מצוות הסבה

From ויקישיבה
(Redirected from הסבה)
Jump to navigation Jump to search

מצוות הסבה היא תקנת חכמים שחייב כל אדם להסב בליל הסדר בעת אכילת המצה ושתיית ד' כוסות, כדרך בני חורין, על מנת שייראה את עצמו כאילו עתה יצא מעבדות לחירות. למרות שהחיוב להסב הוא בעת אכילת המצה ושתיית ד' כוסות, המסב בשאר הסעודה- הרי זה משובח.

מקור וטעם[edit]

דאורייתא או דרבנן[edit]

במשנה ב פסחים [1] מובא ש"אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב". על אף שהרמב"ם למד שמקור החיוב הוא מדברי הפסוק "ואותנו הוציא מִשם", הפוסקים נקטו שהחיוב הוא מדרבנן. לשיטתם, דברי הרמב"ם מוסבים על מקור שורש המצווה מדאורייתא, שהוא להראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים אך אין הכוונה שההסבה עצמה מוגדרת כחיוב מהתורה.

טעם המצווה[edit]

הירושלמי [2] מסביר שטעם המצווה הוא להודיע על היציאה מעבדות לחירות, זכר ליציאת מצרים שבאותו היום נהיינו בני חורין. המאירי מוסיף על טעם זה, שההסבה גורמת לאדם להיזכר ביציאת מצרים, ובכך "יתעורר לשבח מי שגמלנו טובה בגאולה וחירות משעבוד קשה ומגונה".

הרמב"ם הסמיך תקנת ההסבה למצוות התורה "וזכרת כי עבד היית", וכתב שטעם המצווה הוא "להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים.. לפיכך כשסועד אדם בלילה הזה צריך לאכול ולשתות והוא מיסב דרך חירות"

הסבה בזמן הזה[edit]

בימינו, שכבר אין נוהגים לסעוד בהסבה כדרך שנהגו בזמן חז"ל, פסק הראבי"ה שאין מצוות הסבה: " ובזמן הזה שאין רגילות בני חורין להסב - ישב כדרכו" [3]. מאידך, שאר הפוסקים לא קיבלו את דבריו ופסקו המצווה קיימת גם בימינו [4]. יש שנתנו טעם לדבר, שכיוון שמצווה לעשות שינויים בליל זה, כדי שיראו הבנים וישאלו, אין לך שינוי טוב מהסיבה שאין אנו רגילים בה [5] .

דיני ההסבה[edit]

הסבה לשמאל[edit]

מצוות ההסבה היא לצד שמאל, והגמרא קובעת כי " "הסיבת ימין לא שמה הסיבה"" ויש בכך 2 טעמים:

  • מפני שכך נוח יותר לאכול, שהיד השמאלית והגב שעונים על הכסא, והיד הימנית שבה רגילים להשתמש נשארת פנויה לנטילת המצה והכוס, וממילא זו דרך חירות.
  • יש להטות לצד שמאל, משום הסכנה שמא כאשר יטה על צד ימינו יקדים קנה לוושט, ויחנק.

להלכה נפסק שאף איטר יסב לצד שמאל וישתמש בליל הסדר ביד ימין, משום הסכנה שבטעם השני. בדיעבד, ימני שטעה והסב על צד ימין לא יצא ידי הסבה, אך שמאלי שהסב על צד ימין יצא [6]. גידם, או מי שיש לו מום ביד ימין, ספק האם עליו להסב על צד ימין- ויהיה חשש שמא יקדים קנה לוושט, או שיסב בשמאלו ואז יצטרך עזרה באכילתו ולא תהיה בכך דרך חירות. הביאור הלכה (תעב, ג ד"ה ואין) פסק שאפשר שבמקום כזה כלל לא חייבו חכמים הסבה, ויש לעיין בדבר.

פרקדן[edit]

הגמרא קובעת כי " פרקדן לא שמיה הסבה" ונחלקו הראשונים בפירוש ההלכה. יש שפירשו שהאיסור הוא לשכב ופניו כלפי מטה [7] משום שפירשו שאפרקדן הוא "אפוי קיד"- קד על פניו [8]. מאידך ויש שפסקו שהאיסור הוא לשכב כשפניו כלפי מעלה (רש"י ותוס' על הסוגיא) ופירשו ששורש המילה הוא אפורייא קדל- ששוכב על מיטתו (פוירא) עם הקדל (עורף). להלכה חוששים לשני הפירושים ולכן אין להסב לא על גבו ולא על פניו.

