מיקרופדיה תלמודית:בית המטבחים

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה הוא מתוך המיקרופדיה התלמודית - חלק ממיזם האנציקלופדיה התלמודית בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
EnTalMicSml.jpg
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.

הגדרה[1] - מקום שחיטת הקרבנות בעזרה שבבית המקדש

מקומו

בית המטבחיים היה בצפונו של מזבח-החיצון [ראה ערכו] (תמיד ג ה; מידות ג ה), שכל קרבנות קדשי-קדשים (ראה ערכו) שחיטתם בצפון (פירוש המשניות לרמב"ם מידות שם).

בית המטבחיים נקרא המקום של הטבעות (ראה להלן: הטבעות) המיוחד לשחיטת הקדשים, והמקום שלצפון הטבעות, ששם עומדים השולחנות להדחת הקרביים והבשר (ראה להלן: השולחנות), והמקום שלצפון השולחנות, ששם קבועים העמודים (ראה להלן: העמודים), שעליהם תולים ומפשיטים את הקדשים (פירוש הרא"ש למידות שם; מאירי יומא טו).

שלשה מקומות אלו - מקום העמודים, השולחנות והטבעות - ואת שביניהם, מתחילים ברוחב העזרה, מצפון לדרום, במרחק שמונה אמות מכותל צפוני של העזרה, ומסתיימים במרחק שמונה אמות מכותל צפוני של מזבח החיצון (מידות ה ב; רמב"ם בית הבחירה ה יג-טו. וראה להלן: מידתו, על מידת השטח הזה).

בית המטבחיים לא היה בית בנוי בכתלים, ואינו אלא מקום פנוי (מלאכת שלמה לתמיד ג ה, בשם הראב"ד; תפארת ישראל תמיד שם, וראה שם בארוכה); ויש סוברים שמקום העמודים היה מוקף מחיצות כעין בית, ובכותל הדרומי היה פתח למקום השולחנות והטבעות (ציור מהר"י בגמרא, וציור התוספות יום טוב במשניות[2].

העמודים

בבית המטבחיים היו שמונה עמודי אבן[3] נמוכים משאר העמודים שבעזרה, כדי שיהא נוח להשתמש בהם (תמיד ג ה; מידות ג ה; ראב"ד ורע"ב תמיד שם). עמודים אלה עמדו זה אחר זה לאורך העזרה ממזרח למערב (תוספות יום טוב מידות שם, בשם הראבי"ה; ציור מהר"י בגמרא)[4].

הרביעים

על גבי העמודים היו רְבִיעִים, שהם חתיכות מרובעות של ארז (תמיד שם ורע"ב)[5]. לכל עמוד ועמוד היה רביע (בכל הציורים שבגמרא ובמשניות, וכן משמע ברע"ב תמיד שם); ויש אומרים שהיו הרביעים נמתחים מעמוד לחברו, על כל שנים משמונה העמודים רביע אחד (ר"ש מידות שם; ראב"ד תמיד שם).

האונקליות

אונקליות של ברזל, שהם מסמרות שראשיהם כפופים למעלה (רש"י פסחים סד א), היו קבועים ברביעים, שבהם תולים את הקרבנות ומפשיטים אותם (משנה תמיד ג ה; מידות ג ה; פסחים סד א; רמב"ם בית הבחירה ה יג). ושלשה סדרים של אונקליות היו לכל אחד ואחד (שם)[6].

גם בכתלים היו אונקליות (משנה פסחים סד א).

האונקליות הוזכרו בבנין הבית שלעתיד ביחזקאל: וְהַשְׁפַתַּיִם טֹפַח אֶחָד מוּכָנִים בַּבַּיִת סָבִיב סָבִיב וגו' (יחזקאל מ מג, ראה שם בתרגום יונתן, רש"י, ורד"ק)

השולחנות

שמונה שולחנות היו בבית המטבחיים, שעליהם מדיחים את הקרביים (שקלים ו ד)[7].

השולחנות היו של שיש (שקלים שם; רמב"ם בית הבחירה ה יד, ומעשה הקרבנות ו ו). לא עשו אותם של זהב, אף על פי שאין-עניות-במקום-עשירות (ראה ערכו), שהזהב מפסיד את הבשר על ידי שמחממו ומעפשו, והשיש מקררו (תמיד לא ב).

