קטורת

תערובת של מיני בשמים שהיו מקטירים פעמיים בכל יום, בבוקר ובבין הערביים, על מזבח הזהב שבהיכל, וביום הכיפורים - גם בקודש הקודשים.

מצות עשה להקטיר קטורת על המזבח פעמיים בכל יום, בבוקר ובבין הערביים. גם עצם עשיית הקטורת, לדעת רבים, היא מצות עשה.

הקטורת היתה עשויה מאחד עשר סממנים, והם: צרי, צפורן, חלבנה, לבונה, מור, קציעה, שבולת נרד, כרכום, קושט, קלופה, קנמון. לסממנים אלו יש משקל מדוייק.

על סממנים אלו מוסיפים: מלח סדומית, כיפת הירדן, ועוד עשב מסויים מעלה עשן, שהיה ידוע רק לאנשים מסויימים.

היתה מגילה מיוחדת, הנקראת: "מגילת סממנין", בה היו כתובים השמות והמתכונים של סממני הקטורת. רבי יוחנן בן נורי מספר: "פעם אחת מצאתי זקן אחד ומגילת סממנין בידו. אמרתי לו: מאין אתה? אמר לי: מבית אבטינס אני. - ומה בידך? אמר לי: מגילת סממנין. -עוד...