Bookmark and Share
רשימת נושאים:



אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: beitel@yeshiva.org.il

גמרא סוכה מבחנים דפים ב' - ט"ו
ממוצע הציונים עד כה: 68%
מקורות ללימוד לפני המבחן:
דפים ב' - ט"ו; כולל שאלות על תוס'

אנא סמן את התשובה הנכונה. בסיום המבחן לחץ "סיימתי" וקבל ציון.
[אין חובה לענות על כל השאלות].
1. מה דין סוכה שיש בה צל מחמת דפנות ולא מחמת הסכך ? (ב.:)
א. פסולה, דבעינן צל סכך, שעל שם הסכך קרוי סוכה.
ב. כשרה, כיון שצלתה מרובה אין נפקא מינה אם הצל בא מחמת הדפנות.
ג. משערים שאם ינטלו הדפנות והיה הצל מחמת הסכך כשרה, ואם ינטלו ולא יהיה צל מחמת הסכך פסולה.
ד. אם הדפנות נעשו לשם צל כשרה, ואם לא פסולה.

2. מאיזה טעם מכשירין סוכה גבוהה למעלה מכ' אמה כשדפנותיה מגיעות לסכך ? (ב.:)
א. משום דכשדפנות מגיעות לסכך שלטא ביה עינא אפילו למעלה מכ' אמה.
ב. דאם הדפנות מגיעות לסכך הוי דירת ארעי.
ג. דאז אין החמה נכנסת מתחת לסכך.
ד. כיון שאין הפסק אויר בין הסכך לדפנות.

3. מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית האם יצא ידי חובת סוכה ? (ג.)
א. בסוכה גדולה מחלוקת ובסוכה קטנה לכולי עלמא לא יצא.
ב. בסוכה גדולה לכולי עלמא לא יצא, ובסוכה קטנה מחלוקת.
ג. בין בסוכה גדולה ובין בסוכה קטנה לכולי עלמא יצא.
ד. בין בסוכה קטנה ובין בסוכה גדולה מחלוקת.

4. האם מניחים ערובי חצרות ושתופי מבואות בבית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות ולמה ? (ג.)
א. אין מניחים בו ערובי חצירות ושתופי מבואות, לפי שאינו ראוי לדירה.
ב. מניחים בו ערובי חצירות ושתופי מבואות כיון שמשתמר.
ג. ערובי חצירות אין מניחים בו דאין ראוי לדירה, שתופי מבואות מניחים בו דלא גרע מחצר.
ד. ערובי חצירות מניחים בו דמשמש לדירה, שתופי מבואות אין מניחים בו דשיתוף צריך להניח בחצר.

5. מה הדין: היתה גבוהה מעשרים אמה ובנה בה איצטבא כנגד הדופן האמצעית על פני כולה ? (ד. רש"י ד"ה כשרה)
א. היה באיצטבא כדי הכשר סוכה קטנה, כנגדה כשרה, ומן האיצטבא והלאה פסולה.
ב. היה באיצטבא כדי הכשר סוכה קטנה כשרה כל הסוכה ואפילו מן האיצטבא והלאה.
ג. היה באיצטבא שיעור רוב הכשר סוכה, כנגדה כשרה, ומן האיצטבא והלאה פסולה.
ד. היתה האיצטבא נגד כל הסוכה כשרה, ואם לאו פסולה.

6. מה הדמיון בין הכרובים שעשה משה במשכן לבין הכרובים שעשה שלמה במקדש ? (ה.)
א. שהיו הכרובים של הכפורת.
ב. שהיו הכרובים על הארץ.
ג. שהיו גבוהים עשרה טפחים.
ד. שגבהם כלה בשליש גובה הבית.

7. הנכנס לבית המנוגע מתי נטמאו בגדיו ? (ו.)
א. כששהה בבית שיעור אכילת פת חיטין חצי ככר, והוא שיעור אכילת פרס.
ב. כשאכל בבית פת חיטין חצי ככר, והוא אכילת פרס.
ג. מיד כשנכנס.
ד. אם שכב בבית, נטמא מיד. אם אכל בבית, שיעורו שיאכל חצי ככר.

8. מה הדין כשסיכך על גבי מבוי שיש לו לחי ? (ז.)
א. פסולה בין בחול בין בשבת שבתוך החג.
ב. כשרה בין בחול בין בשבת שבתוך החג.
ג. בחול פסולה, בשבת שבתוך החג כשרה, מיגו דהוי דופן לשבת הוי דופן לסוכה.
ד. ד.מן התורה כשרה בין בחול בין בשבת שבתוך החג, ומדרבנן פסולה.

