הרב זלמן ברוך מלמד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הורדת אדומים)
 
(43 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א''' הינו ראש [[ישיבת בית אל]] ורב היישוב בית אל. נולד בתל-אביב בי"ב במנחם-אב ה'תרצ"ז לאביו ר' דוד מלמד ואמו רעיה לבית אפשטיין. האב עובד כפים לפרנסתו היה, יחד עם היותו יהודי חסיד כבית אביו. האם רעיה גדלה בבית אביה רב המושבה בלפוריה הרב אליהו אפשטיין. סיפורי המשפחה החלוצית התורנית בין היחידות שהיו בבלפוריה ושכל ילדיה נשארו דתיים והוערכו מאד על-ידי החילוניים בני המושבה, האומץ של רב עולה-חדש מרוסיה, לדור בכפיפה אחת בקרב חלוצים חילוניים בני העלייה השניה, השפיעו מאד על דרכו של הרב זלמן ברוך מלמד.
{{רב
|שם=הרב זלמן ברוך מלמד
|תמונה=[[קובץ:Rav_Zalman_Melamed.jpg|400px|thumb|left|הרב זלמן ברוך מלמד]]
|תאריך לידה=י"ב ב[[אב]] תרצ"ז
|תאריך פטירה=
|מקום פעילות=
|השתייכות=הציונות הדתית
|נושאים בהם עסק=
|תפקידים נוספים=ראש [[ישיבת בית אל]], רב הישוב [[בית אל]] ב', ר"מ ב[[ישיבת מרכז הרב]] (לשעבר)
|רבותיו=[[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], [[הרב משה צבי נריה]], [[הרב אברהם שפירא]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=ארץ הצבי, יש שואלים, ועוד חיבורים רבים וחשובים
}}
'''הרב זלמן ברוך מלמד''' הוא ראש [[ישיבת בית אל]] ולשעבר רב שכונה ב' בישוב [[בית אל]]. מהבולטים והמשפיעים שברבני הציבור הדתי לאומי, מרבני [[תנועת קוממיות]].


מאד סמלית הולדתו בעיצומה של המחלוקת הקשה בעם סביב "הצעת החלוקה" שהוצעה ע"י "ועדת פיל" אשר הציעה הקמת מדינה יהודית על חלקה המערבי של ארץ-ישראל, תוך ויתור מצד העם היהודי על זכותו על שאר הארץ כפי שהובטחה על-ידי ממשלת אנגליה ("הצהרת בלפור") בשנת ה'תרע"ז ו"חבר הלאומים" ב"ועידת סן רמו" בשנת ה'תר"ף. המאבק הרוחני התורני על ארץ-ישראל עתיד להיות מפעל חייו של הרב זלמן ברוך מלמד.[[תמונה:Rzalman.jpg|left|thumb|250px|הרב זלמן מלמד]]
==תולדות חייו==
===תחילת דרכו===
נולד ב[[תל אביב]] בי"ב ב[[אב]] תרצ"ז לר' דוד מלמד ורעיה לבית אפשטיין. סבו מצד אביו היה ר' שלום מלמד, מחסידיו הקרובים של [[רבי יעקב פרידמן]] מ[[חסידות הוסיאטין|הוסיאטין]], ומצד אמו היה רב המושבה בלפוריה הרב אליהו אפשטיין. {{ש}}
בצעירותו למד בישיבת בני עקיבא כפר הראוהושפע רבות מאישיותם ודרכם של ראשי ומייסדי הישיבה [[הרב משה צבי נריה]] ו[[הרב אברהם צוקרמן]]. באותה תקופה לא למדו בישיבת כפר הרא"ה לימודי חול. הוא היה חבר פעיל בתנועת בני עקיבא.


==תחילת דרכו==
לאחר שסיים את לימודיו בכפר הרואה בשנת תשי"ב, למד במשך תקופה קצרה בישיבתו של [[הרב אליהו לופיאן]] בכפר חסידים.  
בצעירותו למד בישיבת בני-עקיבא כפר הרואה והושפע רבות מאישיותם ודרכם של ראשי ומייסדי הישיבה הרב משה צבי נרי'ה זצ"ל ויבלחט"א עמיתו הרב אברהם צוקרמן. לא היו לימודי חול בישיבה באותם ימים. הרב זלמן מלמד נמנה על שבט "איתנים" הידוע בהקמת מפעלים חינוכיים תורניים-לאומיים שהשפיעו מאד על דרכו של הדור שאחרי-כן, ובעיקר על מיסודה של ישיבת מרכז-הרב והרחבת ספסליה. [[הרב צפניה דרורי]] ראש ישיבת ורב העיר קרית-שמונה, [[הרב יעקב פילבר]] מישיבת "מרכז הרב", הרב שבתי זליקוביץ' ממבשרת-ציון מהווים רשימה חלקית של שבט "איתנים".


לאחר שסיים את לימודיו בכפר-הרואה בשנת ה'תשי"ב, תקופה קצרה למד בישיבתו של [[הרב אליהו לאפיאן]] בעל ה"לב אליהו". הלימוד והשקידה מילאו את לבו אך חסרה היתה לו הרוח הלאומית אותה ספג בבית אבא וסבא ואשר טופחה מאד בכפר-הרואה. כשנפטר חיים וייצמן נשיאה הראשון של מדינת ישראל בחורף ה'תשי"ג, פנו בוגרי כפר-הרואה שלמדו בישיבה זו אל הרב לאפיאן בבקשה לציין את פטירת הנשיא, כפי ששמעו שעשה הרב נרי'ה בכפר-הרואה. ענה להם הרב לאפיאן כי יודע הוא ללמד רק מה שלמד מרבותיו בחוץ-לארץ שם למד את מסכתות הש"ס.
לאחר מכן היה בגרעין שייסד את [[ישיבת כרם ביבנה]], שם למד בשנה הראשונה להקמתה. בעקבות [[הרב עוזי קלכהיים]], הגיע הרב מלמד ל[[ישיבת מרכז הרב]] ב[[אלול]] תשט"ו.  


