פרשת חוקת

ההודאה של שלמה בחוסר הבנת מצוות פרה אדומה אינה כניעה של רוח האדם, אלא הפתח לחוכמה. המרחב של הסכלות, של ההכרה באי הידיעה, מפנה מקום להתגלות האלוקית ולקבלת החוכמה מפיה.

הרב דיבר על הניסים הנסתרים שהיו כשאבותינו הגיעו לכניסה לארץ וכמוהם גם בימינו. עם גודל של אמונה וביטחון בה' שמסובב את הכל גם כשאנחנו לא יודעים

שיעורו השבועי של הרב שמואל אליהו בבית הכנסת "היכל יעקב". השיעור בנושא פרה אדומה בימינו.

עניינה של פרה פרה אדומה לתקן את המיתה מעיקרה - החטא במי מריבה היה כעס שנובע מחוסר אמונה, מעלת א"י היא עבודה בשמחה וברצון מתוך אמונה.

הסבר הרמב"ם ב"מורה נבוכים" לחטאו של משה רבנו. חידושו של הנצי"ב שחטא משה רבנו היה בכך שלא הצליח להעביר לבנ"י את המסר מהי הדרך הראויה לעשות בזמן עצירת גשמים בא"י. באורו של הנצי"ב מדוע היה צורך להכות את הסלע פעמיים. הסברו של הנצי"ב שאע"פ שאהרון לא כעס, מ"מ נתרשלו ידיו ולא עשה מה שהיה צריך לעשות. דיוקו של הנצי"ב שהעונש על משה ואהרון לא היה שימותו במדבר, אלא שלא יכיניסו את בנ"י לא"י מידה כנגד מידה, מכיון שלא הראו לבנ"י את הדרך להתנהגות בא"י בזמן עצירת גשמים, וכן משה רבנו שינה מציווי ד' יתברך. באורו של הנצי"ב מדוע דווקא חטא מי מריבה גרם ל קידוש ד' . שאלתו של הנצי"ב א: מדוע צריך להזכיר מהיכן משה שולח מלאכים למלך אדום? ב: מדוע לא כתוב "וישלח משה מקדש מלאכים"? שתי תשובות לדבר?: א: לפי הפשט משה רבנו לא רוצה להכניס יהודים לסכנה, והוא יודע את יחסי הגויים אלינו. כפי שמצינו ביחסו של חנון מלך בני עמון אל שליחי דוד. ב: מכיוון שמשה רבנו ידע שמלך אדום לא יסכים, וזהו גם ציווי ד', לכן שלח שליחים גויים שישימו לב רק לתוכן העדות ולא יראו את פחד אנשי אדום מבנ"י.

ביאורו של הנצי"ב איזה מטה משה רבנו לוקח ב"מי מריבה", ומה הצורך בלקיחת המטה? הערת הנצי"ב שמשה רבנו הקהיל את העדה לא ע"י החצוצרות. באורו של הנצי"ב שרצון ד' היה שמשה רבנו ואהרון הכהן יקהילו את בנ"י וילמדו אותם כיצד להתנהג בשעת עצירת גשמים בא"י, כמבואר במסכת תענית וע"י כך יחזור הסלע לתת את מימיו כבתחילה. שאלות הנצי"ב מהי סיבת השינוי בפסוקים שבתחילה הפסוק מדבר בלשון רבים ("ודברתם") ובסוף בלשון יחיד(והוצאת). ותשובתו. חידושו של הנצי"ב שהמטה היה מונח בקה"ק. ולפי"ז המילים"כאשר צווהו" נסובות על ציווי ד' לשים את המטה בקודש הקודשים! חידושו של הנצי"ב שמשה רבנו ואהרון הקהילו עם רב מבנ"י למען הקים את דבר ד', ופניהם היו אל הסלע מכיוון ששם היתה השראת שכינה.