חסידות ליאדי: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "'''חידות ליאדי''' היא חצר חסידת של חסידות חב"ד שנוסדה בעת התפצלות שהייתה בשנת ה'תרכ"ו ב...") |
(←אדמו"רי החסידות: הערות שוליים) |
||
| (6 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' | '''חסידות לאדי''' הינה חצר חסידית של [[חסידות חב"ד]] שהוקמה ע"י ר' [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] בעקבות התפצלות שהייתה לאחר הסתלקות [[רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק]]. | ||
==היסטוריה== | |||
בי"ג ב[[ניסן]] ה'תרכ"ו הסתלק הצמח צדק. | |||
בערך בשנת ה'תרכ"ט {{הערה|ע"פ גרסה אחרת בשנת ה'תרכ"ח}} הקים המהרי"ד (חיים שניאור זלמן) ענף חסידית של [[חסידות חב"ד]] וקרא לה לאדי על שם העיר שבה הנהיג את הענף החסידית שלו (לאדי). | |||
הנהיג את חסידות לאדי בלאדי על פי בקשת תושבי העיר. | |||
בבאו ללאדי אמר: {{ציטוטון|דור רביעי ישובו הנה וכו'}} {{הערה|הוא היה דור רביעי ל[[רבי שניאור זלמן מלאדי]] שהתגורר מלאחר מאסרו השני בלאדי}}. | |||
בד' ב[[טבת]] ה'תר"מ נפטר המהרי"ד ואז התפצלה חסידות לאדי כשחלק קיבלו להנהגה את ר' [[יצחק דובער שניאורסון]] וחלק את ר' [[לוי יצחק מסיראטשין]]. | |||
בכ' [[אייר]] עת"ר (ה'תר"ע) נפטר ה[[אדמו"ר]] יצחק דובער שניאורסון וכבוד מנוחתו ב[[לאדי]]. | |||
ר' [[יהודה ירחמיאל גוטרמן]] היה בנו של ר' [[לוי יצחק מסיראטשין]]. לאחר פטירת אביו הנהיג את החסידות, אולם נפטר לאחר זמן קצר. | |||
ר' מאיר שכנא שניאורסון היה בנו של ר' [[יצחק דובער שניאורסון]]. לאחר פטירת אביו הנהיג את החסידות, ולאחר פטירתו התפרקה החסידות. | |||
==אדמו"רי החסידות== | |||
*חיים שניאור זלמן שניאורסון | |||
*לוי יצחק מסיראטשין | |||
*יהודה ירחמיאל גוטרמן | |||
*יצחק דוב בער שניאורסון | |||
*מאיר שכנא שניאורסון | |||
{{חצרות חסידיות}} | {{חצרות חסידיות}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
גרסה אחרונה מ־08:20, 5 בפברואר 2021
|
|
חסידות לאדי הינה חצר חסידית של חסידות חב"ד שהוקמה ע"י ר' חיים שניאור זלמן שניאורסון בעקבות התפצלות שהייתה לאחר הסתלקות רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק.
היסטוריה[עריכה]
בי"ג בניסן ה'תרכ"ו הסתלק הצמח צדק.
בערך בשנת ה'תרכ"ט [1] הקים המהרי"ד (חיים שניאור זלמן) ענף חסידית של חסידות חב"ד וקרא לה לאדי על שם העיר שבה הנהיג את הענף החסידית שלו (לאדי).
הנהיג את חסידות לאדי בלאדי על פי בקשת תושבי העיר.
בבאו ללאדי אמר: "דור רביעי ישובו הנה וכו'" [2].
בד' בטבת ה'תר"מ נפטר המהרי"ד ואז התפצלה חסידות לאדי כשחלק קיבלו להנהגה את ר' יצחק דובער שניאורסון וחלק את ר' לוי יצחק מסיראטשין.
בכ' אייר עת"ר (ה'תר"ע) נפטר האדמו"ר יצחק דובער שניאורסון וכבוד מנוחתו בלאדי.
ר' יהודה ירחמיאל גוטרמן היה בנו של ר' לוי יצחק מסיראטשין. לאחר פטירת אביו הנהיג את החסידות, אולם נפטר לאחר זמן קצר.
ר' מאיר שכנא שניאורסון היה בנו של ר' יצחק דובער שניאורסון. לאחר פטירת אביו הנהיג את החסידות, ולאחר פטירתו התפרקה החסידות.
אדמו"רי החסידות[עריכה]
- חיים שניאור זלמן שניאורסון
- לוי יצחק מסיראטשין
- יהודה ירחמיאל גוטרמן
- יצחק דוב בער שניאורסון
- מאיר שכנא שניאורסון
הערות שוליים
- ↑ ע"פ גרסה אחרת בשנת ה'תרכ"ח
- ↑ הוא היה דור רביעי לרבי שניאור זלמן מלאדי שהתגורר מלאחר מאסרו השני בלאדי