==לימוד בישיבות==
במרכז הרב התמיד בלימודיו ונעשה לאחד העילויים. הוא התקרב במיוחד לראש הישיבה (שנעשה לרבו המובהק) [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], ודבק בו ובדרכיו. בשנת תשכ"ה מונה על ידי הרצי"ה כר"מ של שיעור א וכמגיד שיעורים באמונה, בכך היה לתלמיד הראשון מהישיבה שמונה לר"מ.
אחר-כך היה הרב מלמד ממייסדיה הראשיים של ישיבת כרם ביבנה, שם למד בשנה הראשונה להקמתה. גם שם חסרה היתה לרב זלמן ברוך מלמד האווירה ברוח לאומית אם כי שקד במרץ על לימודיו התורניים.
היה זה [[הרב עוזי קלכהיים]] זצ"ל, בוגר כפר-הרואה אף הוא, שסיפר לרב מלמד בשנת ה'תשי"ד אודות [[ישיבת מרכז הרב]] והעומד בראשה מרן [[הרב צבי יהודה קוק]] זצ"ל בנו של רואה האורות מרן [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] זצ"ל רבה הראשי של ארץ-ישראל ומייסד דור התחיה. המפגש בפורים של אותה שנה עם הרב צבי יהודה עשה מהפכה בחיי הנער שנמשך אל רבו החדש כברזל אל אבן-השואבת. הוחלט אצלו לחכות מעט עד סוף שנת הלימודים על-מנת שירבו הספסלים בישיבה שהקים בכרם-ביבנה, ואת חודש אלול של אותה שנה כבר עשה כתלמיד מן המנין בישיבת "מרכז הרב" ברח' הנביאים פינת רח' הרב קוק בירושלים.


בישיבה התמיד בלימודיו ונעשה לאחד מן העילויים בה. ביותר התקרב אל רבו הרב צבי יהודה ודבק בו ובדרכו דבקות מוחלטת. בשנת ה'תשכ"ה מונה על ידי הרב כר"מ של שיעור א וכמגיד שיעורים באמונה. דורות רבים של חובשי ספסלי הישיבה שהלכו והתרבו מאז בואו של שבט איתנים בשעריה, למדו בשיעורו של הרב מלמד. כמעט כל רבני הציונות הדתית הבוגרים בכלל ורבני יישובי יש"ע בפרט הם תלמידיו של הרב מלמד.
===הקמת בית אל===
בשנת תשל"ח הטיל עליו הרב צבי יהודה לייסד ישיבה ביישוב החדש עפרה, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל והוחלט להקים את הישיבה בישוב חדש שיוקם מצפון לרמאללה.  


==הקמת בית אל==
הישוב נוסד בתחילה בבסיס הצבאי שליד בית אל. בהמשך הוקמה הישיבה על גבעה סמוכה וסביב הישיבה הוקם היישוב בית אל ב'. חציו השני של הגרעין המיישב בבסיס הצבאי, הקים את בית-אל א', יישובים סמוכים אשר לימים התאחדו.
גם בשנת ה'תשל"ח כשהטיל עליו הרב צבי יהודה לייסד ישיבה (בתחילה ביישוב החדש עפרה, דבר שלא יצא אל הפועל) בבית-אל ולחדש את היישוב העתיק מצפון לעיר רמאללה, לא משה ידו מתוך יד רבו והיה לתלמיד הקרוב אליו ביותר עד לפטירת רבו בשנת ה'תשמ"ב. הישוב נוסד בתחילה בבסיס הצבאי שליד בית אל. בהמשך הוקמה הישיבה על גבעה סמוכה וסביב הישיבה הוקם היישוב בית אל ב'. חציו השני של הגרעין המיישב בבסיס הצבאי, הקים את בית-אל א', יישובים סמוכים אשר לימים התאחדו.


הרב זלמן מלמד מרבה לתאר את רבו כקיצוני בכל דבר: קיצוני באהבת התורה ולימודה, קיצוני במידות מוסריות ובאהבת ישראל, באהבת ארץ-ישראל וביישובה. הוא מסביר שבניגוד לקריקטורה בה מבליט הצייר בקיצוניות איבר אחד בולט של האיש המצויר, אדם שהוא קיצוני לכל הצדדים איננו נקרא קיצוני אלא ענק. קו זה מייצג הרב מלמד בקרב הציבור הדתי לאומי.
הרב מלמד נשאר מקורב לרצי"ה עד לפטירת הרצי"ה בשנת תשמ"ב.  


בתחילת שנות הממי"ם עודד את בנו הרב אליעזר מלמד להקים את תנועת אריאל כדי ליישם הפרדה מלאה בין בנים לבנות, לאחר שנואשו הניסיונות לשכנע בדבר את הנהגת תנועת בני-עקיבא בה צמח.
בסביבות שנות תש"מ-תשמ"א עודד את בנו [[הרב אליעזר מלמד]] להקים את תנועת [[אריאל (תנועת נוער)|אריאל]] כדי ליישם הפרדה מלאה בין בנים לבנות, לאחר שנואשו הניסיונות לשכנע בדבר את הנהגת תנועת בני עקיבא.


