עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 107: | שורה 107: | ||
id=mf-manualArticle| | id=mf-manualArticle| | ||
כותרת=פרשת השבוע| | כותרת=פרשת השבוע| | ||
תוכן={{padright:|200|{{:פרשת | תוכן={{padright:|200|{{:פרשת פקודי}}}}... <br /> | ||
[[פרשת | [[פרשת פקודי|להמשך הערך]]| | ||
צבע=כחול | צבע=כחול | ||
}} | }} |
גרסה מ־10:32, 3 במרץ 2019
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
פרוייקטים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
פרוייקט אקראי:
<random>מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח.
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
תזאורוס לוגי - יצירת רשימה של מושגי רפואה וחינוך המקשרת בין לשון חז"ל לשפתנו.
התנגשות ערכים - שילוב ערכים מאנציקלופדיה תורנית מרוכזת לתוך ערכים קיימים.
תיקון ערכים - עבודה על ערכים מתוך ספרים חיצוניים כך שיתאימו לתבנית האתר.
קישור מקורות - יצירת קישורים למקורות. כל איזכור מקור יכול להפנות לתצוגה של אותו מקור. בשיתוף עם פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר אילן.</random>
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
ערכים חדשים |
ערך אקראי |
רבי ישעיה שטיינר
רבי ישעיה שטיינר (מכונה ר' ישעיה'לה מקרסטיר או ר' ישעיהל'ה קערעסטירער היה מייסדה של חסידות קרסטיר והאדמו"ר הראשון שלה נולד... להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
בן סורר ומורה
הגדרה - בן שאינו שומע בקול אביו ואמו, גונב מעות מאביו וקונה בשר ויין, ואוכל ושותה אותם בתנאים מסוימים מהותו של בן סורר ומורה מפורשת...להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
ברכות הודאה
=ברכות הודאה= הגדרה - ברכות שבח לה' על מאורעות של טובה או רעה שהגיעו לנו ארבעה צריכים לברך ברכת הגומל: *יורדי הים כשיעלו ממנו; *הולכי...להמשך הערך |
הידעת? |
מתי ואיפוא הייתה מלחמת עמלק הרב אביגדר הלוי נבנצל סבור כי ביום כ"ח באייר התרחשה "מלחמת העמלק" בהר המוריה. במקרא נאמר :"מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל-רֹאשׁ הַגִּבְעָה" (ט). הרי מדובר על ה גבעה, ואיזו היא ? . בשיר השירים נאמר: " אֵלֶךְ לִי אֶל-הַר הַמּוֹר וְאֶל-גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה" [1], דהיינו הר המוריה. ונאמר בספרים, שהר המוריה ליוה את בני ישראל במדבר סיני עד בואם ארצה. הוא דורש על האימרה המופיעה בתלמוד (בבלי תענית כט א): "מגלגלים זכות ליום זכאי", בשם הרב נחום פרצוביץ, כי בני ישראל הגיעו למדבר סיני בט"ו באייר. המן החל לרדת למחרת שהיה יום א'. ביום שישי של אותו שבוע לקטו לחם משנה. בשבוע לאחריו נסעו ממדבר סיני ויחנו ברפידים. יום א' היה כ"ג באייר. באיזה יום בשבוע נלחמו עם עמלק? אמר הרב נחום פרצוביץ :"שהיה זה ערב שבת". רבי אלעזר הקליר כתב בפיוט "אץ קוצץ" לפרשת זכור שמשה רבינו העמיד את השמש עד סוף היום. המטרה הייתה לסיים את המלחמה. משה רבינו עשה זאת מאותו סיבה שהשמש בגבעון עמדה. ילקוט שמעוני כתב: "כדי שלא תכנס השבת" (ב',כ"ב). מסכם הרב נבנצל:" ואם כך: הרי שנמצא הפלא ופלא: מלחמת ישראל בעמלק התנהלה בהר המוריה בכ"ח באייר. המקור: שיחות הרב נבנצל, ספר שמות, עמ' תל"ב |
פרשת השבוע |
פרשת פקודי היא הפרשה העשירית והאחרונה בספר שמות. שמה של הפרשה מקורו בפסוק הפותח את הפרשה: "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל-פִּי משֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּי... |
דבר בעתו |
"משנכנס אדר מרבין בשמחה" היא מימרא מהגמרא בתענית הקובעת ששמחת פורים מתחילה כבר מתחילת חודש אדר. מלבד ההלכה המעשית הנובעת מהכלל, הדבר מרמז על אופיו השמח של חודש אדר שהיה לדורם של אסתר ומרדכי- "החוד... |