רבי יעקב יששכר בער רוזנבוים

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים (כ"ג בניסן תר"צ - ז' באדר תשע"ב; מכונה לאחר פטירתו: "הבאר יעקב") היה האדמו"ר מנדבורנה בבני ברק, דור חמישי לרבי מרדכי מנדבורנה.

קורות חייו[edit]

נולד בסירט לרבי חיים מרדכי רוזנבוים ולסימה רייזל בתו של רבי אליעזר זאב מקרטשניף (שהיה גם דודו של אביו). נקרא ישכר בער על שם סבו של סבו, רבי ישכר בער מנדבורנה. את השם יעקב נתן לו אביו בטעות, בחשבו שאביו רבי איתמר הורה לו כך. לאחר מעשה אמר לו רבי איתמר שבדיעבד זה טוב, כי הם נכדי רבי יעקב מקורביל מבעלי התוספות.

בשואה הוגלתה משפחתו מעיר לעיר‏[1] בתנאים קשים. פעם כשיצא עם אחיו יצחק אייזיק ואחותו‏[2] לחפש אוכל תפסום הנאצים ושלחום למחנה דז'ורין שבטרנסניסטריה שם שהו מספר ימים עד ששוחררו. בהיותו במחנה נזהר לא לאכול מאכלות אסורים. בזמן המלחמה שמר אף על מנהגי חסידות וביום הבר מצווה שלו טבל בנהר קפוא. כמו כן סייע ליהודי האזור בחימום והארת הבתים. אחרי המלחמה עזר ליהודים להבריח את הגבול (שהיה אז בשליטת הקומוניסטים).

בשנת תש"ו החליט לעלות לארץ ישראל והצטרף לאוניית מעפילים. בספינה בנה לעצמו חדרון מקרטונים ולא יצא ממנו כל זמן הנסיעה כדי לא להכשל במראות אסורות. במהלך ההפלגה היה יורד מדי יום לטבול בים אף כשחלה‏[3]. בהגיעו לארץ ישראל נסע לירושלים ונכנס ללמוד בישיבתו של רבי יוסף צבי דושינסקי. בהיותו בישיבה היה מתמיד בלימודו וישן שעות בודדות ביממה. אביו שלח לו מכתבים ובהם הורה לו להפסיק להסתגף.

בשנת תש"ט עלה אביו לישראל ולאחר מספר חודשים התיישב ביפו. רבי יעקב עבר לגור עמו והקים עמו את ישיבת "מאמר מרדכי" ביפו. נישא לבתו של הרב משה הערש תלמידו של רבי מנחם ברודי רבה של קאלוב. רבי אהרן רוקח מבעלז ורבי ישראל אלתר מגור שלחו לו שיתפלל עליהם ביום חופתו. בשנת תש"כ, כשאביו עבר לגור בבני ברק, עבר גם הוא לעיר.

לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ח מילא את מקומו והרחיב את החסידות ואף ליטאים הצטרפו לחסידות. בזמנו נבנתה קריית נדבורנה ובית הכנסת הגדול של נדבורנה בפאתי שיכון ויז'ניץ בבני ברק ("היכלי רוזנטל").

נהג לעשות תענית דיבור בימי שני וחמישי וכן מראש חודש אלול עד אחרי יום כיפור. עסק גם בקירוב רחוקים. היה מפורסם כפיקח ורבים באו להתייעץ איתו. הקפיד להתפלל יחד עם בחורי הישיבה בשעה 7:30 על אף שקבלת הקהל אצלו הייתה מסתיימת בשעות הלילה המאוחרות. תפילותיו ושולחנותיו היו נערכים בהתלהבות כדרך חסידות נדבורנה, והיו מלווים גם בתנועות חיצוניות. היה מחברי נשיאות קופת העיר. על חסידיו נמנו אישים מפורסמים כגון: הרב נתן נטע לנדמן רבה של חולון לשעבר, הרב צבי גלבשטיין רב קהילת בית וגן באלעד, הסופר החסידי מרדכי גרליץ, הרב יוסף מוגרבי רב קריית שרת וראש ישיבת תפארת בנים בחולון, הרב משה ברוך פכטר רבה של מטולה, הרב חיים דוד קובלסקי ראש מאורות הדף היומי, הרב נחום רוגוזניצקי ראש ישיבת מאורות התורה בטלז סטון.