== שיטתו ועמדותיו בנושאים ציבוריים ופוליטיים ==
בשנת תשמ"ט הקים הרב מלמד את ערוץ הרדיו  "[[ערוץ 7]]", ואף היווה את הסמכות התורנית שלו. בערוץ רדיו זה ראה כלי להסברה בקרב יהודי הארץ והתפוצות על מקומה של תורת ישראל בחיי העם היהודי ובפרט בדור הגאולה.
הרב מלמד עצמו הגיש פינה כמעט יומית בשם "יש שואלים", שם גולל את משנתו התורנית כפי שלמדה ב-25 השנים שהיה צמוד לרבו הרב צבי יהודה.{{ש}}
בשנת תשס"ג לאחר 15 שנות שידורים נסגר הערוץ ע"י צו בית-המשפט.
 
הרב מלמד מעודד [[גרעין תורני|גרעינים תורניים]] בערי הארץ ומתלמידיו הקימו את הגרעין התורני הראשוני בדימונה, ברמלה, לוד, [[מודיעין]], ורמת השרון. כמו כן, תלמידיו שותפים בחיזוק וביסוס ההתיישבות היהודית ב[[יש"ע]] ובהקמת ישובים חדשים.
 
הרב מלמד הקים רשת מוסדות ענפה, שכוללת מלבד הישיבה הגבוהה גם [[ישיבה תיכונית]] "[[בני צבי]]"; [[אולפנא|אולפנות רעיה]], [[מכינה קדם צבאית]] "מגן דוד" ועוד.


=== גישתו לתקשורת ולהסברה ציבורית ===
בשנת תשע"ד הודיע הרב על רצונו לפרוש מרבנות היישוב בית אל, ועל התמקדות בהנהגת וחינוך תלמידי הישיבה הגבוהה בבית אל.
מצד אחד, הרב מלמד מחשיב מאד את תפקידה של התקשורת בעיצוב דעת הקהל ומאידך מסרב בתוקף להתראיין לכל כלי התקשורת המוכרים חרף ניסיונות רבים במרוצת השנים כשעמד בצמתי השפעה בולטים במאבקים החברתיים במדינה.
את ההסברה הדתית לציבור הרחב הוא מחשיב כענף מהפעילות החינוכית, ולכן במשך כעשרים שנים פעל ללא הרף לקידום תקשורת אלטרנטיבית שתהווה כלי ביטוי לעמדות הצבור הדתי.


לרבנים המטיפים על כך שלא מספיק יוצאים בני הישיבות ל"הסברה", או "יורדים אל העם" בנושאים חינוכיים, משיב הרב מלמד כי שידור בן רבע שעה של שיעור תורני ברדיו מושך אחריו יותר מאזינים משאפשר למלא באולם גדול.
==משפחתו==
רעייתו היא הרבנית שולמית מלמד, מחנכת ידועת שם ומנהלת ערוץ 7. הרבנית היא בתו של פרופ' יוסף ולק, איש חינוך נודע ופעיל שמאל ותיק. למרות חילוקי הדעות ביניהם, שררו ביניהם יחסי חיבה ואהבה. לרב ולאשתו שבעה ילדים: בנו הבכור, [[הרב אליעזר מלמד]], הוא ראש [[ישיבת הר ברכה]] ורב היישוב, בנו [[הרב יהודה מלמד]] הוא ר"מ ב[[ישיבת רמת גן]], חתנו הרב הלל הורוביץ הוא ראש מנהלת [[חברון]] ופעיל ציבור, בעברו ר"מ ב[[ישיבת ניר]] וראש מועצת בתי העלמין היהודיים, חתנו הרב שמעון קליין ראש כולל 'רעוא' בירושלים, בנו הרב אברהם מלמד ר"מ ב[[ערד]], בנו ר' ישראל מלמד משמש כיועץ חינוכי ב[[ישיבת עתניאל]].


הרב מלמד הקים בשנת ה'תשמ"ט את ערוץ הרדיו העצמאי והבלתי תלוי הראשון (מלבד "קול השלום" של אייבי נתן) "ערוץ 7", ואף מהווה את הסמכות הרוחנית שלו. בערוץ רדיו זה רואה הרב כלי להסברה בקרב יהודי הארץ והתפוצות על מקומה של תורת ישראל בחיי העם היהודי ובפרט בדור הגאולה.
==דרכו==
הרב מלמד עצמו הגיש פינה כמעט יומית בשם "יש שואלים", שם גולל את משנתו התורנית כפי שלמדה ב-25 השנים שהיה צמוד לרבו הרב צבי יהודה.
הרב מלמד מדריך את תלמידיו לעבודת ד' על פי תורה באופן בריא, כלומר, לפי הנהגות נורמאליות ורציונאליות, שנותנות מקום לאנושיות של האדם ומשרות עליו שמחה, ולא לבחור בהנהגות קיצוניות או מיסטיות שעלולות לערער את היציבות של האדם. גישתו לחיים היא אופטימית ומאמינה, דהיינו גישה הנובעת מתוך אמונה שד' עושה הכל לטובה, ושיש רווח מכל צרה, גם אם לא רואים אותו מיד. הוא משתדל להדגים דרך זו גם במעשיו, ומוסיף עוד ביישוב הארץ או בתורה אחרי קשיים שפוקדים אותו.
בשנת ה'תשס"ג לאחר 15 שנות שידורים אולץ לסגור את הערוץ ע"י צו בית-המשפט. חוק מיוחד שחוּקק בכנסת להסדרת שידורי הערוץ היה החוק היחיד במדינת ישראל שבוטל על-ידי בית המשפט העליון בשיבתו כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ) כאילו לא חוקק, בשל היותו כביכול נוגד את "חוק יסוד: חופש העיסוק".


