אביי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 15,096 בתים ,  10 באוקטובר 2012
מוקיפדיה - חלקו כתבתי
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
(מוקיפדיה - חלקו כתבתי)
שורה 14: שורה 14:
ויש אומרים ששמו היה נחמני, ורבה לא רצה לקראו כל הזמן בשם נחמני, כי אביו נקרא כך, ולכך קראו אביי, בלשון ארמית, כאדם שקורא אבי. ואף שאר האמוראים קראוהו כך, לפי שהיה מן האבות הגדולים. (ספר הערוך בשם רב האי גאון).  
ויש אומרים ששמו היה נחמני, ורבה לא רצה לקראו כל הזמן בשם נחמני, כי אביו נקרא כך, ולכך קראו אביי, בלשון ארמית, כאדם שקורא אבי. ואף שאר האמוראים קראוהו כך, לפי שהיה מן האבות הגדולים. (ספר הערוך בשם רב האי גאון).  
[ומכאן הביאו מקור לדברי ה[[רמב"ם]] (הלכות ממרים, פ"ו הלכה ג), שכתב שאם היה שם אביו או רבו כשם אחרים - משנה את שמם, ואם אינו שם פלאי - קורא בהם שלא בפני אביו. ונחמני לא היה שם פלא, ולכן פעמים שקראו נחמני, והיינו שלא בפני אביו. (ראה בשו"ת יביע אומר ח"ב יו"ד סימן טו ו[[שלחן המערכת]] מערכת א' אות יח)].
[ומכאן הביאו מקור לדברי ה[[רמב"ם]] (הלכות ממרים, פ"ו הלכה ג), שכתב שאם היה שם אביו או רבו כשם אחרים - משנה את שמם, ואם אינו שם פלאי - קורא בהם שלא בפני אביו. ונחמני לא היה שם פלא, ולכן פעמים שקראו נחמני, והיינו שלא בפני אביו. (ראה בשו"ת יביע אומר ח"ב יו"ד סימן טו ו[[שלחן המערכת]] מערכת א' אות יח)].
===ילדותו ורבותיו===
רבותיו המובהקים היו [[רבה בר נחמני]], דודו, שאצלו התחנך, וכן [[רב יוסף]], מגדולי ה[[אמוראים]] של הדור הקודם. אביי היה עמם כל חייהם.
מסופר שכאשר חלה רב יוסף ושכח את תלמודו, היה אביי מזכיר לו. אביי הוקיר והעריך ביותר את רבותיו, עד שאמרו עליו שכאשר היה רואה את {{ציטוטון|אוזן חמורו של רב יוסף שֶׁבָּא - היה עומד מפניו}}{{הערה|קידושין לג א}}.
אביי דאג במיוחד לשמור על קשר עם חכמי [[ארץ ישראל]] וללמוד את תורתם, וכך שולבו בתלמוד הבבלי גם פסקיו של [[רבי יוחנן]]. כבר מצעירותו בלטו כשרונותיו וכך נכתב ב[[מסכת ברכות]] [[S:ברכות מח א|דף מ"ח ע"א]]:
{{ציטוט|תוכן=אביי ורבא הוו יתבי קמיה דרבה. אמר להו רבה: למי מברכין? אמרי ליה: לרחמנא. ורחמנא היכא יתיב? רבא אחוי לשמי טללא; אביי נפק לברא אחוי כלפי שמיא. אמר להו רבה: תרווייכו רבנן הויתו - היינו דאמרי אינשי: בוצין בוצין מקטפיה ידיע.}}
תרגום: אביי ורבא ישבו לפני רבה, אמר להם: למי מברכים? אמרו לו: לרחמן (ה') והרחמן איפה (הוא) יושב? רבא הצביע למעלה ואביי יצא החוצה והצביע לשמיים. אמר להם רבה: שניכם חכמים תהיו. כמו שאומרים אנשים: "כל דלעת ודלעת משעה שמתחיל בה השרף (כלומר, כאשר הדלעת מתחילה לגדול) יודעים (מה יצא ממנה) (כלומר, משל הוא שלפי מה שהוא בצעירותו יודעים מה יהיה בבגרותו).
כשגדל אביי, הוא נודע כאדם רודף שלום שעוסק ב[[גמילות חסדים]], והיה מקובל ומכובד על הבריות.
אביי העריך מאוד את אמו החורגת, וכמה פעמים אמר דברים בשמה, בצירוף הביטוי "אמרה לי אם".
