עמוד ראשי
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
פרוייקטים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
 |
 |
 |
 |
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
|
מוחלפת השיטה
ביטוי תלמודי המשמש תירוץ לסתירה בין דעות חכמים בשני מקומות, ומשמעו: הסדר התחלף באחד מהם ויש לייחס דעת האחד לחברו, נתחלפו השמות והדעות, ויש... להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
|
גלוי
הגדרה - איסור שימוש במשקים ובפירות מסויימים שהיו מגולים אסרו חכמים (רמב"ם רוצח יא ה; טוש"ע יו"ד קטז א) לאכול ולשתות... להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
|
זמון
הגדרה - חובת צירוף חבורת אוכלים לברכה מיוחדת בברכת המזון שלשה שאכלו פת ביחד חייבים לזמן (ברכות מה א; רמב"ם ברכות ה ב; טוש"ע אורח חיים...להמשך הערך |
| הידעת? |
|
האם אסור למנות את בני ישראל? הרמב"ן סובר שאין איסור כולל למנות את בני ישראל, אלא האיסור הוא רק כאשר מדובר במפקד ללא צורך. לשיטתו, כאשר ה' מצווה לערוך מפקד, אין צורך למנות את העם במחצית השקל כמו שמובא בפרשת במדבר מכיוון שזה נעשה לצורך. על פי שיטתו, הוא מסביר גם את המניין של דוד שגרם למגיפה בעם [1] כטעות של דוד שחשב שיש צורך במניין בעוד לא היה בכך צורך. ועיין עוד בערך איסור מניין בני ישראל. |
| פרשת השבוע |
|
פרשת וזאת הברכה היא הפרשה האחרונה בחומש דברים ובתורה בכלל, בניגוד לפרשות אחרות היא לא נקראת בשבת אלא בשמחת תורה. בפרשה זו נאמרת הברכה אשר ברך משה כל אחד משבטי ישראל לפני מותו. לפ... |
| דבר בעתו |
 ארבעת המינים הם ארבעה מיני צומח שיש מצווה לטלם ולנענעם בחג ה[[סו... |