כמו רבו הרב צבי יהודה, גם הוא נמנע במפגיע מלהשתמש בתאריך הלועזי, ומחנך את תלמידיו לשימוש בתאריך העברי בלבד. לדעתו שימוש רב בתאריך העברי יכריח את הממסד ללמוד להשתמש בו. הרב מלמד שולל יציאה לחוץ לארץ, למעט במקרים קיצוניים כמו צער גדול של הורים המתגוררים בחו"ל או מקרים מיוחדים כדוגמת התרמה למען מטרה נעלה.
== שיטתו ועמדותיו בנושאים ציבוריים ופוליטיים ==
=== מאבקו על שלמות הארץ ===
=== מאבקו על שלמות הארץ ===
באותה תקופה ייסד הרב מלמד את ועד רבני יש"ע ועמד בראשו. מאז חתימת הסכמי אוסלו עמד הוא לצד רבו, ראש ישיבת "מרכז הרב" לשעבר הרב הראשי לישראל מרן הגאון [[הרב אברהם שפירא]] זצוק"ל, בראש המאבק על שלמותה של ארץ-ישראל ויישוביה. כיום הוא, ועימו [[הרב חיים שטיינר]] ו[[הרב דב ליאור]], משמשים רבני מפלגת תקומה.
הרב מלמד ייסד את [[ועד רבני יש"ע]] ועמד בראשו. מאז חתימת הסכמי אוסלו עמד הוא לצד רבו [[הרב אברהם שפירא]] בראש המאבק על שלמותה של [[ארץ ישראל]] ויישוביה. כיום הוא, ועימו [[הרב חיים שטיינר]] ו[[הרב דב ליאור]], משמשים רבני מפלגת תקומה.
 
לקראת חורבן חבל קטיף וצפון השומרון, גירוש תושביהם ונישול אדמתם, עמד שוב לצד הרב שפירא בראש המאבק התורני בתוכנית והבהיר את דעתו הברורה והמפורשת לסירוב פקודה לעקור יישובים בארץ-ישראל, פסיקה שפסק 10 שנים קודם לכן על-פי דעת רבו הרב צבי יהודה, עת ריחף איום עקירה על היישוב היהודי בחברון. פסק זה נשא ברמה כל השנים בכל פעם שהממשלה ביקשה לעקור מאחזים ואפילו בסיסי צבא, כשהסיבה קשורה במסירת חלקי ארץ-ישראל לנכרים. הרב מלמד התריע כי הצלחתו של צבא-ההגנה-לישראל במשימת החרבת חבל קטיף וצפון השומרון תפגע בחוסנו, לכידותו ומוסריותו של צבא העם ועלולה להעמידו בסכנת פירוק.


הרב מלמד ערך את כרוזיו הרבים של הרב צבי יהודה בספר "ארץ הצבי - רבנו הרב צבי יהודה במערכה על שלמות הארץ". את כרוזו המפורסם של רבו הרב צבי יהודה "לא תגורו!", הקורא שלא לפחד לומר את האמת ברמה גם תוך תשלום מחיר כבד, משתדל הרב מלמד למלא בכל הזדמנות.
לקראת חורבן ישובי [[גוש קטיף]] וצפון ה[[שומרון]], עמד שוב לצד הרב שפירא בראש המאבק התורני בתוכנית והבהיר את דעתו הברורה והמפורשת ל[[סירוב פקודה]] לעקור יישובים בארץ-ישראל, פסיקה שפסק עשר שנים קודם לכן על-פי דעת רבו הרב צבי יהודה, עת ריחף איום עקירה על [[היישוב היהודי בחברון]]. פסק זה נשא ברמה כל השנים בכל פעם שהממשלה ביקשה לעקור מאחזים ובסיסים צבאיים, כשהסיבה קשורה במסירת חלקי ארץ ישראל לנכרים.  


=== יחסו למדינה ולממשלה ===
=== יחסו למדינה ולממשלה ===
כמו רבו, רואה את הקמת המדינה היהודית בארץ-ישראל כ"ראשית צמיחת גאולתנו" ואת הממשלה ככלי הביצוע והשלטון על מדינה זו.
כמו רבו, רואה את הקמת המדינה היהודית בארץ-ישראל כ[[אתחלתא דגאולה]] ואת הממשלה ככלי הביצוע והשלטון על מדינה זו. אולם, כאשר הממשלה מבקשת להחליט החלטה בניגוד לתורה ובפרט בעת שהממשלה מבקשת לכפות זאת על יהודים בניגוד לרצונם, מבהיר כי אין לממשלה זכות לעשות כן וכי במקרה שכזה אין תוקף להחלטותיה. הרב מלמד מקדש את המדינה כמתנת אלקים לעמו ישראל, ואילו את הממשלה רק אם אינה חותרת נגד התורה.
 
"הממשלה בשביל העם ולא העם בשביל הממשלה" היתה הסיסמה של רבו הרב צבי יהודה וכפיה נוהג הרב מלמד. בכל עת שהממשלה מבקשת להחליט החלטה בניגוד גמור לתורה ובפרט בעת שהממשלה מבקשת לכפות זאת על יהודים בניגוד לרצונם, מבהיר כי אין לממשלה זכות לעשות כן וכי במקרה שכזה אין תוקף להחלטותיה. הרב מלמד מקדש את המדינה כמתנת אלקים לעמו ישראל, ואילו את הממשלה רק אם אינה חותרת נגד התורה, או אז מתנגד לה ולמעשיה השליליים.


עוד בימי אוסלו החליף בתפילה לשלום המדינה הנאמרת בשבת בבתי-הכנסת את המשפט "ושלח אורך לראשיה, שריה ויועציה" במשפט: "והעמד בראשה אנשי חיל יראי אלקים ושלח אורך ואמיתך עליהם".
עוד בימי הסכמי אוסלו החליף ב[[תפילה לשלום המדינה]] הנאמרת בשבת בבתי הכנסת את המשפט "ושלח אורך ואמתך לראשיה, שריה ויועציה" במשפט: "והעמד בראשה אנשי חיל יראי אלקים ושלח אורך ואמיתך עליהם".


