מיקרופדיה תלמודית:איפה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה הוא מתוך המיקרופדיה התלמודית - חלק ממיזם האנציקלופדיה התלמודית בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה

הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.

הגדרה[1] - מידת נפח היבש בשיעורי הלכה

האיפה שהוזכרה בעומר (שמות טז לו), במנחות (במדבר כח ה, ומשנה מנחות עו ב) ובתרומה (יחזקאל מה יג, עי"ש ברש"י, ובירושלמי תרומות ד ב) היא מידת היבש, המקבילה לבת במידת הלח, שנאמר: הָאֵיפָה וְהַבַּת תֹּכֶן אֶחָד יִהְיֶה (יחזקאל מה יא).

שלש סאין באיפה, שכן הבת היא עשירית מן הכור (יחזקאל שם יד), והכור הוא שלשים סאין (מנחות עז א. וראה ערך כור). ואף לאחר שהוסיפו שתות בירושלים ובציפורי על המידות שבמדבר, ושלש הסאין הן גדולות יותר (עי' ערובין פג א. וראה ערך מדות), מכל מקום גם עכשיו האיפה היא שלש סאין, שכשם שהוסיפו על הסאה כך הוסיפו על האיפה (תוס' מנחות עו ב ד"ה התודה).

במידות של ימינו – לשיטת הרב חיים נאה האיפה היא 24.88 ליטר, ולשיטת החזון איש היא 43 ליטר.

העומר עשירית האיפה הוא (שמות טז לו).

השם איפה משמש לפעמים למידה בכלל, ואמרו: איפה גדולה ואיפה קטנה קרויין איפה (ספרי תצא, והובא בתוס' מנחות מה א ד"ה וכי).

הערות שוליים

  1. א, טור' תשלד – תשלה.