נצרות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 40: שורה 40:
והנה ארע כיוצא כזה בדברי ה' יתעלה, והוא:
והנה ארע כיוצא כזה בדברי ה' יתעלה, והוא:


כאשר כיון אדון הנביאים {{מקור|(-}} [[משה רבנו]]{{מקור|)}} להודיענו בדבר ה', שהוא {{מקור|(- הקב"ה)}} יתעלה אחד ואין שני {{מקור|(- דומה)}} לו, ולהסיר מנפשותינו הדעות הנפסדות ההן שהאמינו המשנים {{מקור|(- המאמינים בשני אלוהות, אחד טוב ואחד רע)}}, אמר: ...'[[שמע ישראל]] ה' אלהינו ה' אחד' {{מקור|(דברים ו, ד)}}. והביאו הנוצרים ראיה מזה הפסוק על שהאלוה שלושה, ואמרו: אמר "ה'", ואמר "אלהינו", ואמר "ה'", - הנה לו שלושה שמות. ואמר אח"כ 'אחד' - ראיה שהם שלושה ושהשלושה אחד<ref>הרמב"ם ב[[מורה נבוכים]] {{מקור|(ח"א פרק נ, - צויין ע"י הר"י שילת שם) שדעת ה' ואמונתו אינם תלויים באמירתם, אלא בהבנה המצתיירת בנפש. ואמירת הנוצרים שהאל שלושה שם אחד היא בעצם אמירה שה' אחד ומחשבה שהוא שלושה.</ref>, חלילה לאל {{מקור|(נ"א: יתעלה ממה שסכלו)}}" {{מקור|הרמב"ם בתחילת}} [[מאמר תחיית המתים]]{{מקור|<ref>מהד' הר"י שילת הנ"ל, עמ' שלט.</ref>)}}.
כאשר כיון אדון הנביאים {{מקור|(-}} [[משה רבנו]]{{מקור|)}} להודיענו בדבר ה', שהוא {{מקור|(- הקב"ה)}} יתעלה אחד ואין שני {{מקור|(- דומה)}} לו, ולהסיר מנפשותינו הדעות הנפסדות ההן שהאמינו המשנים {{מקור|(- המאמינים בשני אלוהות, אחד טוב ואחד רע)}}, אמר: ..."[[שמע ישראל]] ה' אלהינו ה' אחד" {{מקור|(דברים ו, ד)}}. והביאו הנוצרים ראיה מזה הפסוק על שהאלוה שלושה, ואמרו: אמר "ה'", ואמר "אלהינו", ואמר "ה'", - הנה לו שלושה שמות. ואמר אח"כ 'אחד' - ראיה שהם שלושה ושהשלושה אחד<ref>הרמב"ם ב[[מורה נבוכים]] {{מקור|(ח"א פרק נ, - צויין ע"י הר"י שילת שם) שדעת ה' ואמונתו אינם תלויים באמירתם, אלא בהבנה המצתיירת בנפש. ואמירת הנוצרים שהאל שלושה שם אחד היא בעצם אמירה שה' אחד ומחשבה שהוא שלושה.</ref>, חלילה לאל {{מקור|(נ"א: יתעלה ממה שסכלו)}}" {{מקור|הרמב"ם בתחילת}} [[מאמר תחיית המתים]]{{מקור|<ref>מהד' הר"י שילת הנ"ל, עמ' שלט.</ref>)}}.


== עניינים נוספים ==
== עניינים נוספים ==

גרסה מ־22:49, 23 בינואר 2010

דת של תלמידי אותו האיש, הטוענים שהוא אלוה. מלבד זאת מצויה בנצרות רשעות מחשבתית-רוחנית ומעשית גדולה מאד.

כפירתה בבורא

הנוצרות טוענת ש"נגשמה האלהות, והיה עובר ברחם בתולה... וילדה אותו אנושי הנראה אלהִי הנסתר, נביא שלוח בנראה, אלוה שלוח בנסתר, והוא המשיח הנקרא בן אלהים והוא האב והבן והוא רוח הקדש, ואנחנו מיחדים אמתתו. ואם נראה על לשוננו השלוש" (חכם מחכמי אדום בספר הכוזרי מאמר ראשון אות ד).

הרמב"ם פוסק שהנצרות[1] היא עבודה זרה[2] (פ"ט מהל' ע"ז ה"ד[3], פי"א מהל' מאכלות אסורות סוף ה"ז[4]; - כמובן רק בדפוסים שלא צוזרו[5]), שכן הם טוענים שאותו האיש הוא אלוה.

יש שכתבו שהנצרות איננה רק איסור של שיתוף הקב"ה עם אל אחר[6], אלא שהם גם מגשימים את אלוהינו[7] בכך שהם מגדירים את אותו האיש בתור 'בן' (שו"ת תשובות והנהגות ח"ג רס"י שיז, עמ' שנא, בשם הגר"א; וע"ע בביאור הגר"א יו"ד סי' קמז ס"ק ג).

