בית הכנסת האיטלקי בונציה

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
חזית בית הכנסת - הויקיפדיה העברית, צילם :User:Deror avi
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
תרשים בית הכנסת האיטלקי - המקור : יעקב פינקרפלד - ראו לקריאה נוספת

בית הכנסת האיטלקי בונציה נמצא בכיכר המרכזית של הגטו היהודי בוונציה או בשמה המקורי: "חצר" הגטו היהודי החדש (Campo di Ghetto Nuovo). בית הכנסת נמצא בקומות העליונות של בניין בכיכר. המבנה ניתן לאיתור לצופה מבחוץ, עקב היותו בעל חמישה חלונות מאורכים, לפי גירסת יהודי הגטו כסמל חמשה חומשי תורה, כמו בעוד בתי כנסת בגטו [1]. כמו כן נראית מעל הגג כיפה, מעל הבימה של בית הכנסת, בצורת מטריה שנבנה מחדש אחרי שעלתה באש [2]. בשונה משאר בתי הכנסת בגטו, הכניסה לבית הכנסת היא משותפת לדירות המגורים בבית. השיפוצים במבנה טרם הושלמו ולכן אינו פתוח לביקורי הקהל. ניתן לקיים בו חופה וקידושין [3] .

בשבועות אחדות בשנה, סיור בתי הכנסת מטעם Jewish Museum Venice כולל גם את בית הכנסת האיטלקי בנוסף לביקור בבתי כנסת נוספים

חשיבותו של בית הכנסת הוא בכך שבו התפלל הרב ליאון דה מודנה[4]

בית הכנסת הוקם בשנת 1575 ונחשב ל"צעיר" בתי הכנסת בגטו. התפילה בו הייתה בנוסח האיטלקי )Rito Italiano). הוא נשמר במבנהו המקורי מאז, חוץ ממבנה שער מקורה הנישא על ידי עמודים - הפורטיקו - המצוי במבואה בבניין ועליו המרפסת החיצונית שהוקמה בקומה השנייה.

לפי ספרה של Francesca Brandes (ראו מטה), מתחת לחלונות המאורכים, נראים חלונות קטנים, 2-3 במספר מתוך 5, שהיו שריד מבית כנסת קודם שהיה במקום.

המבנה הפנימי[עריכה]

כמו שאר בתי הכנסת האיטלקים: הבימה וארון הקודש בצדדים הצרים של האולם המלבני - כמעט ריבועי - של בית הכנסת. הכניסה והספסלים מצויים בצדדים הרחבים של האולם. הכניסה לאולם היא במרכז הצד הרחב מול חזית הבנין. עזרת הנשים היא מעל הכניסה ונבנתה רק בשנת 1700. התקרה מקושטת בעיטורים מלבניים ומעוגלים.

תאור בית הכנסת[עריכה]

יעקב פינקרפלד בספרו מספר על בית הכנסת:

  • גודל האולם 10 מטר על 9.5 מטר (או 9.3 מטר - לפי מדידה אחרת).
  • שטח ההיכל מוגבל במעקה עץ סגור.
  • הארון נעשה בתקופות שונות ואינו בעל מבנה אחיד.
  • הבימה בולטת כלפי חוץ, מחופה בכיפה (הנראית כלפי חוץ). היא מובדלת מן האולם בארבע עמודים. בין שני המרכזיים מוצבת התיבה, המיועדת לקריאה בתורה.

קיומם של מוטיבים בבית הכנסת, הדומים למוטיבים של בתי כנסת אחרים בגטו, "מקשרים את בני הקבוצה הונוניציאנית כולה לטיפוס מקומי אחד". [5]

אמירת לכה דודי[עריכה]

אמירת הפיוט לכה דודי ולאחריו מזמורי התהילים צ"ב צ"ג, נכלל במחזור בני רומא - נוסח איטליאנו - רק במאה ה-16 [6]. בונציה, כנראה , החלו לומר את הפיוט מאוחר יותר. הם המשיכו לדבוק בנוסח הקדום שלהם, שלא כלל גם את פרקי התהילים שאנו נוהגים לומר בקבלת שבת. [7] זאת למרות שהפיוט לכה דודי הודפס לראשונה בונציה לראשונה בגרסתו של אלקבץ בסידור במנהג ספרד בשנת ה'שמ"ד (1584).

תמונות מבית הכנסת[עריכה]

מספרו של יעקב פינקרפלד הי"ד שנעשו לפני מלחמת עולם השנייה

הערה: בהגדלה התמונות יותר ברורות

לקריאה נוספת[עריכה]

  • יעקב פינקרפלד, בתי הכנסת באיטליה מתקופת הרנסאנס עד ימינו, מוסד ביאליק, ירושלים, תשי"ד.

המדריך המפורט על יהודי ונציה

  • Francesca Brandes, Venice and Environs Jewush Itineraries , Marsilio Regione del Veneto, 1997.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. דוד קאסוטו כתב כי "חמשת החלונות הגדולים מהווים מאפיין חשוב, דומה לחמשת החלונות של הפיאנו-נובילה של מגורי האצולה הווניציאנית (לא בהכרח סותר את הדעה הקודמת) המקור: דוד קאסוטו, בתי-הכנסת באיטליה בתקופת הבארוק (בתוך) יעקב אשל, אהוד נצר, דוד עמית ודוד קאסוטו - העורכים , ועשו לי מקדש - בתי-כנסת מימי קדם ועד ימינו. הוצאת : רשות המחקר, המכללה האקדמית יהודה ושומרון, אריאל, 2004
  2. שתי הקומות הראשונות היו למגורים ןהיום חנויות ובית מלון
  3. לפי אתר זה - אך יכולים להכנס בו רק 25 משתתפים
  4. בספרו המפורסם קורות דיני ישראל ( Historia dei Riti Ebraici Paris 1887, Paris) שנכתב לבקשת אציל אנגלי בשביל המלך ג'יימס הראשון, ותורגם לאנגלית ע"י Chilmead (לונדון 1650) ועי' Ockley (שם 1707, 1753), ובלשון עברית בשם "שולחן ערוך" ע"י שלמה ראבין עם הערות מאת יעלינעק (ווינה 1861). הוא מתאר את מנהגי בית הכנסת היהודי
  5. עמ' 16 לספרו
  6. מבוא למחזור בני רומא מאת שמואל דוד לוצאטו - בצרוף ביאורים וסקירה על המנהג מאת דניאח גולדשמידט הוצאת דביר תל אביב תשכ"ו בעמוד 88
  7. מקור:במחזור בני רומא משנת 1484 בית הספרים הלאומי.