אמון בן מנשה

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

אמון בן מנשה היה מלך יהודה החמשה-עשר. בנם של מנשה בן חזקיהו ומשולמת בת חרוץ מן יטבה. החל למלוך בגיל 22 מלך במשך שנתיים. היה רשע ועובד גילולים כאביו, וחז"ל מוסיפים כי אף שרף את התורה וביטל את הקרבנות עד שעלו במזבח קורי עכביש (בבלי סנהדרין קג ב).

עבדיו של אמון מרדו בו והרגוהו בביתו. העם הרג את המורדים והמליך את יאשיהו בנו תחתיו.