נפטר ב-ז' באדר תשע"ב, והלווייתו יצאה מבני ברק לירושלים, שם נקבר בחלקה שהוסיף לאוהל אדמו"רי נדבורנה בהר הזיתים. בלוויה הוכתר לממלא מקומו בנו הבכור רבי אליעזר זאב, שכיהן בחייו כרב הקריה בבני ברק. בנו השני, רבי מאיר, שכיהן בחייו כרב הקהילה בירושלים, מונה למנהיג העדה ומורה דרכה בירושלים.

השאיר צוואה מפורטת על הנהגת החסידות לאחר פטירתו ועל סדרי לווייתו. בצוואה הורה שבנו הגדול ימלא את מקומו, ששלושת בניו האחרים שכיהנו בחייו כרבני החסידות בירושלים ביתר עילית ואלעד יכהנו כאדמו"רים במקום מגוריהם וששלושת בניו האחרים יתמנו לאדמו"רים כשיבנו בתי כנסת לעצמם.

בהתאספות ללימוד משניות בסיום השבעה הוכתרו עוד שלושה מבניו לכהן כאדמו"רים במקום רבנותם. בהתאספות התקבלו החלטות האמורות לשמר את השלום בין החסידים‏[4].

דברי תורתו יוצאים בספרים בשם "באר יעקב" (נכון ל-ה'תשע"ח, 5 חלקים).וכן ספר "וחי בהם" הדרכות בעבודת ה', בנוסף יצאו לאור אסופות מכתביו וספרי תולדותיו וסיפורי צדיקים ממנו.

משפחתו[edit]

אחיותיו היו נשואות לקרוביהן, רבי דוד משה מקרטשניף, רבי צבי הירש מקרטשניף סיגט ורבי אליעזר זאב מראחוב.

בניו הם:

  • רבי אליעזר זאב, חתן הרב אהרן צבי וויצנר אב"ד פשמישל. כיהן כרב הקריה בבני ברק ולאחר פטירת אביו, ממלא מקומו באדמו"רות ונחשב כיום למנהיג המרכזי ביותר מבין כל חצרות נדבורנה לענפיהם ברחבי העולם.
  • רבי מאיר יצחק אייזיק, חתן הרב זאב טברסקי (בן רבי יוחנן מרחמסטריווקא). כיהן כרב הקהילה בירושלים ולאחר פטירת אביו אדמו"ר בירושלים.
  • רבי אשר ישעיה, חתן רבי יהושע רוזנברגר, כיהן כרב הקהילה בביתר ולאחר פטירת אביו אדמו"ר בביתר.
  • רבי יוסף נפתלי, חתן רבי יעקב שמשון טירנואר מחוסט וויליאמסבורג בן רבי יהודה טירנואר רב בית הכנסת שומרי שבת בבורו פארק. כיהן כרב הקהילה בארצות הברית, לאחר מכן באלעד ולאחר פטירת אביו כאדמו"ר באלעד.
  • רבי ישראל, חתן הרב חיים אליעזר הורנצ'יק, משגיח בישיבת נדבורנה.
  • רבי אהרן דוד, חתן רבי צבי אלעזר ספרין מקומרנה בני ברק.
  • רבי שמואל שמעלקא, חתן רבי מנחם דוד משאץ-ויז'ניץ. ראש בית המדרש להוראה "דבר חיים" נדבורנה.

חתניו:

לקריאה נוספת[edit]

  • מכון דבר חיים, אביהם של ישראל, בעריכת חנוך ריגל, אדר ב' תשע"ו.
  • אביהם של ישראל, מוסף לזכרו בעיתון המודיע. ניסן תשע"ב.
  • פעולת צדיק, מוסף לזכרו בעיתון המבשר. ניסן תשע"ב.

תבנית:אדמו"רי נדבורנא

קישורים חיצוניים[edit]

הערות שוליים[edit]

הערות שוליים

  1. בין מסעותיהם:דורנשט, קאריובה, קאלאפט ומוגילוב.
  2. לימים אשת רבי צבי הירש מקרטשניף.
  3. עיתון המבשר, 2 במרץ 2012.
  4. דברי שלום. נדבורנא: מונו שלושה אדמו"רים חדשים. אתר בחדרי חרדים.