שמונה השולחנות עמדו בשורה אחת, זה אחר זה, ממזרח למערב, כמו העמודים שבצדם (תוספות יום טוב ג ה, בשם הראבי"ה; ציור הרמב"ם בפירוש המשניות).

  • יש אומרים שעמדו בשני סדרים של ארבעה-ארבעה, כל סדר של ארבעה שולחנות, מצפון לדרום (רש"י יומא טז ב. ובציורי הגמ' והתוספות יום טוב מצויירים שני סדרים ממזרח למערב).
  • ויש אומרים שעמדו בשורה אחת מצפון לדרום, שבעה שולחנות בתוך שבעה האוירים שבין עמוד לעמוד, ושולחן אחד בקצה העמודים, על יד העמוד האחרון כנגד האויר שבינו לבין הטבעות (פירוש הגר"א מידות ה ב, וראה שם בפירושו לתמיד ד ב. וראה פירוש שיטתו בס' עזרת כהנים מידות ג ה ו ה ב).

הפשט הקרבנות היה על שולחנות של שיש שבין העמודים (תמיד ג ה; מידות ג ה). ונחלקו ראשונים אם הם אותם השולחנות שבבית המטבחיים ששימשו להדחה, או שאחרים היו שעמדו בין העמודים להפשיט עליהם הקרבנות (שני תירוצים בתוספות יומא טז ב ד"ה מן).

הטבעות

טבעות - שיוחנן כהן גדול תיקן (סוטה מח א) - היו לצפונו של מזבח, שבהם היו מכניסים את רגלי הקרבן (פירוש המשניות לרמב"ם מעשר שני ה טו ותמיד ד א), ויש מפרשים שבתוך הטבעות היו מכניסים את ראש הבהמה (רש"י יומא סב ב ד"ה על, סוטה מח א ד"ה טבעות)[8].

צורתן

הטבעות היו רחבות מלמטן וצרות מלמעלן (ירושלמי מעשר שני סוף פרק ה, וסוף סוטה; רבנו חננאל סוף סוכה) כנגד ראש השור, שלא יהיו טורחים לאוחזו ביד (ערוך ערל טבעת), ולא היתה הטבעת עגולה אלא כמין חצי טבעת, וראשה אחד מחובר לרצפה, ועולה ויורד במקום חבורו, ונותנים צואר הבהמה בטבעת, ותוחבים ראש הטבעת בקרקע (רש"י סוכה נו א ד"ה וטבעתה; רא"ש מידות שם).

מספרם

נחלקו תנאים אם ששה סדרים של טבעות היו שם של ארבע-ארבע, או ארבעה סדרים של שש-שש (מידות ג ה)[9].

עשרים וארבע טבעות היו שם כנגד עשרים וארבעה משמרות כהונה (ראה ערך משמרות) טבעת למשמר (רש"י יומא סב ב; ר"ש מידות שם; רא"ש שם).

מידתו חלק בית המטבחיים שתפסו הטבעות, מידתו ברוחב העזרה, מדרום לצפון, עשרים וארבע אמות (מידות ה ב; רמב"ם בית הבחירה ה יד)[10].

במקום שמצפון לטבעות, שהוא מקום השולחנות והעמודים, יש מחלוקת:

  • לסוברים שרוב המזבח עמד בדרום ומיעוטו בצפון (ראה ערך מזבח החיצון, ושם שכן פסק הרמב"ם) - יש סוברים שמהטבעות עד השולחנות ארבע אמות, והשולחנות עצמם ארבע אמות, ומהשולחנות עד העמודים ארבע, ומקום העמודים עשר אמות ומחצה (רש"י יומא טז ב ד"ה רובא, בפירוש ראשון), ולפי זה היתה מידת כל בית המטבחיים ברוחב העזרה ארבעים ושש אמות ומחצה.