כשהקים יצחק רבין ממשלת-מיעוט-יהודי בעזרת חכי"ם ערביים, תקף את הממשלה בחריפות וכמו רבו 20 שנה קודם ראה בה חילול ד' נורא.
כשהקים [[יצחק רבין]] ממשלת מיעוט יהודי בעזרת חכי"ם ערבים, תקף את הממשלה בחריפות וראה בכך [[חילול השם]] נורא (בדיוק כמו הרצי"ה בממשלת רבין הראשונה).


=== השקפותיו בנושאים ציבוריים נוספים ===
=== השקפותיו בנושאים ציבוריים נוספים ===
כמעט בכל מערכות הבחירות שואף הרב מלמד להקים חזית דתית מאוחדת כדוגמת זו שהייתה בכנסת הראשונה. להבדיל מאז, סובר הרב מלמד, מפלגה דתית אחת תהיה למפלגת השלטון ותביא לשינוי בכל מה שקשור לתרבותה של המדינה.
כמעט בכל מערכות הבחירות שואף הרב מלמד להקים חזית דתית מאוחדת כדוגמת זו שהייתה בכנסת הראשונה.  
 
השקפתו החברתית נחשבת מקורית ופתוחה. כך למשל הוא מצדד ומעודד את גישת ההפרטה הכלכלית במשק והוצאת ההגמוניה הכלכלית מידי המדינה, על-מנת ליצור תחרות במשק בכל הענפים ובתקשורת בפרט. שנים רבות קורא לרבנות הראשית לדרג דירוג שבועי או חודשי את מערכת הכשרויות בארץ, כך להתעלות מעליהם, ולעודד בכך תחרות ביניהן אשר תיצור רמת כשרות עליונה, חלף מתן הכשרים בעצמה ובכך ביזוי כבודה.
 
דוגמא אישית ליחסים תקינים בין יהודים שאינם מסכימים הראה כל השנים ביחסים אישיים מצוינים שהיו לו עם חותנו פרופ' יוסף ולק ז"ל אשר היה פעיל שמאל ותיק אף שהיה מחנך דתי ידוע.
 
==פועלו==
הרב מלמד מדריך את תלמידיו לעבודת ד' על פי תורה באופן בריא, כלומר, לפי הנהגות נורמאליות ורציונאליות, שנותנות מקום לאנושיות של האדם ומשרות עליו שמחה, ולא לבחור בהנהגות קיצוניות או מיסטיות שעלולות לערער את היציבות של האדם. גישתו לחיים היא אופטימית ומאמינה, דהיינו גישה הנובעת מתוך אמונה שד' עושה הכל לטובה, ושיש רווח מכל צרה, גם אם לא רואים אותו מיד. הוא משתדל להדגים דרך זו גם במעשיו, ומוסיף עוד ביישוב הארץ או בתורה אחרי קשיים שפוקדים אותו.**


הרב מלמד מעודד גרעינים תורניים בערי הארץ ומתלמידיו הקימו את הגרעין התורני הראשוני בדימונה, ברמלה, לוד, מודיעין, רמת-השרון. תלמידיו שותפים בהקמת מאחזים ויישובים חדשים בארץ-ישראל. תלמידיו הם מקימי היישוב רחלים ומחזקי ומעבי היישוב עטרת ועוד.
השקפתו החברתית נחשבת מקורית ופתוחה. כך למשל הוא מצדד ומעודד את גישת ההפרטה הכלכלית במשק והוצאת ההגמוניה הכלכלית מידי המדינה, על מנת ליצור תחרות במשק בכל הענפים ובתקשורת בפרט. שנים רבות קורא ל[[הרבנות הראשית לישראל|רבנות הראשית לישראל]] לדרג דירוג שבועי או חודשי את מערכת הכשרויות בארץ וכך להתעלות מעליהם ולעודד תחרות ביניהן אשר תיצור רמת כשרות עליונה, חלף מתן הכשרים בעצמה ובכך ביזוי כבודה עקב כך שישנם כשרויות רבות הנחשבות טובות יותר מהשגחת הרבנות.


