ספר הושע: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
הספר מכיל את נבואותיו של [[הושע בן בארי]] שהתנבא בתקופת [[ירבעם בן יואש]] מלך ישראל, ועוזיהו, יותם, אחז וחזקיהו, מלכי יהודה. עיקר הספר הוא נבואות תוכחה ופורענות על עם ישראל.
הספר מכיל את נבואותיו של [[הושע בן בארי]] שהתנבא בתקופת [[ירבעם בן יואש]] מלך ישראל, ועוזיהו, יותם, אחז וחזקיהו, מלכי יהודה. עיקר הספר הוא נבואות תוכחה ופורענות על עם ישראל.
==מבנה הספר==
ספר הושע מחולק לשני חלקים עיקריים:
פרקים א'-ג': החלק הסיפורי של הספר, נישואיו של הושע לאשת הזנונים וילדיהם.
פרקים ד'-י"ד: נבואות הספר הכוללות תוכחות חברתיות לעם, קריאה לתשובה, חטאי ישראל (אפרים) ועוד. נבואותיו של הושע מהוות מעין נמשל ליחסים בינו לבין אשת הזנונים ולמעשה מתארות את הקשר בין עם ישראל לקב"ה כקשר דומה של אישה הבוגדת בבעלה הדואג לה.
==האם המעשה אירע באמת?==
הציווי שמקבל הושע בתחילת הספר להינשא לאשת זנונים נראה שציווי קשה הסותר את מצוות התורה וגרם לחלק מהפרשנים להסביר כי המקרה לא אירע במציאות.
ה[[אבן עזרא]] פירש כי לקיחת גומר בת דבליים הייתה רק חיזיון נבואי בחלום הלילה ולא קרתה במציאות{{הערה|האבן עזרא מפרש כך גם נבואות קשות אחרות כגון ציוויו של הקב"ה לישעיהו ללכת ערום יחף וכן הציווי ליחזקאל לשכב על צידו השמאלי מאות ימים}}. באותו האופן גם ה[[רמב"ם]] ב[[מורה נבוכים]] מסביר כי הכל היה משל במראה הנבואה, ולכן גם הכתוב לא היה לכתוב במפורש כי הדבר לא התרחש.
מנגד, הגמרא {{#makor-new:פסחים פז א|בבלי-פסחים|פז|א}} מסבירה שהנישואין אכן קרו במציאות ושהם היו כעונש להושע על שהציע לקב"ה להחליף את עם ישראל באומה אחרת. {{ציטוטון|אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע: בניך חטאו. והיה לו לומר: בניך הם, בני חנוניך הם, בני אברהם יצחק ויעקב, גלגל רחמיך עליהן. לא דיו שלא אמר כך, אלא אמר לפניו: רבונו של עולם, כל העולם שלך הוא העבירם באומה אחרת. אמר הקדוש ברוך הוא: מה אעשה לזקן זה? אומר לו: לך וקח אשה זונה והוליד לך בנים זנונים, ואחר כך אומר לו שלחה מעל פניך. אם הוא יכול לשלוח אף אני אשלח את ישראל}}.
ה[[אברבנאל]] פירש גם הוא כדעת חז"ל כי המקרה אירע במציאות, ואף הוסיף שקשה לראות את הסיפור כמשל בלבד. לדבריו, האמירה כי חלק מסיפורי התנ"ך הינם משלים עלולה להיות מסוכנת שכן {{ציטוטון|אם יש לנו פתח פתוח להכחיש פשוטי הספורים ולומר זה היה במראה הנבואה מפעל הדמיון וזה היה בפעל איש ככל הישר בעיניו... והוא הכחשת רוב ספורי הנביאים}}. לשיטתו, לא ייתכן שהפרשנים יחליטו כרצונם איזה סיפור קרה במציאות ואיזה כדרך משל, שהרי אם כן גם ניתן לפרש כי כל סיפורי הנביאים הינם משלים בלבד ולא התרחשו במציאות, ואין לדבר סוף.


{{ספרי התנ"ך}}
{{ספרי התנ"ך}}

גרסה מ־11:27, 2 בדצמבר 2020

הספר מכיל את נבואותיו של הושע בן בארי שהתנבא בתקופת ירבעם בן יואש מלך ישראל, ועוזיהו, יותם, אחז וחזקיהו, מלכי יהודה. עיקר הספר הוא נבואות תוכחה ופורענות על עם ישראל.

מבנה הספר

ספר הושע מחולק לשני חלקים עיקריים: פרקים א'-ג': החלק הסיפורי של הספר, נישואיו של הושע לאשת הזנונים וילדיהם. פרקים ד'-י"ד: נבואות הספר הכוללות תוכחות חברתיות לעם, קריאה לתשובה, חטאי ישראל (אפרים) ועוד. נבואותיו של הושע מהוות מעין נמשל ליחסים בינו לבין אשת הזנונים ולמעשה מתארות את הקשר בין עם ישראל לקב"ה כקשר דומה של אישה הבוגדת בבעלה הדואג לה.

האם המעשה אירע באמת?

הציווי שמקבל הושע בתחילת הספר להינשא לאשת זנונים נראה שציווי קשה הסותר את מצוות התורה וגרם לחלק מהפרשנים להסביר כי המקרה לא אירע במציאות.

האבן עזרא פירש כי לקיחת גומר בת דבליים הייתה רק חיזיון נבואי בחלום הלילה ולא קרתה במציאות‏[1]. באותו האופן גם הרמב"ם במורה נבוכים מסביר כי הכל היה משל במראה הנבואה, ולכן גם הכתוב לא היה לכתוב במפורש כי הדבר לא התרחש.

מנגד, הגמרא פסחים פז א מסבירה שהנישואין אכן קרו במציאות ושהם היו כעונש להושע על שהציע לקב"ה להחליף את עם ישראל באומה אחרת. "אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע: בניך חטאו. והיה לו לומר: בניך הם, בני חנוניך הם, בני אברהם יצחק ויעקב, גלגל רחמיך עליהן. לא דיו שלא אמר כך, אלא אמר לפניו: רבונו של עולם, כל העולם שלך הוא העבירם באומה אחרת. אמר הקדוש ברוך הוא: מה אעשה לזקן זה? אומר לו: לך וקח אשה זונה והוליד לך בנים זנונים, ואחר כך אומר לו שלחה מעל פניך. אם הוא יכול לשלוח אף אני אשלח את ישראל".

האברבנאל פירש גם הוא כדעת חז"ל כי המקרה אירע במציאות, ואף הוסיף שקשה לראות את הסיפור כמשל בלבד. לדבריו, האמירה כי חלק מסיפורי התנ"ך הינם משלים עלולה להיות מסוכנת שכן "אם יש לנו פתח פתוח להכחיש פשוטי הספורים ולומר זה היה במראה הנבואה מפעל הדמיון וזה היה בפעל איש ככל הישר בעיניו... והוא הכחשת רוב ספורי הנביאים". לשיטתו, לא ייתכן שהפרשנים יחליטו כרצונם איזה סיפור קרה במציאות ואיזה כדרך משל, שהרי אם כן גם ניתן לפרש כי כל סיפורי הנביאים הינם משלים בלבד ולא התרחשו במציאות, ואין לדבר סוף.

  1. האבן עזרא מפרש כך גם נבואות קשות אחרות כגון ציוויו של הקב"ה לישעיהו ללכת ערום יחף וכן הציווי ליחזקאל לשכב על צידו השמאלי מאות ימים