Bookmark and Share
רשימת נושאים:



אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: beitel@yeshiva.org.il

גמרא יומא מבחן דפים טז-ל
ממוצע הציונים עד כה: 80%
מקורות ללימוד לפני המבחן:
דפים טז-ל; כולל שאלות על תוס'

אנא סמן את התשובה הנכונה. בסיום המבחן לחץ "סיימתי" וקבל ציון.
[אין חובה לענות על כל השאלות].
1. למאן דאמר (ר"ש איש המצפה) דסבירא ליה דבתמיד של שחר צריך לתת מתן דמים כעולה וכחטאת.(טו.)
א. נותן א' שהם ב' למטה כמעשה עולה, ושתים שהם שתים למעלה כמעשה חטאת.
ב. נותן ב' שהם ד' כמעשה עולה וארבע מתנות כמעשה חטאת.
ג. נותן א' שהם ב' כמעשה עולה ואחר כך שתיים שהם שתיים כמעשה חטאת.
ד. נותן ב' שהם ב' כמעשה חטאת ואחר כך א' שהם ב' כמעשה עולה.

2. למה בעולה נותן מתנה ראשונה בקרן צפונית מזרחית ולא בקרן דרומית מזרחית בה פגע ראשון ?(טו:)
א. דקרן דרומית מזרחית לא היה לו יסוד.
ב. קרן צפונית מכוון נגד פתחו של היכל.
ג. דעולה טעונה שחיטה בצפון.
ד. דהפשט היה בצפון.

3. מתי נוטל כהן גדול ארבע חלות מלחם הפנים, לרבנן האומרים כהן גדול נוטל פחות מחצי ?(יז:-יח.)
א. בשבת שבתוך הרגל.
ב. כשמשמר הנכנס נוטל שש, ומשמר היוצא נוטל שש.
ג. כשיש משמר המתעכב.
ד. למ"ד הנכנס נוטל שבע בשכר הגפת דלתות והיוצא נוטל חמש.

4. לשכת פרהדרין ולשכת בית אבטינס אחת היתה בצפון ואחת היתה בדרום העזרה, בגלל: (יט.)
א. שרצו להטריחו שאם הוא צדוקי שיפרוש, ועוד שלא יזוח דעתו.
ב. שיהא זריז בעבודה.
ג. שיכיר את כל העזרה.
ד. שהיו צריכים להזות עליו כל ז' ימים.

5. מה פי' המשנה "אישי כהן גדול אתה שלוחינו" למ"ד כהני שלוחי דרחמנא ? (יט.:)
א. שהם גם שלוחינו ושלוחי דרחמנא.
ב. שלוחינו הכונה לשליח שבט הכהנים.
ג. שלוחינו שעל ידך תהיה כפרתינו.
ד. שהשבועה שאנו משביעים אותך תהיה על דעתינו.

6. האם מותר לרמוז בשעת קריאת שמע ? (יט:)
א. מותר לרמוז בכל קריאת שמע.
ב. אסור לרמוז בכל קריאת שמע.
ג. פרשה ראשונה אסור לרמוז, פרשה שניה מותר,
ד. רק בפסוק ראשון אסור לרמוז.

7. כרובים בנס היו עומדים, מה היה הנס ?(כא.)
א. שנעשו מקשה אחת עם הכפורת.
ב. גוף הכרובים שעשה שלמה אינו מן המדה.
ג. שהיו כבדים ולא נפלו.
ד. שהיו גבוהים ולא נפלו.

8. למה תקנו שמי שזכה בתרומת הדשן זכה גם בסידור המערכה ובסידור ב' גזרי עצים ? (כב.)
א. מכיון דתקנו פייס לתרומת הדשן נמנעו הכהנים לבוא, לכן הוסיפו להם עבודות הללו.
ב. דכל זה נקרא עבודת לילה.
ג. דתרומת הדשן הוי טירחא מרובה לכן הוסיפו העבודות הללו.
ד. דכל הדברים הללו באים לסדר את המזבח להקרבה, ולכן הוי הכל חד עבודה.

9. האם תרומת הדשן כשרה בכהן בעל-מום ? (כג:)
א. לכולי עלמא עבודה היא ואסור להרים.
ב. לכולי עלמא לאו עבודה היא ומותר להרים.
ג. מחלוקת אי מותר אי אסור בהרמת הדשן.
ד. בעל מום עובר מותר, בעל מום קבוע אסור להרים.

10. מה השיעור של תרומת הדשן ? (כד.)
א. אחד ממאה מהדשן - כתרומת מעשר.
ב. אחד מעשרה מהדשן - כמעשר ראשון.
ג. אין לה שיעור - כתרומה גדולה.
ד. מלא הקומץ מהדשן - כקומץ מנחה.

11. מה דינו של זר שעבד עבודת סילוק בקדש הקדשים ? (כד.:)
א. לכולי עלמא פטור.
ב. לכולי עלמא חייב.
ג. מחלוקת אי חייב או פטור.
ד. עבודת סילוק שהיא עבודה תמה חייב ושאינה עבודה תמה פטור.

12. מה דינו של זר שעבד עבודת סילוק בהיכל ? (כד:)
א. עבודת סילוק שהיא עבודה תמה חייב ושאינה עבודה תמה פטור.
ב. לכולי עלמא חייב.
ג. לכולי עלמא פטור.
ד. מחלוקת אי חייב או פטור.