הרב מלמד הקים רשת מוסדות ענפה. מלבד הישיבה הגבוהה הקים בבית-אל גם "ישיבה קטנה" (חטיבת ביניים ותיכון) "בני צבי"; אולפנות "רעיה" ו"טל-רעיה"; מכינה קדם-צבאית "מגן דוד"; ישיבת הסדר בהר-ברכה שבראשה עומד בנו הבכור הרב אליעזר מלמד; מכון טכנולוגי לבנות, כיום בירושלים.
==מתלמידיו==
* בנו, [[הרב אליעזר מלמד]] - רב היישוב וראש ישיבת [[הר ברכה]], ומחבר סדרת הספרים "[[פניני הלכה]]".
* [[הרב שלמה יוסף וייצן]] - רבו של היישוב [[פסגות]] וראש [[מכון בני דוד פסגות|כולל הדיינות ביישוב]], רבה לשעבר של [[תנועת עזרא]] ו[[ר"מ]] ב[[ישיבת בית אל]].
* [[הרב אליהו ברין]] - ראש כולל הלכה ב[[ישיבת בית אל]].
* [[הרב הראל כהן]] - ראש [[מכון נזר דוד]] ו[[הוצאת מאבני המקום]].
* [[הרב איל יעקובוביץ]] - ראש [[ישיבת ההסדר צפת]].
* [[הרב אהרון טרופ]] - ראש [[ישיבת בני צבי]] לשעבר.
* [[הרב ראובן ששון]] - ראש ישיבת רמת השרון לשעבר.
* [[הרב חיים סולטן]] - ראש [[אולפנת רעיה]].
* [[הרב משה אודס]] - רב היישוב [[צופים (יישוב)|צופים]].
* [[הרב משה חביב]] - דיין בבית הדין בנתניה.
* ‏[[הרב אברהם זרביב]] - דיין בבית הדין בחיפה.
* [[הרב יאיר וסרטיל]] - [[ראש כולל]] עיון ב[[ישיבת בית אל]].
* [[הרב רואי מרגלית]] - סא"ל במיל' וראש כולל רבנות עיר ב[[ישיבת בית אל]].
* [[הרב שמואל הולשטיין]] - ראש [[ישיבת בני צבי]] וראש גרעין תורני ב[[הוד השרון]].
* [[הרב יוסף אפריון]] - ר"מ שעור א' ב[[ישיבת בית אל]].
* [[הרב עדו יעקבי]] - ר"מ שעור א' ב[[ישיבת בית אל]].
* [[הרב בעז אשל]] - ר"מ שיעור א' ב[[ישיבת בית אל]].
* [[הרב יהודה דנה]] - רב היישוב [[מבוא חורון]] ורב [[מד"א]].
* [[הרב יוסף סוראני]] - רב היישוב [[נוב]] ור"מ ב[[ישיבת הגולן]].
* [[הרב עזרא פאטשינו]] - רב היישוב [[לשם (שכונה)|לשם]].


את יומו מבלה הרב מלמד כבר למעלה מחמישים שנה בלימוד תורה רוב שעות היממה. הוא אינו מרבה לצאת מבית-אל, מוסר שיעורים רבים בישיבה, בבית-הכנסת הגדול ביישוב ובביתו, שם מקבל לעיתים תכופות שרים, חברי-כנסת, ראשי מוסד ושב"כ וקצינים בכירים המשחרים לפתחו.
==ספריו==
* '''יש שואלים'''- ליקוט של פינותיו בערוץ שבע ובהן תמצית השקפותיו בנשואים שונים.  
* '''ארץ הצבי'''- לקט כרוזים, סיפורים, מאמרים וכתבי עיתונות אודות מאבקו של הרצי"ה על שלמות הארץ.
* '''שיעורים ב[[ספר אורות]]'''- על פרקי ארץ ישראל, המלחמה וישראל ותחייתו.
* '''לנתיבות רבנו'''- מתורתו והנהגתו של הרצי"ה קוק.
* '''שובה ישראל'''- דרשות ל[[שבת שובה]]
* '''והגדת לבנך'''- על [[הגדה של פסח]]
* '''לזמן ולשעה'''- אסופת מאמרים בענייני השעה.
* '''לזמן הזה'''- מאמרים ושיחות ל[[יום העצמאות]].
* '''נתיבי אמונה''' - על אמונה, אהבת ה', יראה והשקפה אמונית.


כמו רבו הרב צבי יהודה, הרב מלמד נמנע במפגיע מלהשתמש בתאריך הלועזי, ומחנך את תלמידיו לשימוש בתאריך העברי אף על גבי המחאות. לדעתו שימוש רב בתאריך העברי יכריח את הממסד ללמוד להשתמש בו. הרב מלמד שולל יציאה לחוץ-לארץ. מעולם לא יצא את גבולות הארץ ובנושא זה מחמיר ביותר עם השואלים אותו. למעט במקרים קיצוניים כמו צער גדול של הורים המתגוררים בחו"ל או מקרים מיוחדים כדוגמת התרמה למען מטרה נעלה, אוסר הרב באופן נחרץ את היציאה מהארץ. גם למי שכבר מתיר, אוסר את הטיול בחו"ל.
==קישורים חיצוניים==
 
*[https://www.yeshiva.org.il/midrash/filter?rabbi=27| שיעורי הרב זלמן מלמד באתר ישיבה]
==משפחתו==
*[https://meirtv.com/beth-hamidrash-search/?_rabbis=3794| שיעורי הרב מלמד] באתר [[מכון מאיר]]
רעייתו היא הרבנית שולמית מלמד, מחנכת ידועת שם ומנהלת ערוץ 7. לזוג מלמד 7 ילדים, כולם פעילים בשדה החינוך התורני במדינת ישראל. בנו בכורו, [[הרב אליעזר מלמד]], הוא ראש ישיבת ורב היישוב הר-ברכה. הרב יהודה מלמד, הינו ר"מ בישיבת רמת-גן. חתנו ר' הלל הורוביץ הינו פעיל ציבור בחברון. חתנו הרב שמעון קליין ראש כולל 'רעוא' בירושלים. אברהם לוי מלמד ר"מ בערד. ר' ישראל מלמד משמש כיועץ חינוכי בישיבת עתניאל. מוריה הינה מורה בבי"ס בנות ביישוב בית-אל.


[[קטגוריה:רבנים בימינו|מלמד, הרב זלמן]]
{{מיון רגיל:מלמד זלמן}}
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:רבני ישיבת בית אל]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות גבוהות]]
[[קטגוריה:רבני ישובים בישראל]]
[[קטגוריה:רבני ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת כרם ביבנה]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]]
[[קטגוריה:רבני קוממיות]]
[[קטגוריה:תלמידי הרב אברהם אלקנה שפירא]]

גרסה אחרונה מ־20:48, 23 באוגוסט 2023

הרב זלמן ברוך מלמד
הרב זלמן ברוך מלמד
תאריך לידה י"ב באב תרצ"ז
השתייכות הציונות הדתית
תפקידים נוספים ראש ישיבת בית אל, רב הישוב בית אל ב', ר"מ בישיבת מרכז הרב (לשעבר)
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב משה צבי נריה, הרב אברהם שפירא
חיבוריו ארץ הצבי, יש שואלים, ועוד חיבורים רבים וחשובים

הרב זלמן ברוך מלמד הוא ראש ישיבת בית אל ולשעבר רב שכונה ב' בישוב בית אל. מהבולטים והמשפיעים שברבני הציבור הדתי לאומי, מרבני תנועת קוממיות.