הסבה בפני רבו[edit]

תלמיד הסועד אצל רבו בשאר ימות השנה אינו רשאי להסב בפני רבו כשאוכל עמו על שולחן אחד, משום שיש בדבר זלזול ברב [9]. בליל הסדר בו יש מצווה להסב, תלמיד היושב לפני רבו או אחד מגדולי הדור, רשאי להסב לאחר בקשת רשות. במידה ואין הרב מאשר, אסור לתלמיד להסב משום שמצוות כבוד תורה קודמת למצוות ההסבה[10].

חיוב אשה בהסבה[edit]

בגמרא (פסחים קח,א) מובא שאין הנשים חייבות בהסבה ונחלקו הראשונים בטעם הדבר. יש מפרשים שהכוונה שאשה אצל בעלה פטורה מהסבה משום אימת בעלה, ואין דרך חירות לאשה אצל בעלה [11].

לעומתם, יש המפרשים שטעם זה שייך גם באשה לא נשואה, משום שאין דרך הנשים להסב, וממילא אין זו דרך חירות בשבילם [12].

לכל הדעות, אשה חשובה חייבת בהסבה [13], בין אם משום שאיננה כפופה לבעלה, או משום שדרכה בהסבה. יש מהראשונים שכתבו שכל הנשים שלנו חשובות הן [14]וחייבות בהסבה, אלא שנהגו שלא להסב ונסמכו על דברי הראבי"ה שכתב שבימינו כלל אין חובת הסבה. [15]

הסבה בעת שתיית ד' כוסות[edit]

הגמרא (פסחים קח) הסתפקה האם חיוב ההסבה הוא בשתי הכוסות הראשונות מתוך הארבע כוסות, או בשתיים האחרונות. הספק קשור לשאלה האם עיקר הגאולה הוא בשחרור מעבדות, ובשתי הלשונות הראשונות של גאולה-"והוצאתי" "והצלתי", או בקבלת התורה והכניסה לארץ, שבלשונות האחרונות "וגאלתי" "ולקחתי".

ספק דרבנן- לקולא[edit]

למסקנה הגמרא פסקה כי יש להסב בכל ארבעת הכוסות משום הספק. הראשונים הקשו, מדוע הגמרא פסקה לחומרא בספק זה, הרי מצוות ד' כוסות היא מדרבנן, והכלל קובע ש"ספק דרבנן- לקולא"?

  • הר"ן פירש שעל אף שלפי הכלל יש להקל, מכיוון שאין אנו יודעים כמו איזה צד להקל, כאשר הפסיקה לקולא מבטלת לחלוטין את המצווה- יש להחמיר שאם לא " הא מיעקרא מצות היסבה לגמרי".
  • יש שתירצו [16] שעל אף שמעיקר הדין היה צריך להקל ולפטור מהסבה, מכיוון שכאן אין בדבר טורח (שאין לאדם קושי להסב בכל 4 הכוסות) החמירו, ויש בכך מדין "מהיות טוב אל תהי רע".
  • בית הלוי [17] תירץ שכאן אין מדובר במקרה רגיל של ספק דרבנן להקל, משום שבכל צד יש גם קולא וגם חומרא. במידה ומקילים שלא להסב בשתי הכוסות הראשונות, הרי שמחמירים ומחייבים הסבה בשתיים האחרונות, וכן להיפך. במקרה כזה, לא ניתן להקל בשום צד ולכן הגמרא פסקה להחמיר.

שכח להסב[edit]

הראשונים נחלקו בדינו של השוכח להסב בשתיית ד' כוסות. הרא"ש (פסחים י,כ) פסק שעליו לחזור ולשתות שוב בהסבה, בעוד הרמב"ם פוסק שלא צריך לחזור ולהסב [18].