9. מה דין סוכה עגולה ? (ז:-ח.)
א. כשרה לכולי עלמא כשיש בהקיפה ז' טפחים.
ב. פסולה לכולי עלמא אפילו בהיקף גדול דלא הוי דרך דירה.
ג. נחלקו, מ"ד א' פוסל ומ"ד א' מכשיר כשיש שיעור לרבע בפנים כדי הכשר סוכה.
ד. נחלקו, מ"ד א' פוסל כשאין שיעור לרבע מבפנים כדי הכשר סוכה, ומ"ד א' מכשיר.

10. מפני מה סוכת היוצרים הפנימית אינה סוכה (בשתי סוכות זו לפנים מזו) ? (ח: רש"י ד"ה פנימית)
א. א.שאינה עשויה לשם צל.
ב. ב. דבעינן סוכה לשם חג.
ג. לפי שיש בה קדרות ואסור להחזיקן בסוכה.
ד. כיון שדר בה כל השנה לא ניכר שדר בה לשם סוכה.

11. סוכת גנב"ך ורקב"ש כשרה, ובלבד שתהא מסוככת כהלכתה ? (ח: רש"י ד"ה אמר)
א. כהלכתה - לשם צל, ולא לצניעות בעלמא.
ב. כהלכתה - שתהא מסוככת לשם חג.
ג. כהלכתה - שתהה צלתה מרובה מחמתה.
ד. כהלכתה - שתהיה מסוככת בדבר הכשר לסכך בו.

12. האם עשיית סוכה וציצית צריכות שתהיינה לשמה ? (ט.)
א. בשתיהן נצרכת עשייה לשמה.
ב. בשתיהן אין נצרכת עשייה לשמה.
ג. בסוכה נחלקו ב"ש וב"ה, ובציצית לכולי עלמא צריך.
ד. בסוכה לכולי עלמא צריך, ובציצית נחלקו ב"ש וב"ה.

13. סוכה על גבי סוכה, מתי התחתונה כשרה והעליונה פסולה ? (לשיטת רש"י י.)
א. תחתונה צלתה מרובה מחמתה, ועליונה חמתה מרובה מצלתה, וסכך העליונה מונח תוך כ' אמה.
ב. תחתונה צלתה מרובה מחמתה, ועליונה חמתה מרובה מצלתה, וסכך העליונה מונח למעלה מכ' אמה.
ג. תחתונה צלתה מרובה מחמתה, ועליונה צלתה מרובה מחמתה, וסכך העליונה מונח תוך כ' אמה.
ד. תחתונה צלתה מרובה מחמתה, ועליונה צלתה מרובה מחמתה, וסכך העליונה מונח למעלה מכ' אמה.

14. האם נויי סוכה ממעטין בסוכה (בגבוהה כ' אמות, ובגבוהה עשרה טפחים, ובסוכה של ז' על ז' ) ? (י. גמ' ורש"י)
א. בגובה ממעטין, ומן הצד אינן ממעטין.
ב. בגובה אינן ממעטין ומן הצד ממעטין.
ג. בין בגובה ובין מן הצד ממעטין.
ד. בין בגובה ובין מן הצד אינן ממעטין.

15. הדלה על הסוכה את הגפן ואת הדלעת במחובר וקצצן, האם כשר לסכך בהן ? (יא.:)
א. כשר לסכך בהם דקציצתן הוא עשייתן, ולא הוי תעשה ולא מן העשוי.
ב. צריך להגביה כל אחד ולחזור ולהניחו.
ג. צריך לסתור כל הסכך.
ד. מחלוקת, לחד מ"ד סגי בקציצה, ולח"ד מ"ד צריך לנענע, דהיינו להגביה כל אחד ולחזור ולהניחו.

16. האם לולב צריך אגד ? (יא:)
א. לולב אינו צריך אגד לכולי עלמא.
ב. לולב צריך אגד לכולי עלמא.
ג. לולב אינו צריך אגד ואם אגדו בפסול (כגון לפני שליקט ממנו את ענבי ההדסים) פסול.
ד. נחלקו בזה, למאן דיליף לקיחה לקיחה איגוד הלולב עם שאר המינים מעכב, ולמאן דלא יליף לקיחה לקיחה אינו מעכב, אך מצוה לאגוד.

17. מה הדין: החוטט בגדיש ועשה סוכה (למסקנת ר' יוחנן) ? (גמ' ורש"י יב:)
א. פסולה מן התורה משום תעשה ולא מן העשוי, ואם נענע הסכך כשרה.
ב. פסולה מן התורה משום תעשה ולא מן העשוי, ואם נענע הסכך פסולה מדרבנן משום גזירת אוצר.
ג. לכתחילה פסולה מדרבנן משום גזירת אוצר, בדיעבד כשרה.
ד. אם חטט בתוך ל' יום סמוך לחג כשרה.

