ישיבת סוכה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

מצוות ישיבה בסוכה היא מצוות עשה מדאורייתא לגור שבעת ימים בסוכה במהלך ימי חג הסוכות כשם שהוא דר בביתו שנאמר " בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים". חכמים דרשו על הפסוק "תשבו כעין תדורו", כלומר, שצריך האדם לדור בסוכה במהלך החג באותו האופן בו הוא גר בביתו במשך השנה. כחלק ממצווה זו, חובה לאכול כל אכילת קבע בתוך הסוכה ולישון בסוכה, וכן ישנה מצווה לדור בסוכה גם באופנים אחרים כגון לקרוא או ללמוד בסוכה כשם שעושה בביתו- אך אין זו חובה.

המקור בתורה

בתורה נאמר כי מצווה לשבת בסוכה במשך שבעת ימי חג הסוכות "בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים... בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת".

גם בימי עזרא מובא כי העם חגג את החג יחד עם עשיית סוכות "וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם". בפסוקים מתואר כי המצווה נעשתה ברוב עם באופן שלא היה כמותו מימי יהושע. מהפסוקים בהם מתואר על עשיית הסוכות‏[1] לומדים בגמרא סוכה יב א כי ניתן לעשות את הסכך רק בדבר שגידולו מן הארץ ואינו מקבל טומאה.

תשבו כעין תדורו

חכמים דרשו על הפסוק "בסוכות תשבו שבעת ימים"- "תשבו כעין תדורו" כלומר, שצריך האדם לדור בוכה במהלך החג באותו האופן בו הוא גר בביתו במשך השנה. הרמב"ם הגדיר את מצוות הישיבה בסוכה כך: "שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה. וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים. כיצד? כלים הנאים ומצעות הנאות- בסוכה. וכלי שתייה כגון אשישות וכוסות- בסוכה".

ענני כבוד או סוכות ממש

מיוחדת מצות סוכה, שטעמה נאמר בפירוש בפסוק: "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא כג, מג).

בתלמוד (סוכה יא:) נחלקו התנאים בביאור הפסוק‏[2], רבי אליעזר פירש שאותם "סוכות" היינו ענני הכבוד[3] (שהרי "סוכות" היינו מלשון סככה, הגנה), ואילו רבי עקיבא פירש שהכוונה לסוכות ממש‏[4], שכאשר עם ישראל נדדו במדבר ארבעים שנה היו מתגוררים בסוכות[5].

והנצי"ב בספרו "העמק דבר" (במדבר י, לד) כתב לבאר, שבאמת "אלו ואלו דברי אלקים חיים", שכאשר נדדו במדבר היו מתגוררים בסוכות ממש, ועם זאת היו ענני הכבוד מגינים עליהם בדרך.

טעם המצווה

לשיטת רבי עקיבא שהסוכות נעשו לזכר הסוכות שבני ישראל בנו והתגוררו בהם בעת הליכתם במדבר, יש להבין מדוע התורה מצוה עלינו לזכור זאת? מה החשיבות והערך המיוחד שיש בדבר?

יש בזה כמה הסברים:

  • בזמן האסיף, בו האדם שמח, רואה נחת וברכה מיבולו ורווה עושר, עליו לזכור שלא מעולם הוא בארץ, אלא שהוא - או אבותיו - היו נודדים במדבר והתגוררו בסוכות, ומתוך כך יודה האדם לאדון העולם, שנתן לו ולכל ישראל נחלה ובתים מלאים כל טוב (רשב"ם שם).
  • הישיבה בסוכה מזכירה את יציאת מצרים[דרושה הבהרה] (תורה תמימה שם הערה קעד; ועיין היטב בראב"ע שם; ועוד).
  • הסוכה מעוררת "שידעו ויזכרו שהיו במדבר לא באו בבית ועיר מושב לא מצאו‏[6] ארבעים שנה, וה' היה עמהם [והכין להם כל צרכם‏[7]] לא חסרו דבר" (רמב"ן ורבנו בחיי שם).
  • "כדי שיתגלה ויתפרסם מתוך מצות הסכות גודל מעלתן של ישראל במדבר, שהיו הולכים עם כובד האנשים והנשים והטף, במקום ההוא אשר אין בטבע האדם לחיות בו" (רבנו בחיי שם).