קילקול בהבנת בחירת עם ישראל

בתלמוד (חגיגה ה:) מסופר:

רבי יהושע בן חנניה הוה קאי בי קיסר. אחוי ליה ההוא מינא[8]: 'עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה'. אחוי ליה: 'ידו נטויה [להגן (רש"י)] עלינו'.
אמר ליה קיסר לרבי יהושע: מאי אחוי לך? - עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה, ואנא מחוינא ליה: ידו נטויה עלינו. אמרו ליה לההוא מינא: מאי אחויית ליה? - עמא דאהדרינהו מריה מיניה. - ומאי אחוי לך? - לא ידענא. אמרו: גברא דלא ידע מאי מחוו ליה, במחוג יחוי קמי מלכא? אפקוהו וקטלוהו.
תרגום: רבי יהושע בן חנניה היה עומד בבית הקיסר. סימן לו אותו מין: 'עם שהחזיר אדוניו פניו ממנו'. סימן לו [רבי יהושע]: 'ידו נטויה עלינו'.
אמר לו הקיסר לרבי יהושע: 'מה סימן לך [אותו מין]? - [השיב רבי יהושע:] עם שהחזיר אדוניו פניו ממנו, ואני סימנתי לו: ידו נטויה עלינו. אמרו לו לאותו מין: 'מה סימנת לו?' [השיב המין:] 'עם שהחזיר אדוניו פניו ממנו'. [שאלו אותו:] ומה סימן לך [רבי יהושע]? [אמר המין:] אינני יודע. אמרו: 'אדם שלא ידע מה מסמנים לו, ...יסמן בבית המלך?' הוציאוהו והרגוהו.


רדיפת עם ישראל במהלך הדורות

ביטול המצוות המעשיות

הרמב"ם (פירוש המשנה, מהד' הרב יוסף קאפח זצ"ל, חולין פ"א מ"ב) מונה את יש"ו הנצרי ותמידיו בכלל: "מינים", משום שהם "עוזבים את המצוות מתוך זילזול".

ובמקום אחר כותב הרמב"ם (פ"ג מהל' תשובה הל' ו-ח[9]):

"ואלו שאין להם חלק לעולם הבא אלא נכרתין ואובדין ונידונים על גודל רשעם וחטאתם לעולם ולעולמי עולמים:
המינים, והאפיקורסים... והאומר שהבורא החליף מצוה זו במצוה אחרת וכבר בטלה תורה זו אע"פ שהיא הייתה מעִם ה', כגון הנוצרים וההגרים..."

בילבול סדרי הגאולה

כתב הרמב"ם (פי"א מהל' הלכות מלכים ה"ד):

"...ישוע הנצרי שדִמה שיהיה משיח ונהרג בבית דין, כבר נתנבא בו דניאל, שנאמר (דניאל יא, יד): 'ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו'. - וכי יש מכשול גדול מזה? שכל הנביאים דברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם ומקבץ נדחיהם ומחזק מצותן. וזה גרם לאבד ישראל בחרב ולפזר שאריתם ולהשפילם ולהחליף התורה ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה'."

עוד כתב הרמב"ם[10] (אגרות הרמב"ם[11] ח"א עמ' קנט שו' 9-15), שאפילו אילו נטעה לחשוב שהוא החיה מתים ועשה מופתים כטענת השקר של הנצרות, מ"מ עדיין לא היינו מאמינים להם שהוא המשיח, שכן יש בכתוב כאלף סימני זיהוי למשיח שלא נתקיימו בו (אפילו לטענתם).

יחסם לכתבי הקודש

צירוף ספרים אחרים בצד התנ"ך

פרשנות מעוותת לכתבי הקודש

"אינו רחוק שיכון האדם לבאר ענין... בלשון מבואר פשוט, וישתדל בו לדחות הספקות ולהסיר הפירושים, ויבינו חולי הנפשות מן הלשון ההוא הפך ההקדמה אשר כיון לבארה.

והנה ארע כיוצא כזה בדברי ה' יתעלה, והוא:

כאשר כיון אדון הנביאים (- משה רבנו) להודיענו בדבר ה', שהוא (- הקב"ה) יתעלה אחד ואין שני (- דומה) לו, ולהסיר מנפשותינו הדעות הנפסדות ההן שהאמינו המשנים (- המאמינים בשני אלוהות, אחד טוב ואחד רע), אמר: ..."שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד" (דברים ו, ד). והביאו הנוצרים ראיה מזה הפסוק על שהאלוה שלושה, ואמרו: אמר "ה'", ואמר "אלהינו", ואמר "ה'", - הנה לו שלושה שמות. ואמר אח"כ 'אחד' - ראיה שהם שלושה ושהשלושה אחד[12], חלילה לאל (נ"א: יתעלה ממה שסכלו)" הרמב"ם בתחילת מאמר תחיית המתים[13]).