תולדות חייו[עריכה]

תחילת דרכו[עריכה]

נולד בתל אביב בי"ב באב תרצ"ז לר' דוד מלמד ורעיה לבית אפשטיין. סבו מצד אביו היה ר' שלום מלמד, מחסידיו הקרובים של רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין, ומצד אמו היה רב המושבה בלפוריה הרב אליהו אפשטיין.
בצעירותו למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה והושפע רבות מאישיותם ודרכם של ראשי ומייסדי הישיבה הרב משה צבי נריה והרב אברהם צוקרמן. באותה תקופה לא למדו בישיבת כפר הרא"ה לימודי חול. הוא היה חבר פעיל בתנועת בני עקיבא.

לאחר שסיים את לימודיו בכפר הרואה בשנת תשי"ב, למד במשך תקופה קצרה בישיבתו של הרב אליהו לופיאן בכפר חסידים.

לאחר מכן היה בגרעין שייסד את ישיבת כרם ביבנה, שם למד בשנה הראשונה להקמתה. בעקבות הרב עוזי קלכהיים, הגיע הרב מלמד לישיבת מרכז הרב באלול תשט"ו.

במרכז הרב התמיד בלימודיו ונעשה לאחד העילויים. הוא התקרב במיוחד לראש הישיבה (שנעשה לרבו המובהק) הרב צבי יהודה הכהן קוק, ודבק בו ובדרכיו. בשנת תשכ"ה מונה על ידי הרצי"ה כר"מ של שיעור א וכמגיד שיעורים באמונה, בכך היה לתלמיד הראשון מהישיבה שמונה לר"מ.

הקמת בית אל[עריכה]

בשנת תשל"ח הטיל עליו הרב צבי יהודה לייסד ישיבה ביישוב החדש עפרה, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל והוחלט להקים את הישיבה בישוב חדש שיוקם מצפון לרמאללה.

הישוב נוסד בתחילה בבסיס הצבאי שליד בית אל. בהמשך הוקמה הישיבה על גבעה סמוכה וסביב הישיבה הוקם היישוב בית אל ב'. חציו השני של הגרעין המיישב בבסיס הצבאי, הקים את בית-אל א', יישובים סמוכים אשר לימים התאחדו.

הרב מלמד נשאר מקורב לרצי"ה עד לפטירת הרצי"ה בשנת תשמ"ב.

בסביבות שנות תש"מ-תשמ"א עודד את בנו הרב אליעזר מלמד להקים את תנועת אריאל כדי ליישם הפרדה מלאה בין בנים לבנות, לאחר שנואשו הניסיונות לשכנע בדבר את הנהגת תנועת בני עקיבא.

בשנת תשמ"ט הקים הרב מלמד את ערוץ הרדיו "ערוץ 7", ואף היווה את הסמכות התורנית שלו. בערוץ רדיו זה ראה כלי להסברה בקרב יהודי הארץ והתפוצות על מקומה של תורת ישראל בחיי העם היהודי ובפרט בדור הגאולה. הרב מלמד עצמו הגיש פינה כמעט יומית בשם "יש שואלים", שם גולל את משנתו התורנית כפי שלמדה ב-25 השנים שהיה צמוד לרבו הרב צבי יהודה.
בשנת תשס"ג לאחר 15 שנות שידורים נסגר הערוץ ע"י צו בית-המשפט.

הרב מלמד מעודד גרעינים תורניים בערי הארץ ומתלמידיו הקימו את הגרעין התורני הראשוני בדימונה, ברמלה, לוד, מודיעין, ורמת השרון. כמו כן, תלמידיו שותפים בחיזוק וביסוס ההתיישבות היהודית ביש"ע ובהקמת ישובים חדשים.

הרב מלמד הקים רשת מוסדות ענפה, שכוללת מלבד הישיבה הגבוהה גם ישיבה תיכונית "בני צבי"; אולפנות רעיה, מכינה קדם צבאית "מגן דוד" ועוד.

בשנת תשע"ד הודיע הרב על רצונו לפרוש מרבנות היישוב בית אל, ועל התמקדות בהנהגת וחינוך תלמידי הישיבה הגבוהה בבית אל.

משפחתו[עריכה]

רעייתו היא הרבנית שולמית מלמד, מחנכת ידועת שם ומנהלת ערוץ 7. הרבנית היא בתו של פרופ' יוסף ולק, איש חינוך נודע ופעיל שמאל ותיק. למרות חילוקי הדעות ביניהם, שררו ביניהם יחסי חיבה ואהבה. לרב ולאשתו שבעה ילדים: בנו הבכור, הרב אליעזר מלמד, הוא ראש ישיבת הר ברכה ורב היישוב, בנו הרב יהודה מלמד הוא ר"מ בישיבת רמת גן, חתנו הרב הלל הורוביץ הוא ראש מנהלת חברון ופעיל ציבור, בעברו ר"מ בישיבת ניר וראש מועצת בתי העלמין היהודיים, חתנו הרב שמעון קליין ראש כולל 'רעוא' בירושלים, בנו הרב אברהם מלמד ר"מ בערד, בנו ר' ישראל מלמד משמש כיועץ חינוכי בישיבת עתניאל.