===חבריו===
נודע ב[[מחלוקת|מחלוקותיו]] עם [[רבא]]. יש גם פעמים שאביי מביא ראיות לשיטת רבא או מסביר אותה, ובכשלושים מקומות אומרת ה[[גמרא]] {{ציטוטון|אביי ורבא דאמרי תרוויהו…}} (אביי ורבא אמרו יחד…). לבד משש מחלוקות, הלכה תמיד כרבא במחלוקות שהיו ביניהם (ראו [[יע"ל קג"ם]]). למעלה מארבעת אלפים אמרות, קושיות, פירכות ותירוצים מיוחסים להם, וכמעט לא ניתן למצוא נושא בתלמוד שאותו לא העמיקו והרחיבו. לא לחינם בא המושג [[הוויות אביי ורבא]], המהווה שם נרדף לתלמוד כולו.
על חבריו נמנה [[רב שימי בר אשי]]. הוא היה בן בית אצל אביי, וכך מסר כמה משמועותיו, שלא אמר בבית המדרש, אלא הסביר לבניו בעת לימודם{{הערה|יומא כז א, קידושין מח ב}} עם זאת הוא לא נחשב לתלמידם של אביי ו[[רבא]], ולרוב הוא דן עימם בהלכה{{הערה|{{בבלי|מנחות|טז|ב}}}}, והוא אף חלוק עליהם לפעמים{{הערה|זבחים טו א, זבחים סט א}}
===כראש הישיבה===
מלבד רבא, היה גם [[רבי זירא]] מחבריו של אביי, והיה אחד מגדולי הדור שבחרו באביי לראש הישיבה לאחר מותו של [[רב יוסף]].
באותה עת התחרו ארבעה תלמידים על מִשְׂרַת ראש הישיבה, עד שהוחלט כי זה שיביא טענה שאין לסתרה – יהיה ראש הישיבה. היה זה אביי שזכה, גובר בין היתר גם על רבא<ref>{{בבלי|הוריות|יד|א}}</ref>. אך ניצחונו היה רק לאותו זמן, משום שלמעשה נפסקו רוב ההלכות לפי רבא, וזהו ניצחון לדורות. עם זאת, בעוד ש[[רבא]] זכה לבת קול משמים רק בערב [[יום כיפור]], אביי זכה לזאת בכל יום שישי ו[[אבא אומנא]] בכל יום.{{הערה|{{בבלי|תענית|כא|ב}}}}
אביי הנהיג את הישיבה ואת [[יהדות בבל]] כולה במשך 14 שנה.
אביי (וגם רבה, דודו) היו כהנים מבית [[עלי הכהן]], שעליהם נגזר שימותו בגיל צעיר. אביי חי כשישים שנה. (רבה חי כארבעים שנה).
===בר הדיא וחלומותיהם של אביי ורבא===
בזמנם של אביי ורבא היה אדם בשם בר הדיא שעסק במקצועו כ[[פותר חלומות]] והיה נהוג שמי ששילם לו עבור עבודתו - פתר לו לטבה, ומי שלא שילם לו - פתר לו לרעה. אביי היה נוהג לשלם לו, ורבא לא היה משלם לו, ולכן היה פותר תמיד את חלומותיו של אביי לטובה, ואת של רבא לרעה, על כך מסופר בתלמוד:
*אביי ורבא אמרו לו: ראינו בחלומינו את הפסוק{{הערה|דברים כח, לא}} שׁוֹרְךָ טָבוּחַ לְעֵינֶיךָ וְלֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ. לרבא פתר בר הדיא, כי הוא יפסיד בעסקיו עד שלא יוכל לאכול מרוב עצבות, ולאביי פתר שהוא ירוויח בעסקיו ומרוב שמחה לא יוכל להכניס אוכל לפיו.
*אמרו שניהם לבר הדיא: ראינו בחלום את הפסוק{{הערה|דברים כח, מא}} בָּנִים וּבָנוֹת תּוֹלִיד וְלֹא יִהְיוּ לָךְ כִּי יֵלְכוּ בַּשֶּׁבִי. לרבא פירש בר הדיא את החלום שהפסוק יתקיים כמשמעותו החמורה, ואילו לאביי פתר כי יהיו לו בנים ובנות רבים, וכאשר הם [[נישואין|ינשאו]] יהיה דומה בעיניו כאילו נשבו.
