סיפור יציאת מצרים: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה|[[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] ([[שיחת משתמש:למאי נ"מ?|שיחה]]) 16:49, 27 במרץ 2013 (IST)}} | |||
מצות עשה לספר בליל פסח על עבודת הפרך שעבדו אבותינו במצרים, על כך שה' גאל אותם בנסים גדולים ועל היציאה מעבדות לחרות. | מצות עשה לספר בליל פסח על עבודת הפרך שעבדו אבותינו במצרים, על כך שה' גאל אותם בנסים גדולים ועל היציאה מעבדות לחרות. | ||
גרסה מ־16:49, 27 במרץ 2013
|
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. התבנית הונחה ע"י למאי נ"מ? (שיחה) 16:49, 27 במרץ 2013 (IST) |
מצות עשה לספר בליל פסח על עבודת הפרך שעבדו אבותינו במצרים, על כך שה' גאל אותם בנסים גדולים ועל היציאה מעבדות לחרות.
מצות הסיפור
מלבד מצות עשה דאורייתא לזכור יציאת מצרים בכל יום כל השנה, ישנה מצוה מיוחדת לזכור ולספר על יציאת מצרים בליל הסדר. שנאמר "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר, בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים". ואף על פי שכתוב במצוה זו "ביום" - קיבלו חכמים, שמצות סיפור יציאת מצרים שאמרה התורה כאן, בליל ט"ו בניסן היא, בשעה שמצה ומרור (ובזמן הבית - גם פסח) מונחים לפניך.
פרטי המצוה
גם הנשים חייבות בסיפור יציאת מצרים, ואף על פי שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן, מכל מקום במצוה זו הן חייבות, מפני "שאף הן היו באותו הנס".
"וכל המרבה לספר ביציאת מצרים - הרי זה משובח".
וכדי לאפשר לכל אדם בישראל לקיים את מצות סיפור יציאת מצרים בצורה נכונה, תיקנו חכמי הדורות את נוסח ה"הגדה של פסח".
מטרת הסיפור
כבר כתב הרמב"ם שלעולם לא נוכל לדעת טעמי המצוות לעומקם בתכלית, אבל ניתן לנו הבנה בחלק מטעמיהם של מצוות.
ההסבר דלהלן הוא על פי הרמב"ן (סוף פרשת בא), ועל דברי ספר החינוך (מצווה כא) וספר הכוזרי וספר העיקרים.
- בכל דור ודור, אלוקים "מסתתר" מאחורי המסווה של ה"טבע". אילו בורא עולם היה מגלה את השפעתו על הבריה ועל הברואים באופן ברור וגלוי, והיה עושה נסים לעיני כל בכל שעה, לא היתה "בחירה חופשית", כלומר היהודי לא היה מקיים מצוות מתוך החלטה והתגברות על תאוותיו, אלא מתוך הכרח המציאות הטופחת על פניו, כך שלא היה ערך כל כך לקיום מצוות. מצד שני, אם בכל ההיסטוריה של העם היהודי, אלוקים לא היה מגלה כלל את מציאותו (על ידי ניסים), היה ניתן חס ושלום להטיל ספק במציאותו. לכן, פעם אחת בהיסטוריה, האלוקים שינה לחלוטין את כל חוקי הטבע: הנילוס הפך לדם, ארץ מצרים היתה מכוסה בצפרדעים, וכן הלאה. ברור שמי שיש לו את הכוח לבטל את כל חוקי הטבע, הוא זה שברא את הטבע. עם זאת, כדי שהגילוי הזה (יציאת מצרים) ישמור על ערכו בתור "הוכחה" על קיומו של אלוהים בכל הדורות העתידיות, גם לאלו שלא זכו לצפות במו עיניהם בכל הנסים, ציוותה בתורה שכל השש מאות אלף יהודים שיצאו ממצרים, יעידו כל שנה שוב ושוב את כל מה שראו עיניהם ביציאת מצרים, לאוזני בניהם. וכן בניהם נתחייבו לספר מה ששמעו מאבותיהם, בכל ליל פסח. וכן הלאה בכל הדורות, נצטוו כולם לספר עדות זו בשרשרת בלתי פוסקת, מאב לבן. לפיכך, נסים אלו לא איבדו את הכוח של "ראיה" ממש. אין ספק, ש-600,000 אבות לא יעידו שקר לילדיהם. קשה מאוד, או פשוט בלתי אפשרי, כי מישהו, בשלב מסוים בהיסטוריה, הצליח "להמציא" את הסיפור המופלא של יציאת מצרים, כיון שאומה שלימה לא תהיה "עיוורת" כל כך לקבל ספר (תורה) שבו נכתב כי שש מאות אלף איש מאותה אומה עצמה היו עדים לאירועים אלו ושהיו מחוייבים לספר זאת מאב לבנו כל שנה. סיפור כזה לעולם לא היה יכול להתקבל, אם לא שעובדות אלו אכן היו. לכן, מובן היטב מדוע התורה נתנה דגש מיוחד לצורך בהעברת הסיפור של יציאת מצרים מדור לדור.
כמובן שחלק ממטרת הסיפור היא גם כן כדי להודות לה' על החסדים שעשה עם אבותינו ועמנו ולהשריש בלבנו את האמונה בה', את השגחתו הפרטית בעולם ואת בחירת ה' בעם ישראל להיות לו לעם סגולה ולקדש את שם ה' בעולם כולו.
מעלת מצות הסיפור
בזוהר הקדוש מובא, שבשעה שבני ישראל מספרים ביציאת מצרים, הקב"ה מכנס את כל פמליותיו ואומר להן: לכו ושמעו סיפור שבח גדולתי שבני מספרים ושמחים בגאולתי!
ראה גם
קישורים חיצוניים
- הרב יצחק פנגר, מטרת סיפור יציאת מצרים, באתר הידברות.