לשיטה זו שהשולחנות תפסו ארבע אמות, וביניהם לטבעות לדרום ארבע אמות, ולעמודים לצפון ארבע אמות, יש עוד שתי דעות במידת העמודים:

  • יש אומרים שמידתם שמונה אמות ומחצה (פירוש ב' ברש"י שם), וכל בית המטבחים לפי זה תפס ארבעים וארבע אמות ומחצה.
  • ויש אומרים שמידתם תשע אמות (רש"י שם, בשם ר"י בר יהודה), ומידת כל בית המטבחיים לפי זה ארבעים וחמש אמות.
  • ויש סוברים שהשולחנות לרוחב העזרה תפסו שמונה אמות, ובינם לטבעות מדרום ולעמודים מצפון לא היה מקום פנוי, ומקום העמודים שתים עשרה אמות ומחצה (רמב"ם בית הבחירה ה טו), ולפי זה כל בית המטבחיים היה ארבעים וארבע אמות ומחצה.

לסוברים שכל המזבח היה בדרום העזרה (ראה ערך מזבח החיצון) היה מקום העמודים חמש עשרה אמות ומחצה, ומשם עד השולחנות ארבע, והשולחנות ארבע, ומשם עד הטבעות ארבע (רש"י יומא יז א ד"ה אלא), ולפי זה רוחב כל בית המטבחיים חמשים ואחת אמה ומחצה.

הערות שוליים

  1. ג, רטז2 – רכ2.
  2. ) מקום שחיטת הקדשים ודאי שלא היה מוקף מחיצות, שלא יהיה הפסק בינו לבין המזבח, ובינו לבין ההיכל (תפארת ישראל שם, וראה ספר עזרת כהנים מידות ג שם).
  3. ראה בתפארת ישראל תמיד שם שהיו של שיש.
  4. בציורי התוספות יום טוב והתפארת ישראל עומדים העמודים בשתי שורות, בכל אחת ארבעה עמודים; ויש אומרים שעמדו בשורה אחת לרוחב העזרה מצפון לדרום (כן נראה מפירוש הגר"א מידות ה ב, וראה עזרת כהנים מידות שם ו ג,ה).
  5. ונקראו "רביעים" גם על שם שהיו רבוצים על העמודים (הראב"ד תמיד שם). הרביעים לא היו קבועים בעמודים אלא מונחים, לפי שאסור לנטוע עץ בולט קבוע בעזרה (ראה ערך בית המקדש: בנינו, וערך עזרה), והעמודים של אבן היו קבועים (תוספות יום טוב שם).
  6. וראה במפרשים תמיד ומידות שם שנחלקו בסדר האונקליות.
  7. ואף על פי שהיתה לשכה מיוחדת להדחת קרבי קדשים (ראה ערך לשכות: לשכת המדיחין) לא היו מדיחים באותה לשכה אלא את הכרס, שהיא מלוכלכת ביותר, אבל שאר הקרביים הדיחו על השולחנות (המפרש תמיד ד ב; פירוש הראב"ד שם; רא"ש שם), או שקרבי קרבן תמיד היו מדיחים על השולחנות, וקרבי שאר קרבנות כשהיו הרבה זבחים היו מדיחים בלשכה (רא"ש שם בתירוץ ב'); ויש אומרים שעל השולחנות היו מדיחים את בשר הקדשים, אבל קרבי הקדשים שיש בהם פרש היו מדיחים בלשכת המדיחין (תוספות יומא יט א ד"ה ששם. וראה רמב"ם בית הבחירה שם: ומדיחין את הבשר לבשלו, ובמעשה הקרבנות ו ו כתב שהקרביים מדיחים על השולחנות. וראה תוספות יום טוב מידות ה ב).
  8. וראה רבינו חננאל (סוף סוכה) ובערוך (ערך טבעת) שטבעות אלו היו כדי לקשור חבל ברגלי השור, ומכניסים ראש החבל בטבעת, ומושכים מעט מעט עד שהשור נופל בנחת.
  9. ראה פירוש הרא"ש מידות שם, ובתפארת ישראל תמיד ד א, אם הסדרים היו מצפון לדרום, או ממזרח למערב.
  10. מידת בית המטבחיים לאורך העזרה, ממזרח למערב, לא נתבאר. וראה ספר עזרת כהנים ה ב ד"ה ודע שבמשנה, שמצדד לומר שארכו ל"ב אמה כמידת המזבח.