עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 113: | שורה 113: | ||
id=mf-manualArticle| | id=mf-manualArticle| | ||
כותרת=דבר בעתו| | כותרת=דבר בעתו| | ||
תוכן={{padright:|200|{{: | תוכן={{padright:|200|{{:משנכנס אדר מרבין בשמחה}}}}... <br /> | ||
[[ | [[משנכנס אדר מרבין בשמחה|להמשך הערך]]| | ||
צבע=חום | צבע=חום | ||
}} | }} | ||
גרסה מ־22:29, 9 בפברואר 2021
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
פרוייקטים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
 |
 |
 |
 |
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
|
רבי מתיא בן חרש
רבי מתיא בן חרש היה תנא בדור השלישי והרביעי. הוא יצא לייסד ישיבה ובית דין ברומי, ששמעו הגיע עד לארץ ישראל. בארץ היה חברם של רבי יאשיה... להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
|
אפיקורוס
הגדרה - המבזה מתוך הפקרות את התורה ולומדיה, במעשים ובדעות יש מפרשים שאפיקורוס הוא מלשון הפקר (פירוש רבנו יונה אבות ב יד), וענינו...להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
|
כל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עבד וכו'
הגדרה - העושה מעשה שאסרה התורה לעשותו, באופנים מסויימים אין עשייתו מועילה כמו עשייה בהיתר העושה מעשה שאמרה התורה שלא לעשותו... להמשך הערך |
| הידעת? |
|
למה קצף ה' על הליכת בלעם לאחר שהסכים לו ללכת? העקידת יצחק פירש שעיקר חטאו של בלעם היה בעצם בקשת הרשות ללכת. לפירושו, "הדברים האסורים או המגונים, השאלה על היתרם הוא חטא גדול" ולאחר שבלעם ידע שעם ישראל הוא עם ה' היתה בכך עזות מצח לבקש ממנו לקללם. בבקשתו הראשונה של בלעם הקב"ה ריחם עליו ורק סירב לו, ובפעם השניה לאחר שראה שבלעם "שב אל קיאו" החליט הקב"ה להסכים לו ללכת על מנת להענישו לאחר מכן. |
| פרשת השבוע |
|
פרשת משפטים היא הפרשה השישית בספר שמות. הפרשה עוסקת בעיקר בדיני ממונות ודינים נוספים, שמהוים מקור למסכתות רבות בסדר נזיקין. בסוף הפרשה מופיע מעמד כריתת ברית בין האלוקים לעם ישראל ו"ראיית" האלו... |
| דבר בעתו |
|
"משנכנס אדר מרבין בשמחה" היא מימרא מהגמרא בתענית הקובעת ששמחת פורים מתחילה כבר מתחילת חודש אדר. מלבד ההלכה המעשית הנובעת מהכלל, הדבר מרמז על אופיו השמח של חודש אדר שהיה לדורם של אסתר ומרדכי- "החוד... |