*אמרו לו: הקרו לנו בחלומינו את הפסוק{{הערה|דברים כח, לב}} בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר. לאביי פתר בר הדיא את החלום בכך שיהיו לו הרבה בנים ובנות, אביי ירצה להשיא אותם לקרוביו (כנהוג ב[[האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד|אותה תקופה]]) ואילו אשתו תרצה להשיא אותם לקרובותיה, ואשתו תנצח ותשיא אותם לקרובותיה הנחשבים במובן מסוים כ"עם אחר", משפחה זרה מאשר משפחתו של אביי. לרבא פתר, כי אשתו תמות ויאלץ להנשא עם אשה אחרת כך שבניו ובנותיו יהיו מסורים בידי אשה זרה, וכמו שפירש פסוק זה [[רבא]] עצמו בשם [[רב ירמיה בר אבא]] ששמע מ[[רב (אמורא)|רב]] "מאי דכתיב בניך ובנותיך נתונים לעם אחר? זו אשת האב".
*אמרו לו: הקרו לנו בחלומינו לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ{{הערה|קהלת ט, ז}}. פתר בר הדיא את חלומו של אביי שיצליחו עסקיו ויאכל וישתה מתוך [[שמחה]] עד שיקרא פסוק זה כמשמעו. לרבא פתר כי הוא יקרא פסוק זה כדי להרגיע את עצמו, לאחר שיפסיד בעסקיו ולא יוכל להכניס [[אוכל|מאכל]] או [[שתיה|משקה]] לפיו מרוב צער.
*אמרו לו: הקרו לנו את הפסוק{{הערה|דברים כח, לח}} {{ציטוטון|זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה וּמְעַט תֶּאֱסֹף כִּי יַחְסְלֶנּוּ הָאַרְבֶּה}}. לאביי אמר בר הדיא כי הכוונה היא להתחלת הפסוק "זרע רב תוציא השדה", ואילו לרבא אמר כי הכוונה היא בעיקר לסיום הפסוק - "ומעט תאסוף כי יחסלנו ה[[ארבה]]".
*אמרו לו: הקרו לנו את הפסוק{{הערה|דברים כח, י}} וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה'  נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ. לאביי הוא אמר שיתפרסם שמו כראש ישיבה נכבד ואימתו תהיה מוטלת על הבריות. לרבא פתר כי הוא יתפס בדין המלך וכן [[גנב|גנבים]] יגנבו את ממונו, עד שכולם יקבלו על עצמם עול מלכות שמים וילמדו [[קל וחומר]] ממך, שאפילו ב[[צדיק]] כמותך שולטת מידת הדין. בתלמוד מסופר כי אכן כך היה, למחר באו שליחי המלכות ואסרו אותו.
*אמרו לו שניהם: ראינו בחלומינו [[כרוב]]. פתר בר הדיא לאביי כי כספו ועסקיו יוכפלו כחסה, ולרבא פתר שעסקיו ילכו לאבדון ויהיו מרים עבורו כחסה (שמרה כאשר היא קטנה).
*אמרו לו שניהם: ראינו בחלומינו [[בשר]]  על פי חביות [[יין]]. לאביי פתר כי יינו יושבח וכולם יבואו לקנות ממנו בשר ויין, ולרבא פתר שיינו יחמיץ וכום יבואו לקנות ממנו [[חומץ]] כדי לאוכלו יחד עם הבשר.
*אמרו לו: ראינו חבית התלויה בראש [[דקל]]. לאביי פתר כי עסקיו יתרוממו ויצליחו כ[[דקל]] שהוא גבוה, ולרבא פתר שעסקיו יצטמקו כ[[תמר (פרי)|תמר]]ים הגדלים בדקל.
*אמרו לו: ראינו חבית שנופלת לבור. לאביי פתר כי עסקיו יצליחו בצורה פלאית ולא מובנת, כמאמר העולם: נפלה [[פת]] ל[[בור]] אך לא נמצאה. ולרבא פתר כי עסקיו יפלו מטה מטה.
*אמרו לו: ראינו [[חמור]] קטן שעומד לפנינו ונוער. לאביי פטר כי יוכתר לראשות הישיבה והמתרגם יעמוד לידו לתרגם את דבריו ולהכריזם בקול רם לרבים, ולרבא פתר כי מי שכתב את [[תפילין|תפיליו]], כתב בשוגג את המילה "חמור" בין המילים "וכל פטר חמור תפדה בשה", עם וי"ו למרות שבפרשה היא נכתבת ללא וי"ו, ולאחר מכן מצא את ה[[טעות]] ומחקה את הוי"ו המיותרת, אך מקומה ניכר כך שהתפילין שלו אינן יפות ומהודרות{{הערה|ברכות נו א}}.
==משפחתו==
אשתו הראשונה ילדה לו בנים ובנות, אך לא ידועים עליה פרטים נוספים.