13. האם בשעת הפייס היו הכהנים בבגדי קודש או בבגדי חול ? (כד:-כה.)
א. בפייס הראשון בבגדי קודש בפייס שני בגדי חול, מכיון שלא זכה בעבודה פשט בגדי קודש.
ב. בפייס הראשון בבגדי חול בפייס שני בגדי קודש, דעדיין לא לבש בגדי קודש.
ג. בכל הפייסות בגדי קודש.
ד. נחלקו בזה בגמ' בכל הפייסות אי בבגדי קודש דחיישינן דיעשה מיד עבודה אי בבגדי חול משום בעלי זרועות.

14. היכן היו הפייסות ? (כה.)
א. בעזרה.
ב. בלשכת הגזית.
ג. בין האולם ולמזבח.
ד. בהר הבית.

15. האם לשחיטת התמיד היו צריכים קידוש ידים ורגלים ? (כה:)
א. אין צריכים בין ששחט כהן ובין ששחט זר.
ב. צריכים בין ששחט כהן ובין ששחט זר.
ג. שחט כהן צריך, שחט זר אין צריך.
ד. מחלוקת בזה בין ששחט כהן בין ששחט זר.

16. האם היה פייס לתמיד של בין הערבים ? (לפי מסקנת הגמ') (כו.)
א. בבוקר הפיסו לתמיד של בין הערבים בין בחול בין בשבת.
ב. בערב הפיסו לתמיד של בין הערבים בין בחול בין בשבת.
ג. לא היה פייס לתמיד של בין הערביים בין בחול בין בשבת וכהן שזכה בשחרית זכה בין הערבים.
ד. בחול לא היה פייס וכהן שזכה שחרית זכה בין הערבים, ובשבת היה פייס בין הערביים.

17. כמה כהנים היו צריכים לסידור שני גזרי עצים ? (כו:)
א. כהן אחד בשחרית, וכהן אחד בין הערביים.
ב. שני כהנים בשחרית, ושני כהנים בין הערבים.
ג. בשחרית כהן אחד, ובין הערבים שני כהנים.
ד. בשחרית שני כהנים, ובין הערבים כהן אחד.

18. האם כשרצו לסדר ב' גזרי עצים בשחרית היו צריכים לראות אם האיר המזרח ? (כח.) (למ"ד ב' גזרי עצים עבודת יום)
א. לא היו צריכים מכיון שיש תקנה לסתור הסידור.
ב. היו צריכים מכיון שסידור הגזרין פסול בלילה.
ג. נחלקו בזה אי צריכים לצאת לראות אם האיר המזרח.
ד. לא צריכים כי לא גזרו בזה, כי הטעות היו בתמיד של שחר.

19. כיצד מקטירים את הקומץ של מנחה שנקמצה בלילה ? (כט:)
א. יקטיר הקומץ ביום.
ב. המנחה והקומץ ישרפו.
ג. לא יקטיר הקומץ שקמץ, אלא יחזור ויקמוץ ויקטיר.
ד. יקטיר הקומץ בלילה.

20. למה נפסלת המנחה כשנקמצה בלילה ? (כט:)
א. דנקמץ קודם פתיחת דלתות היכל.
ב. דלא היה דבר קודם לתמיד של שחר.
ג. דהוי קמיצה לאחר תמיד של בין הערבים.
ד. דילפינן משחיטה דצריך עבודת יום.

שאלות על תוספות
21. האם בעל הקרבן יכול לומר שכהן ממשמר אחר יקריב קרבנו ? (יט:)
א. אי כהני שלוחי דידן דוקא, יכול לומר, ואי שלוחי דרחמנא נמי, אין יכול לומר.
ב. אין יכול.
ג. יכול לומר.
ד. במכירי כהונה יכול.

22. האם כשהיו אוספין את האפר לתפוח היו צריכים להזהר שלא יהיו בו גחלים לוחשות ? (כ.)
א. ב' שיטות: 1. קודם חצות יש להזהר, אחר חצות אין להזהר, 2. קודם חצות אין להזהר אחר חצות יש להזהר.
ב. ב' שיטות: 1. קודם תרומת הדשן יש להזהר, אחר תרומת הדשן אין להזהר, 2. קודם תרומת הדשן אין להזהר, אחר תרומת הדשן יש להזהר.
ג. גחלים שעל גבי המזבח יש להזהר, פקעו מעל גבי המזבח אין להזהר.
ד. ב' שיטות: 1. לא היו נוטלין רק מאלו שאין בהם ממשא. 2. לא היו צריכים להזהר מגחלים אפילו לוחשות.

23. האם מותר לישב ולאכול קדשים בעזרה ? (כה.)
א. מותר בכל הקדשים, דאכילה צורך עבודה.
ב. מותר רק קדשי קדשים בעמידה.
ג. מותר לאכול בישיבה רק בלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקודש.
ד. רק כהן גדול מותר לאכול בעזרה בישיבה.

24. האם להולכת גחלים למזבח הפנימי לקטורת היה פייס ? (כה:)
א. היה פייס לכולי עלמא.
ב. לא היה פייס לכולי עלמא.
ג. ג. ב' מחלוקות בדבר: 1. דלכו"ע לא היה פייס, לחד מ"ד כהן בקטורת אומר לאיזה כהן שירצה זכה עמי במחתה, ולחד מ"ד דוקא אומר לזה שעומד מימינו. 2. חד מ"ד ס"ל דהוי פייס למחתה.
ד. לקטורת של שחרית היה פייס לשל בין הערבים לא היה.

25. מי זכה בשני גזרין בין הערבים ? (כו.)
א. זה שזכה שחרית בשני גזרין.
ב. פייסו לב' גזרין של בין הערבים.
ג. המדשן מזבח הפנימי.
ד. זה שזכה במחתה לקטורת זכה בב' גזרין.