הושע בן אלה: הבדלים בין גרסאות בדף

הושע בן אלה הוא מלך ישראל העשרים והאחרון. בימיו התרחשה רוב גלות עשרת השבטים. מוזכר בעיקר במלכים ב יז.

תולדותיו[עריכה]

הושע מלך בשנת שתים עשרה לאחז מלך יהודה, לאחר שמרד בפקח בן רמליהו והרגו. הוא מלך במשך תשע שנים, ועשה הרע בעיני ה' - אך פחות מקודמיו. עפ"י הגמרא (תענית ל:, ועוד) הושע בן אלה ביטל את הפרדיסאות [מחסומים] שהציב ירבעם בן נבט, במטרה למנוע מישראל לעלות לרגל לירושלים.

בימיו עלה שלמנאסר מלך אשור על ישראל, והושע הפך לעבדו והעלה לו מנחה. לאחר זמן הפסיק הושע להעלות מנחה וניסה לכרות ברית עם מצרים, על מנת שיסייעו לו להלחם באשור, אך שלמנאסר עלה על ישראל, שם את הושע בכלא, צר על שומרון שלוש שנים ובסופן החריב את ממלכת ישראל והגלה את יושביה לאשור.