חוה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חווה היתה האשה הראשונה בעולם, "אם כל חי" בלשון התורה, ומכאן שמה. אשת אדם. סיבת קריאתה חוה ולא חיה כפי שהיה אמור להיות על פי המשמעות שממנה נגזרה שמה "אם כל חי", רש"י והאבן עזרא מבארים שפעמים מתחלף יו"ד בוי"ו[1]. האור החיים מבאר ששמה נגזר מ"חיויא" - כלומר נחש, שהוא שפיתה אותה, עוד הוא מבאר שנראת חוה על שם שבגינה חווים כל נשי העולם את צער הלידה בלידתם. נבראה ביום השישי לבריאה בשעה השביעית על פי הגמרא במסכת סנהדרין (לח,ב) "שביעית נזדווגה לו חוה".

היא נבראה מצלע שחתך השם מאדם. רש"י ( בראשית ב,כא) מסביר שאין הכוונה לצלעות כחלק המגן על הריאות אלא לצד. וכן כתוב בגמרא במסכת עירובין (יז) "שני פרצופים נבראו".

באותו היום התווכחה עם הנחש על איסור אכילה מעץ הדעת, כשלבסוף פיתה אותה ואכלה והאכילה גם את אדם.

בעקבות חטא זה נגזר עליה שבעצב תלד, תשתוקק לבעלה והוא ימשול בה.

הולידה את קין, הבל ושת. על פי הגמרא בסנהדרין (שם) את קין והבל היא הולידה בשעה השמינית של אותו היום -"שמינית עלו למטה שנים וירדו ארבעה". נראה מהפסוק שהיא בחרה לקין את שמו שכן נאמר "ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את ה'". על פי המדרשים הולידה איתם גם בנות (בראשית רבה, מובא ברש"י ד,א).

הכתה את בעלה - ר' תבנית:הידעת?/י"א חשוון ה'תשס"ט


קישורים[עריכה]

שיעור על עונשה של חוה באתר ישיבה

  1. אמנם ביאור זה מוקשה במקצת, שהרי לא מצינו חילוף אותיות אלו בקריאתם אלא בדוגמאות שרש"י וראב"ע הביאו היה- הוה, ועוד מצינו חילוף באותיות אלו ערוה- עריה, וזולת אלו לא מצינו חילוף באותיות אלו בהגייתם. ולכך נראה לבאר שבזמן התנ"ך לא היה הבדל משמעותי בין וי"ו ליו"ד בכתיבתם וכפי שנראה בחלופי קרי וכתיב שבתורה שחלק נכבד מהם הם בחילוף אותיות וי"ו- יו"ד, ורובם המכריע של חילופים אלו תוקנו ע"י אנשי כנה"ג, אמנם השם חוה נשאר כפי שהיה ואף שמתחילה קריאתו הייתה ביו"ד, למרות כן בעת התבססות היו"ד והוי"ו במקומם השתרש השם חוה כפי הגייתו הנוכחית בוי"ו, ולכך לא חשו אנשי כנה"ג לתקן בזה קרי וכתיב