מיקרופדיה תלמודית:בית אבטינס

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה הוא מתוך המיקרופדיה התלמודית - חלק ממיזם האנציקלופדיה התלמודית בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
EnTalMicSml.jpg
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.

הגדרה[1] - בנין בעזרה בבית-המקדש, בבית שני

שמו

בית אבטינס הוא שם משפחה - שראשה היה אבטינס (רא"ש תמיד א א) - שהיו בקיאים במעשה הקטורת (ראה ערכו), ומשום כך היו הממונים על הקטורת בבית המקדש (שקלים ה א; תוספתא יומא ב ו; ירושלמי יומא ג ט; יומא לח א)[2].

אף הלשכה שהיו מפטמים בה את הקטורת נקראת על שמם: עליית בית אבטינס (הגירסא במשניות יומא א ה), או: לשכת בית אבטינס (יומא יט א, מז א), או סתם: בית אבטינס (תמיד א א; מידות א א; גירסת המשנה יומא יח ב; רמב"ם בית הבחירה ח ה).

מקומו

נסתפקו בתלמוד אם לשכת בית אבטינס היתה בצפון העזרה או בדרום העזרה (יומא יט א).

  • אם היתה בצפון, הרי זו לשכת העץ, שאחורי לשכת-הגזית (ראה ערכו) ולשכת הגולה, וגג שלשתן שוה (ראה מידות ה ד, ובתוספות יום טוב. וראה ערך לשכות).
  • ואם היתה בדרום, הרי זו לשכה שבצד שער המים או על גביו (ירושלמי יומא א ה; בבלי יומא שם יט א). וכן סתמו ראשונים (ראה רמב"ם בית הבחירה ה יז, שפרהדרין בצפון, וראה שם ח ה, ולחם משנה עבודת יום הכיפורים א ז); ויש מהראשונים שכתב שהיה חוץ לעזרה (מאירי תמיד א א)[3].

יש מהראשונים שנוטים לומר שלשני צדדי הספק היתה לשכת בית אבטינס במזרח העזרה, ואין הספק אלא אם היתה משוכה יותר לצפון או לדרום (ראב"ד תמיד כו א), או שהיתה באחת מפינות העזרה סמוך לקרן מזרחית צפונית או סמוך לקרן מזרחית דרומית, וזהו הספק שבתלמוד (ראב"ד שם כז א).

בית אבטינס היתה עלייה (תמיד א א), לפי ששם היו הכהנים שומרים (ראה להלן: שימושו), ושמירת הכהנים היא במקום גבוה (המפרש ריש תמיד. וראה ערך בית המקדש), או כדי שלא יצטרכו לקדשו (ראה ערך פרה אדומה); ויש אומרים שעשאוה עלייה לפי שמקום העזרה היה צר שם (הראב"ד שם), ולא שהיה מקום גבוה כעלייה, אלא שהיתה עלייה ממש, שתחתיה יש בית לשם תשמיש (בעיא שנפשטה בתמיד כו ב. וראה שם במפרש ובפירוש הרא"ש. וראה מאירי תמיד א א).

שימושו

שלשה דברים מצאנו שלשכה זו משמשת:

  • בבית אבטינס היו עושים את הקטורת, כותשים אותה, ומערבים הסממנים (ראה לעיל: שמו. וראה רש"י יומא יח ב ד"ה בית).
  • בערב יום הכפורים היו זקני כהונה מעלים את הכהן הגדול לבית אבטינס ללמדו חפינת הקטורת של יום הכפורים המוטלת עליו (יומא יח ב. וראה ערך עבודת יום הכפורים), ומשום כך היא נקראת לשכת הכהן הגדול (יומא יט א).
  • ביום הכפורים היו מוציאים מלשכה זו מחתה מלאה קטורת להקטרה (שם מז א)[4].
  • בית אבטינס הוא אחד משלשה המקומות שהיו הכהנים שומרים שם את בית המקדש (תמיד א א; מידות א א)[5].

קדושתו

בית אבטינס היה קדוש בקדושת העזרה, כדי שיוכלו לפטם שם את הקטורת, שכל מעשיה לא היו אלא בקודש (ראה כריתות ו א); ויש אומרים שלא היה קדוש (ראה להלן).

ישיבת הכהנים בו

אף על פי שאין ישיבה בעזרה, מכל מקום היו הכהנים השומרים יכולים לישב שם (ראה תמיד כז א). וכמה ביאורים נאמרו בזה:

  • לפי שדבר שאי אפשר לו ליעשות בלי ישיבה, והתורה הצריכה עשייתו בעזרה, מותר לעשותו בישיבה, והרי אי אפשר לשמירה בלי שינה כשהוא מתעייף (ראב"ד תמיד כז א. וראה ערך אין ישיבה בעזרה); או שלא היו שומרים בבית אבטינס ממש אלא מבחוץ כנגד בית אבטינס (ראב"ד שם תמיד כז א).
  • יש אומרים שבית אבטינס לא היה קדוש בקדושת העזרה כדי שהכהנים יוכלו לשמור ולישן שם, ולפיכך עשאוהו עלייה, שגגין ועליות לא נתקדשו (ר"ש חסיד ור' יצחק בר שמואל בראב"ד תחילת תמיד. וראה ערך גגין ועליות)[6].
  • ויש שמבדילים בין לשכת בית אבטינס, שהיתה למטה ומקודשת בקדושת העזרה, ושם היו עושים את הקטורת, לעליית בית אבטינס שהיתה על גבה, ששם שמרו הכהנים, והיא לא היתה מקודשת (שיח יצחק יומא יט א).

הערות שוליים

  1. ג, קמט2 – קנ2.
  2. וראה במשנה יומא שם שהיו חכמים מזכירים אותם לגנאי שלא רצו ללמד מעשה הקטורת. ובירושלמי שם היו מזכירים אותם לשבח שלא יצאה אשה של אחד מהם מבושמת מעולם.
  3. וקשה איך יישב את הגמרא ביומא שם. ראה להלן ישיבת הכהנים בו.
  4. וראה בסדור היעב"ץ בסדר עבודת השחר שבכל יום היו מוציאים את הקטורת להקטרה מבית אבטינס.
  5. על שמירת הלוים בבית אבטינס, ראה ערך בית המקדש: שמירתו.
  6. מטעם זה שהכהנים יוכלו לישב שם כתב המאירי שהובא לעיל שבית אבטינס היה מחוץ לעזרה.