עניינים נוספים

שו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ג רס"י עז):

בדבר שאי אפשר להשיג מקום להישיבה קטנה אלא בבנין השייך לבית ע"ז של נוצרים וגם צלב גדול עומד בחוץ אצל הבנין, פשוט שאסור אף לחשוב דבר כזה אף שהוא בנין נפרד מבית התיפלה מכיון שהוא סמוך לבית תיפלה שלהם וכ"ש כשהצלב הוא שם וטוב עושין הרבנים שאין מסכימים לזה. וצריכין לבקש לבנות או לקנות מקום ראוי להישיבה ובודאי יעזרכם השי"ת.

שימוש בתאריך נוצרי

ערך מורחב - תאריך לועזי


צורת שתי וערב

ערך מורחב - צלב


ערכה של הנצרות מצד הכוונה האלוקית

כותב הרמב"ם (ס"פ יא מהל' מלכים ה"ד):

"מחשבות בורא עולם אין כח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו[14]. וכל הדברים האלו של ישוע הנצרי ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד...
כיצד? כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח ומדברי התורה ומדברי המצוות ופשטו דברים אלו באיים רחוקים[15] ובעמים רבים ערלי לב[16] והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה, אלו אומרים: מצוות אלו אמת היו וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות[17], ואלו אומרים דברים נסתרות יש בהם ואינן כפשוטן וכבר בא משיח וגלה נסתריהם.
וכשיעמוד המלך המשיח באמת[18] ויצליח וירום וינשא[19] מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם[20] ושנביאיהם ואבותיהם הטעום".

הערות שוליים

  1. והכוונה לכל הכתות שבנצרות (שיחות הרצי"ה למינים אל תהי תקוה), כדברי הרמב"ם (פירוש המשנה, ע"ז, מהד' ירושלים תשס"ב, פ"א מ"ג): "ודע, שזאת האומה הנוצרית העומדת בטענת המשיח, על חילוף כיתותיה, כולם עובדי עבודה זרה, ואידיהן [- וחגיהם] כולם אסורים, ונוהגים עמהם בכל התורה כמו שנוהגים עם עובדי עבודה זרה". ועי' שו"ת שבט הלוי ח"י ר"ס קל ד"ה ואען ואומר, וצ"ע.
  2. וע"ע בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' נג אות ג, דף סד. (צויין בשו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' צא סוף אות ג ובשו"ת יביע אומר ח"ב יו"ד סי' יא אות ד).
  3. מובא באורחות חיים (לרבי אהרן ב"ר יעקב הכהן, שנוהגים לכנותו: ר' אהרן הכהן מלוניל אף שכנראה היה מנרבונה) הל' עבודה זרה אות יד; וכן בכפתור ופרח (לרבי אשתורי הפרחי) פ"י; ועוד.
  4. מובא בבית יוסף (הוצאת מכון שירת דבורה ומכון ירושלים) יו"ד סי' קכג סוף אות א.
  5. ר' מבוא מהמוציא לאור של הרמב"ם מהד' ר' שבתי פרנקל ז"ל, עמ' 19 ד"ה ההשמטות והשינויים, - והמקורות שבפנים לקוחים משם.
  6. שיש אומרים שאומות העולם מותרים בשיתוף (עי' בשו"ת יחוה דעת ח"ד סי' מה בהערה, וכן שם ח"ו סי' ס ד"ה תשובה, שסיכם הדעות בזה).
  7. לאור זאת, יש להשיב עמש"כ הרב עובדיה יוסף שליט"א (בתשובות הנ"ל) להשיג על הסוברים שאומות העולם מותרים בע"ז בשיתוף מדברי הרמב"ם שהנצרות ע"ז, שכן לדעות אלו י"ל שהנצרות ע"ז מסיבות אחרות ודו"ק.
  8. עי' בערך מינות שם מובא שהכינוי "מין" בדברי חז"ל משמעותו, בדרך כלל, נוצרי. ואף כאן בודאי שהכוונה לנצרי.
  9. בדפוסים שלא צונזרו.
  10. הדברים מובאים בסגנון אחר, משום שלשונו קשה.
  11. מהד' הרב יצחק שילת מעלה אדומים, ירושלים תשנ"ה.
  12. הרמב"ם במורה נבוכים {{מקור|(ח"א פרק נ, - צויין ע"י הר"י שילת שם) שדעת ה' ואמונתו אינם תלויים באמירתם, אלא בהבנה המצתיירת בנפש. ואמירת הנוצרים שהאל שלושה שם אחד היא בעצם אמירה שה' אחד ומחשבה שהוא שלושה.
  13. מהד' הר"י שילת הנ"ל, עמ' שלט.
  14. עפ"י לשון הכתוב (ישעיהו נה, ח-ט).
  15. עפ"י לשון הכתוב (ישעיהו סו, יט).
  16. עפ"י לשון הכתוב (יחזקאל מד, ז-ט).
  17. הכוונה לנצרות שבטלה את המצוות המעשיות וכנ"ל.
  18. המילה "באמת" באה להוציא מדברי הנוצרים ימ"ש שהמשיח כבר הגיע וכנ"ל.
  19. עפ"י לשון הכתוב (ישעיהו נב, יג).
  20. עפ"י לשון הכתוב (ירמיהו טז, יט).