולי המוקדשין | סוגיות שונות | גרמא | קים ליה בדרבה מיניה | כוונה | חיוב גלות. -
אבות הנזיקין חלק ג'
סיכום הסוגיות היסודיות והכלליות: סיום אש, ותחילת בור על שני סוגיו, ברה"ר וברה"י. -
המשפט העברי
למה מערכת המשפט של התורה נראית פחות אפקטיבית ממערכת המשפט של הגויים? למה קיים דין 'פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמיים'? על ייחודיות המשפט העברי, היחס בין הקב"ה והדיינים בחלוקת המשפטים, והקשר בין הקב"ה, עם ישראל וארץ ישראל ביחס למשפט. -
אבות הנזיקין חלק ב'
המשך סיכום היסודות הכלליים שבאבות הנזיקין. שור שנגח אדם, שדיניו נחלקים לשניים: חיוב סקילה וחיוב כופר. ותחילת יסודות אש. -
אבות הנזיקין חלק א'
סיכום הסוגיות היסודיות והכלליות שבאבות הנזיקין: שן, רגל וקרן (שור שנגח שור) תמה ומועדת. -
תשלום, שמירה ופטורים מיוחדים
איסוף הסוגיות על תשלום, שמירה ופטורים בבא קמא, והוצאת הכללים היסודיים מהן. -
סיכום אבות נזיקין
ישנם 24 אבות נזיקין שמחולקים ל3 קטגוריות: מזיקים, לוקחים ללא דעת בעלים ושומרים. בתוך נזיקין יש 5 אבות מרכזיים. קרן, בור, שן ורגל, אש ואדם המזיק. -
התנהלות בתי הדין לדיני ממונות בימינו
בתי הדין לדיני ממונות בימינו מפשרים בדינים רבים של תשלומים על גרמא או תשלומי ריפוי במקום שאינם קיימים בדין התורה. הפתרון שהתורה מציעה לכך אינו פשרה, אלא המלך ודינא דמלכותא, וכמו כן טובי העיר והפקר בית דין, שאלו מורשים להשתמש בכוח כפי צורך השעה. אחרונים רבים ניסו לתלות חיובים על ריפוי בשיטת הראב"ד היחידאית, שמחייבת את המזיק שדה לכסות בורות שחפר, אבל גם שיטה זו ניתנת להבנה פשוטה שאינה מחריגה אותה משאר הדעות. -
מחייב איניש לבסומי בפוריא
על הרחבת המצוות של פורים, וביאור המימרא של רבא, 'מחייב איניש לבסומי בפוריא'. המשגה של מושגים מארמית לעברית ולהיפך, וביניהם המושג 'בין ארור המן לברוך מרדכי' שמקורו באימרה עתיקה. ומשמעות המושג - שכרותו של לוט, כמו 'לא ידע בשכבה ובקומה'. ומאחר ששיכור כלוט פטור ממצוות, המצווה חלה עד שיעור זה על כל כוס וכוס, אבל - 'השתייה כדת אין אונס'. ועל הקשר לפורים בנושאים של מסכת מגילה שהובאו 'בדרך אגב'.
המשך לקרוא...
<
54321
>