עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
'''[[דרשני:עמוד ראשי|דרשני]]''' - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של [http://www.yeshiva.org.il אתר ישיבה] | '''[[דרשני:עמוד ראשי|דרשני]]''' - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של [http://www.yeshiva.org.il אתר ישיבה] | ||
{{תבנית:קישורים לעמוד הראשי}} | |||
{{ | |||
==מרחבים מיוחדים== | ==מרחבים מיוחדים== | ||
גרסה מ־14:22, 21 בספטמבר 2020
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
פרוייקטים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
 |
 |
 |
 |
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
|
בית הלל
בית הלל היא שיטה תלמודית ידועה, הנחלקה בקביעות עם בית שמאי. על פי פרשני התלמוד, הם פוסקים ע"פ המציאות. לכן נוהגים במידת החסד, מתחשבים... להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
|
יוצא (לפני שחיטה)
הגדרה - אבר של עובר שבמעי בהמה, שיצא האבר ממעיה לפני שחיטתה, שנאסר באכילה בהמה מעוברת שנשחטה, ששחיטתה מתירה גם את העובר שבמעיה באכילה...להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
|
הכרזה ב (מאורע)
הגדרה - פרסום מאורע מסויים ברבים חיוב הכרזה בא למטרות שונות: בשביל שישמעו אחרים (לשם איום; לזהירות ממכשול); בשביל זה... להמשך הערך |
| הידעת? |
|
כל ארץ ישראל רשות היחיד? ארץ ישראל מוקפת מחיצות משלוש רוחות. מצפון ומזרח ישנה גדר מערכת רציפה וממערב ישנו הים התיכון, ששיפוע הקרקעית שלו נחשב כמחיצה. לכאורה, לפי זה, מדאורייתא כולה רשות היחיד, ואיסור הטלטול, גם בערים הגדולות שבה, לכל היותר מדרבנן. אלא שאמרו בגמרא עירובין כב א שלא יתכן לומר שארץ ישראל כולה רשות היחיד מפני היקף מחיצות טבעיות שיש לה, שאם כן, כל העולם כולו מוקף אוקיינוס, ולא תהיה רשות רבים מן התורה כלל. אלא ודאי מחיצות אלו בטלות, ומן התורה אינן נחשבות מחיצות. |
| פרשת השבוע |
|
פרשת האזינו היא הפרשה העשירית והאחת לפני האחרונה בספר דברים. הפרשה מורכבת מ"שירת האזינו" ולאחריה ציווי ה' למשה לעלות להר העברים - הר נבו ולראות את ארץ ישראל לפני מותו.
במסכת ראש השנה שב... |
| דבר בעתו |
|
צום גדליה (מכונה גם צום השביעי) הוא יום צום החל בג' בתשרי כזכר לרציחתו של גדליה בן אחיקם בידי ישמעאל בן נתניה וביטול השלטון היהודי בתקופת בית ראשון. הצום הוא אחד מארבעת צומות החורבן,... |