עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 107: שורה 107:
id=mf-manualArticle|
id=mf-manualArticle|
כותרת=פרשת השבוע|
כותרת=פרשת השבוע|
תוכן={{padright:|200|{{:פרשת עקב}}}}... <br />
תוכן={{padright:|200|{{:פרשת ראה}}}}... <br />
[[פרשת עקב|להמשך הערך]]|
[[פרשת ראה|להמשך הערך]]|
צבע=כחול
צבע=כחול
}}
}}

גרסה מ־22:52, 8 באוגוסט 2020

ויקישיבה

שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של ויקישיבה - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של אתר ישיבה מיסודה של קרית הישיבה בבית אל. עד כה נכתבו 24,096 ערכים בפרוייקט ויקישיבה.

ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה, רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.

בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.

לפרטים: תבנית:מקור.

חפשו ערכים בוויקישיבה:

EnTal.jpg

אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:

מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.


פרוייקטים

עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.

פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה

דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה


פרוייקט אקראי: <random>מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח.

ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!

תזאורוס לוגי - יצירת רשימה של מושגי רפואה וחינוך המקשרת בין לשון חז"ל לשפתנו.

התנגשות ערכים - שילוב ערכים מאנציקלופדיה תורנית מרוכזת לתוך ערכים קיימים.

תיקון ערכים - עבודה על ערכים מתוך ספרים חיצוניים כך שיתאימו לתבנית האתר.

קישור מקורות - יצירת קישורים למקורות. כל איזכור מקור יכול להפנות לתצוגה של אותו מקור. בשיתוף עם פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר אילן.</random>

מרחבים מיוחדים

מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!

מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.

רשימת קטגוריות

(כל הקטגוריות) (כל הערכים)

ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת



MicTalCat3.png
Emuna.png
Books.png
EretzIsrael.png
מיקרופדיה תלמודית אמונה ומחשבת ישראל ארון הספרים היהודי ארץ ישראל


BeinAdam.png
Geula.png
GdoleyIsrael.png
Mamonot.png
בין אדם לחברו גאולה ועולם הבא גדולי וחכמי ישראל דיני ממונות


Lev.png
Taharah.png
Kashrut.png
Mabat.png
הלב טומאה וטהרה כשרות מבט על המציאות


Korbanot.png
Mishpuche.png
Mishpat.png
Sviva.png
מקדש וקרבנות משפחה משפט סביבה


SederYom.png
AmIsrael.png
Ekronot.png
Pash.png
סדר היום עם ישראל עקרונות הלכתיים פרשות השבוע


Wikimedic.png
Shabbat.png
Torah.png
Taryag.png
רפואה והלכה שבת ומועד תורה תרי"ג מצוות


ערך אקראי
הספד
הספד היא מצווה מדרבנן לומר דברי קינה על המת והזכרת שבחיו ומעשיו הטובים בעת קבורתו. עיקר מטרת ההספד היא לתת כבוד לנפטר אך גם לקרובי משפחתו...
להמשך הערך
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית
חגבים

הגדרה

- מיני ארבה הרבה מינים יש בחגבים, ולהם הרבה שמות חלוקים זה מזה, ונמצאים תמיד בשדות ובכרמים ובגנות (ראה חולין סג ב, ומאירי שם סה...
להמשך הערך
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית
טעמים (טעמי המקרא)

הגדרה

- פיסוק המקרא וניגון קריאתו, על פי טעמים את השם טעמים מצינו בתלמוד: וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא (נחמיה ח ח), אמרו חז"ל: זה פיסוק...
להמשך הערך
הידעת?

שאילת שלום

מי שאמרו לו "שלום", מוטל עליו להשיב "שלום". במסכת ברכות ברכות ו ב מובא, שמי שאומרים לו "שלום" והוא אינו משיב - נקרא "גזלן". לדעת רבים מן המפרשים, מצות הקדמת שלום לכל אדם, אין פירושה לומר "שלום" לכל אדם הנקרה לו בדרכו, אלא פירושה להקדים ולומר "שלום" לכל אדם שרגיל לומר לו "שלום".

פרשת השבוע

פרשת ראה היא הפרשה הרביעית בחומש דברים. הפרשה מתחילה בציווי על מעמד הר גריזים והר עיבל, ובמהלכה משה מצווה את העם מצוות הקשורות לכניסה לארץ כמו הכרתת העבודה הזרה, דיני הקרבת קורבנות ב...
להמשך הערך

דבר בעתו

ט"ו באב הוא יום שמחה המוזכר במגילת תענית ובגמרא. ישנן סיבות שונות לשמחה ביום זה, ובעקבות שמחת היום נהגו בזמן בית המקדש שהיו בנות ישראל היו יוצאות ומחוללות בכרמים ומזמנות עצמן לחיי חתונה. ==מקו...
להמשך הערך