דרכו[עריכה]

הרב מלמד מדריך את תלמידיו לעבודת ד' על פי תורה באופן בריא, כלומר, לפי הנהגות נורמאליות ורציונאליות, שנותנות מקום לאנושיות של האדם ומשרות עליו שמחה, ולא לבחור בהנהגות קיצוניות או מיסטיות שעלולות לערער את היציבות של האדם. גישתו לחיים היא אופטימית ומאמינה, דהיינו גישה הנובעת מתוך אמונה שד' עושה הכל לטובה, ושיש רווח מכל צרה, גם אם לא רואים אותו מיד. הוא משתדל להדגים דרך זו גם במעשיו, ומוסיף עוד ביישוב הארץ או בתורה אחרי קשיים שפוקדים אותו.

כמו רבו הרב צבי יהודה, גם הוא נמנע במפגיע מלהשתמש בתאריך הלועזי, ומחנך את תלמידיו לשימוש בתאריך העברי בלבד. לדעתו שימוש רב בתאריך העברי יכריח את הממסד ללמוד להשתמש בו. הרב מלמד שולל יציאה לחוץ לארץ, למעט במקרים קיצוניים כמו צער גדול של הורים המתגוררים בחו"ל או מקרים מיוחדים כדוגמת התרמה למען מטרה נעלה.

שיטתו ועמדותיו בנושאים ציבוריים ופוליטיים[עריכה]

מאבקו על שלמות הארץ[עריכה]

הרב מלמד ייסד את ועד רבני יש"ע ועמד בראשו. מאז חתימת הסכמי אוסלו עמד הוא לצד רבו הרב אברהם שפירא בראש המאבק על שלמותה של ארץ ישראל ויישוביה. כיום הוא, ועימו הרב חיים שטיינר והרב דב ליאור, משמשים רבני מפלגת תקומה.

לקראת חורבן ישובי גוש קטיף וצפון השומרון, עמד שוב לצד הרב שפירא בראש המאבק התורני בתוכנית והבהיר את דעתו הברורה והמפורשת לסירוב פקודה לעקור יישובים בארץ-ישראל, פסיקה שפסק עשר שנים קודם לכן על-פי דעת רבו הרב צבי יהודה, עת ריחף איום עקירה על היישוב היהודי בחברון. פסק זה נשא ברמה כל השנים בכל פעם שהממשלה ביקשה לעקור מאחזים ובסיסים צבאיים, כשהסיבה קשורה במסירת חלקי ארץ ישראל לנכרים.

יחסו למדינה ולממשלה[עריכה]

כמו רבו, רואה את הקמת המדינה היהודית בארץ-ישראל כאתחלתא דגאולה ואת הממשלה ככלי הביצוע והשלטון על מדינה זו. אולם, כאשר הממשלה מבקשת להחליט החלטה בניגוד לתורה ובפרט בעת שהממשלה מבקשת לכפות זאת על יהודים בניגוד לרצונם, מבהיר כי אין לממשלה זכות לעשות כן וכי במקרה שכזה אין תוקף להחלטותיה. הרב מלמד מקדש את המדינה כמתנת אלקים לעמו ישראל, ואילו את הממשלה רק אם אינה חותרת נגד התורה.

עוד בימי הסכמי אוסלו החליף בתפילה לשלום המדינה הנאמרת בשבת בבתי הכנסת את המשפט "ושלח אורך ואמתך לראשיה, שריה ויועציה" במשפט: "והעמד בראשה אנשי חיל יראי אלקים ושלח אורך ואמיתך עליהם".

כשהקים יצחק רבין ממשלת מיעוט יהודי בעזרת חכי"ם ערבים, תקף את הממשלה בחריפות וראה בכך חילול השם נורא (בדיוק כמו הרצי"ה בממשלת רבין הראשונה).

השקפותיו בנושאים ציבוריים נוספים[עריכה]

כמעט בכל מערכות הבחירות שואף הרב מלמד להקים חזית דתית מאוחדת כדוגמת זו שהייתה בכנסת הראשונה.

השקפתו החברתית נחשבת מקורית ופתוחה. כך למשל הוא מצדד ומעודד את גישת ההפרטה הכלכלית במשק והוצאת ההגמוניה הכלכלית מידי המדינה, על מנת ליצור תחרות במשק בכל הענפים ובתקשורת בפרט. שנים רבות קורא לרבנות הראשית לישראל לדרג דירוג שבועי או חודשי את מערכת הכשרויות בארץ וכך להתעלות מעליהם ולעודד תחרות ביניהן אשר תיצור רמת כשרות עליונה, חלף מתן הכשרים בעצמה ובכך ביזוי כבודה עקב כך שישנם כשרויות רבות הנחשבות טובות יותר מהשגחת הרבנות.

מתלמידיו[עריכה]

ספריו[עריכה]

  • יש שואלים- ליקוט של פינותיו בערוץ שבע ובהן תמצית השקפותיו בנשואים שונים.
  • ארץ הצבי- לקט כרוזים, סיפורים, מאמרים וכתבי עיתונות אודות מאבקו של הרצי"ה על שלמות הארץ.
  • שיעורים בספר אורות- על פרקי ארץ ישראל, המלחמה וישראל ותחייתו.
  • לנתיבות רבנו- מתורתו והנהגתו של הרצי"ה קוק.
  • שובה ישראל- דרשות לשבת שובה
  • והגדת לבנך- על הגדה של פסח
  • לזמן ולשעה- אסופת מאמרים בענייני השעה.
  • לזמן הזה- מאמרים ושיחות ליום העצמאות.
  • נתיבי אמונה - על אמונה, אהבת ה', יראה והשקפה אמונית.

קישורים חיצוניים[עריכה]