18. למה פסולה בסיכך בחבילי קש ובחבילי עצים (למסקנת ר' יוחנן) ? (יב:)
א. א.מדאוריתא, משום תעשה ולא מן העשוי.
ב. ב. מדרבנן, משום גזירת אוצר שאין עשויה לצל.
ג. מדרבנן, דלא הוי סוכה לשם חג.
ד. מדרבנן, משום גזירת תקרה.

19. מה הדין: כשסיכך בצד ד' בנסר של ד' טפחים, וג' טפחים על הסוכה וטפח א' חוץ לסוכה ? (יד:)
א. מחלוקת. למ"ד בנסר ד' והפכו על צידו כשר, מכשיר גם בזה. למ"ד פסול, פוסל גם בזה.
ב. לכולי עלמא כשר, מכיון שהסכך מסכך, רק ג' טפחים בתוך הסיכה.
ג. לכולי עלמא כשר, כדין דופן עקומה.
ד. לכולי עלמא פסול, דהטפח הרביעי נידון כפסל היוצא מן הסוכה והוי סכך, ומצטרף לג' טפחים לפסול.

20. האם גזרו חז"ל גזירת תקרה כשיש לו תקרה בביתו ופקפק הנסרים ? (טו.)
א. לכולי עלמא לא גזרו.
ב. לכולי עלמא גזרו.
ג. נחלקו בכך תנאים. לחד מ"ד סגי בפקפק, ולחד מ"ד לא סגי.
ד. אם כשפקפק אמר שע"י פקפוקו רוצה לבטל גזרת תקרה, לא גזרו.

שאלות על תוספות
21. מה הדין: בסיכך סוכתו בנסרים וקבעם במסמרים ? (ב. תוד"ה כי)
א. הסוכה כשרה, דראויה להיות ארעי.
ב. הסוכה פסולה מדרבנן משום גזירת תקרה.
ג. הסוכה פסולה מדאוריתא, דסכך צריך שיעשה עראי.
ד. אם הדפנות נעשו לקבע פסולה, ואם עשה הדפנות עראי אע"פ שהסכך נעשה לקבע כשרה.

22. כשלא היו בתוכה י' טפחים וחקק בה להשלימה לי' טפחים (לענין שבת, ולענין סוכה) ? (ד: תוד"ה פחות)
א. אין החקק צריך להיות סמוך לדופן, בין בשבת בין בסוכה.
ב. החקק צריך להיות סמוך לדופן ד' אמות, בין בשבת בין בסוכה.
ג. החקק צריך להיות סמוך לדופן ג' טפחים, בין בשבת בין בסוכה.
ד. בסוכה צריך שיהיה סמוך לדופן ג' טפחים, בשבת אין צריך שיהיה סמוך לדופן.

23. האם מועיל תנאי בעצי סוכה להתיר להסתפק מהן ? (ט. תוד"ה מנין)
א. מהני תנאי אפילו כשהסוכה קיימת, באומר איני בודל מהם כל בין השמשות.
ב. לא מהני תנאי אפילו כשנפלה הסוכה, וכן לא מהני תנאי בעצים היתרים על הכשר סוכה.
ג. בעודה קיימת, לא מהני תנאי. בנפלה, מהני תנאי.
ד. בעצים כדי הכשר סוכה, אין מועיל תנאי. ביותר מכדי הכשר סוכה, מועיל תנאי.

24. האם מותר להסתפק בסוכה ומאתרוג ביו"ט האחרון של חג ? (י: תוד"ה עד)
א. בסוכה, מחלוקת. באתרוג ,לכולי עלמא מותר.
ב. בסוכה, לכולי עלמא אסור. באתרוג, מחלוקת.
ג. בין בסוכה בין באתרוג ,לכולי עלמא מותר.
ד. בין בסוכה בין באתרוג ,לכולי עלמא אסור.

25. למה כשהאוכל מרובה על הפסולת פסולה לסיכוך ולא בטל מתורת אוכל על ידי הסיכוך ? (יג: תוד"ה אם)
א. כיון שמקבל טומאה בשעת הסיכוך, פסול משום תעשה ולא מן העשוי.
ב. דהפסולת באה לאוכל, משום דהוי יד לאוכל, והוי כולו אוכל.
ג. כיוון דראוי למאכל בהמה, לא נתבטל מתורת אוכל.
ד. דהתורה הקפידה על פסולת דוקא, כדכתיב "מגרנך ומיקבך".