הגרי"ז, הסביר שמחלוקת הראשונים תלויה בשאלה האם מצוות ההסבה מוגדרת כמצווה בפני עצמה, או כחלק ממצוות האכילה. לשיטתו, הרמב"ם למד שמדובר במצווה נפרדת שניתן לקיימה במהלך כל קריאת ההגדה והסעודה, אלא שתיקנו אותה חכמים לזמן ד' כוסות. לפי הבנה זו, מי שכבר קיים את מצוות ד' כוסות ולא הסב, אינו יכול לשוב ולשתות בהסבה משום שכבר יצא ידי חובת המצווה, ושוב אינו יכול לקיים את מצוות ההסבה בזמנה. אמנם מדברי הרמ"א (תעב,ז) שפסק גם את דברי הרמב"ם שמצווה להסב במהלך כל הסדר, וגם כשיטת הרא"ש שהשוכח להסב צריך לחזור ולשתות בהסבה, נראה שלא הבין כדברי הגרי"ז [19].

הסבה בעת אמירת ההגדה[edit]

בעת ההגדה אין להסב, ויש לאומרה בדרך כבוד [20]. יש האומרים שאת חלק ההלל יש לומר באימה ויראה [21]. מאידך, יש האומרים שמצוות ההסבה היא למשך כל הסדר, וכוונת דברי הגמרא שצריך להסב בד' כוסות כוללת גם את דברי המגיד שביניהם [22]. הוכחה לדבריו ניתן למצוא אף במעשה המובא בהגדה בו ר' ישמעאל ור' אלעזר בן עזריה היו מסובין כל הלילה ועסקו ביציאת מצרים, ומשמע שהסבו אף בזמן המגיד [23].

  1. י,א
  2. פסחים י,א
  3. ח"ב סימן תקכ"ה
  4. ייתכן שהשורש לדבריהם הוא בכך שמצוות ההסבה איננה רק לשבת באופן נוח, אלא גם לנקוט במעשה של חירות כחלק מהטקס הכללי בליל הסדר
  5. ערוך השלחן או"ח תעב ג.
  6. שו"ע תעב ג, מ"ב י-יא
  7. ר' חננאל והערוך ערך פרקד
  8. תוס' נידה יד. ד"ה אפרדן
  9. רמב"ם תלמוד תורה ה ו; טוש"ע יו"ד רמב טז
  10. שו"ע תעב, ה
  11. רשב"ם,ר"ן על הרי"ף ומאירי וכעין זה ברבינו מנוח על הרמב"ם שכתב שזה משום שהאשה טרודה בלהכין את המאכלים לסעודה, וזה כעין פטור נשים במצוות שהזמן גרמא לשיטתו
  12. שאילתות עז, סדר רב עמרם, רא"ש וכן מובא בשו"ע הרב או"ח תעב,י
  13. גמרא שם
  14. תוספות במרדכי פסחים שם ד"ה ואם; רבנו ירוחם ה ד, בשם תוספות; רמ"א או"ח תעב ד}
  15. יש המסבירים עניין זה, שאנו מקיימים היום מצוות הסיבה בגלל שמנהג אבותינו בידינו. אבל נשים שבדרך כלל אינן חייבות בהסבה, לא שייך אצלן מנהג להסב, ולכן גם נשים חשובות אינן חייבות בזה"ז בהסבה.
  16. הובאו בר"ן ד"ה השתא, מהר"ם חלוואה ד"ה השתא הוסיף שזה מדין "מהיות טוב אל תהי רע"
  17. שו"ת ח"ג א,ט
  18. וניתן לתלות במחלוקתם בשאלה האם לאחר שהגמרא פסקה שיש להסב בכל הכוסות- נחשב הדבר כחיוב להסב, או רק כהידור לפי השיטות שהובאו לעיל
  19. וראה בהגדה של פסח, מנחת אשר שיישב את שיטת הגרי"ז
  20. משנ"ב תעג,א
  21. של"ה מסכת פסחים, נר מצווה, ועיין במשנ"ב לעיל שהבין אותו באופן אחר
  22. מאירי פסחים קח
  23. מאידך ניתן לדחות שהכוונה כאן איננה למסובין במובן ההלכתי, אלא שהסבו לאכול יחד כדברי הגמרא בברכות יא,א "מעשה בר' ישמעאל ור"א בן עזריה שהיו מסובין, והיה ר' ישמעאל מוטה וראב"ע זקוף