אשתו השנייה הייתה [[חומא]], נינתו של [[רב יהודה]], ששני בעליה הקודמים נפטרו. במחלוקת בין חכמים, האם [[חזקה]] היא שאישה היא [[אישה קטלנית]] לאחר שמתו שני בעליה או רק לאחר שמתו שלושה בעליה, סמך אביי על [[רב יצחק בר יוסף]], שקבע שהחזקה היא רק לאחר שלושה מקרים, ונישא לחומא, ונפטר גם הוא.<REF>יבמות סד ב</REF>
אחד מבניו של אביי הוא האמורא המפורסם [[רב ביבי בר אביי]].
==מקום קבורתו==
על מקום קבורתו, מופיע בספר הגלגולים{{הערה|[[s:שער הגלגולים הקדמה לז|הקדמה ל"ז]]}}: "בכפר אבני"ת יש שם מערה, שבה קבורים אביי ורבא. והנה הפתח לצד מערב, ובתוכה הרבה כוכים, הנה בכוך שבקרן מזרחית דרומית ממש, שם קבור אביי. והכוך הסמוך לו העומד בצד דרום ממש, שם קבור [[רב דימי מנהרדעא]]. והכוך הסמוך לו אשר בצד דרום ג"כ, והוא כוך יותר רחב מכוך ר' דימי הנזכר, ושם קבור רבא, והוא בכוך האמצע שבצד דרום, ושאר הכוכין לא הגיד לי מה הם". בעקבות דברים אלו של האריז"ל, שלפי המקובל נכתבו על ידי תלמידו רבי [[חיים ויטאל]] ב[[רוח הקודש]], ידועה מערה זו כ"מערת אביי ורבא".
==מתורתו==
קיים דין האומר כי כלי הבלוע בתוך אדם או בעל חיים חי, למרות שהאדם או בעל החיים נמצא בתוך [[אוהל (הלכה)|אוהל]], אין הדבר הטמא נהיה טמא בטומאת אוהל. האמורא [[רבי זירא]] הסתפק, האם כלי הבלוע בתוך בהמה ה[[מפרכסת]] נחשב כבלוע - מכיוון שהבהמה אינה מתה. [[רב ששת]] פסק שהבהמה נחשבת כאינה בלועה, מכיוון שהיא נחשבת כ"אוכל", אך רבי זירא הקשה על כך, כיצד ניתן להחשיב אותה כ"מתה", לפי ההלכה האומרת שבהמה כזו אינה מטמאת טומאת נבילות.[[רש"י]] מסביר, כי השאלה היא רק ביהודי שיש ברשותו כלים בבטן בהמה טמאה, או גוי שיש ברשותו כלים בבהמה טהורה. אך כאשר ליהודי יש כלים בבטן בהמה טהורה, המותרת לו באכילה, ברור שאין הכלים נחשבים כבלועים, שהרי הבהמה מותרת לו באכילה, ודבר הבלוע בתוך אוכל אינו נחשב כבלוע. השאלה היא רק בבהמה טמאה, שאינה מותרת לו באכילה, והשאלה היא האם יש להחשיב את הבהמה כחיה שהרי אינה מטמאת טומאת נבילות, או שמא יש להחשיבה כאוכל, שהרי מטמאת טומאת אוכלין. לפי הכרעת אביי מכיוון שבהמה זו עומדת במצב אמצעי - שבין חיים למוות, יש לנהוג לחומרא כשני המצבים - חיים ומוות, ולכן הבהמה אינה מצלת על הבלוע בתוכה, אך מי שרובעה - מקיים עימה יחסים - חייב [[ארבע מיתות בית דין|מיתת בית דין]] אם עשה את החטא במזיד וביודעין, ו[[קרבן חטאת]] בשוגג, שכן היא נחשבת גם כחיה{{הערה|חולין קכא ב}}.
==תורתו==
==תורתו==
;"הלכך" {{מקור|מרגליות הים סנהדרין מב. אות טו}}
;"הלכך" {{מקור|מרגליות הים סנהדרין מב. אות טו}}
שורה 142: שורה 198:


[[קטגוריה:אמוראים]][[קטגוריה:יסודות וחקירות]][[קטגוריה:משפחת רב יהודה]]
[[קטגוריה:אמוראים]][[קטגוריה:יסודות וחקירות]][[קטגוריה:משפחת רב יהודה]]
[[קטגוריה:הדור הרביעי לאמוראי בבל]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבת פומבדיתא]]
[[קטגוריה:אמוראים ממשפחת עלי הכהן]]
2,444

עריכות

תפריט ניווט