השלכה הלכתית בטעם מצות סוכה

כתב הב"ח[8] לדייק מדברי הטור[9], שלעניין מצות סוכה, בעת קיום המצוה לא מספיק לכוון (כלומר "לחשוב") שעושה מצות ה' כמו בכל המצוות (ש"מצוות צריכות כוונה"), אלא צריך לכווין שעושה כן גם כדי לזכור את ענני הכבוד.

יסודות וחקירות

בשבעת הימים חקרו האם הם מצווה אחת, או שבע מצוות נפרדות (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה אבלות בקטן שהגדיל, ברכת אברהם סוכה ט. סימן "עושין סוכה בחוה"מ" ג).

ישנה דעה יחידה (הרב זיסקינד ביסוד ושורש העבודה) שבכל רגע בו אדם נמצא מחוץ לסוכה בלא צורך, כגון אם הלך לקחת דבר מביתו ונשאר שם יותר זמן מן הנצרך, שהוא מבטל מצות עשה של "בסוכות תשבו שבעת ימים". דעה זו נדחתה על ידי האחרונים(דרוש מקור).

במצוות אכילה בסוכה נחלקו הפוסקים האם היא מצווה קיומית, שאם רוצה לאכול - יאכל בסוכה, או מצווה חיובית, שחייב לאכול בסוכה[10] (אתוון דאורייתא יא ד"ה באו"ח, מנחת חינוך שכה-ט [י] ד"ה ואם: בלילה הראשון חיובית ובשאר קיומית, שו"ע או"ח תעה-ז ומשנה ברורה מה).שינה בסוכה - ביאר הרוגאצ'ובר שאסור לישון מחוץ לסוכה, ולא שצריך לישון בסוכה (מפענח צפונות ו-לב).בשיעור אכילת הפת בלילה הראשון נחלקו הראשונים, לרמב"ם (סוכה ו-ג) ולטור (או"ח תרלט) שיעורה בכזית, ולר"ן (סוכה יב: בדפי הרי"ף) יותר מכביצה.

באכילת הפת בלילה הראשון הסתפק המנחת חינוך (שכה-יא [יג] ד"ה ואם) האם לומדים מחג המצות וצריך שהפת תהיה שלו.

משמשי חולה פטורים מן הסוכה. וחקרו האם הוא מטעם "תשבו כעין תדורו", או מטעם עוסק במצווה פטור מן המצווה (קובץ שיעורים ח"ב מו-א. ובמשנת יעבץ או"ח סה-ד חקר האם הוא מטעם עוסק במצווה, או מטעם מצטער פטור מן הסוכה).סוכה שירדו בה גשמים פטור. וחקרו האם הוא משום "תשבו כעין תדורו" (פטור בגברא), או שאינה נחשבת סוכה (חיסרון בחפצא) (משנת יעבץ או"ח סד ד"ה הרי מבואר).

המצטער פטור מן הסוכה. ישנה דעה שצער בסוכה היא פסול בחפצא של הסוכה ויש לכך נפק"מ להלכה לעניין האם הישן בסוכה כזו מעל או לא.

הסוכה

ערך מורחב - סוכה

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בפסוק מובא כי הסוכה נעשתה מ"עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב" ובגמרא מפרשים כי את ההדס השוטה לקחו לסכך ואת ההדס ענף עץ עבות לקחו למצוות ארבעת המינים
  2. הדברים הובאו בילקוט שמעוני במקום (רמז תרמנה).
  3. וכן כתב בתרגום יונתן (במקום) וברש"י, רמב"ן רבנו בחיי שם.
  4. וכן פירשו הראב"ע והרשב"ם שם.
  5. מעניין לציין, שגם החוקר יהושע עציון בספר "התנ"ך האבוד" עמ' 53,68 מזכיר ממצאים ארכאולוגיים המאששים את הסיפור המקראי על נדידת בני ישראל במדבר, ומביא שהגגות של הבתים היו עשויים מענפים, והיינו "סוכות" ממש (שאר הפרטים על ממצאים אלו הובאו בערך מסעות).
  6. עפ"י תהלים קז, ד.
  7. זו תוספת מלשון רבנו בחיי, שאר הציטוט מהרמב"ן.
  8. או"ח ריש סי' תרכה.
  9. שם.
  10. את הגדרותיהם של מצווה קיומית ומצווה חיובית ביארנו בערך מצוות קיומיות#הגדרה.