עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 107: שורה 107:
id=mf-manualArticle|
id=mf-manualArticle|
כותרת=פרשת השבוע|
כותרת=פרשת השבוע|
תוכן={{padright:|200|{{:פרשת ויחי}}}}... <br />
תוכן={{padright:|200|{{:פרשת שמות}}}}... <br />
[[פרשת ויחי|להמשך הערך]]|
[[פרשת שמות|להמשך הערך]]|
צבע=כחול
צבע=כחול
}}
}}

גרסה מ־11:47, 12 בינואר 2020

ויקישיבה

שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של ויקישיבה - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של אתר ישיבה מיסודה של קרית הישיבה בבית אל. עד כה נכתבו 24,082 ערכים בפרוייקט ויקישיבה.

ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה, רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.

בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.

לפרטים: תבנית:מקור.

חפשו ערכים בוויקישיבה:

EnTal.jpg

אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:

מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.


פרוייקטים

עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.

פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה

דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה


פרוייקט אקראי: <random>מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח.

ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!

תזאורוס לוגי - יצירת רשימה של מושגי רפואה וחינוך המקשרת בין לשון חז"ל לשפתנו.

התנגשות ערכים - שילוב ערכים מאנציקלופדיה תורנית מרוכזת לתוך ערכים קיימים.

תיקון ערכים - עבודה על ערכים מתוך ספרים חיצוניים כך שיתאימו לתבנית האתר.

קישור מקורות - יצירת קישורים למקורות. כל איזכור מקור יכול להפנות לתצוגה של אותו מקור. בשיתוף עם פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר אילן.</random>

מרחבים מיוחדים

מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!

מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.

רשימת קטגוריות

(כל הקטגוריות) (כל הערכים)

ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת



MicTalCat3.png
Emuna.png
Books.png
EretzIsrael.png
מיקרופדיה תלמודית אמונה ומחשבת ישראל ארון הספרים היהודי ארץ ישראל


BeinAdam.png
Geula.png
GdoleyIsrael.png
Mamonot.png
בין אדם לחברו גאולה ועולם הבא גדולי וחכמי ישראל דיני ממונות


Lev.png
Taharah.png
Kashrut.png
Mabat.png
הלב טומאה וטהרה כשרות מבט על המציאות


Korbanot.png
Mishpuche.png
Mishpat.png
Sviva.png
מקדש וקרבנות משפחה משפט סביבה


SederYom.png
AmIsrael.png
Ekronot.png
Pash.png
סדר היום עם ישראל עקרונות הלכתיים פרשות השבוע


Wikimedic.png
Shabbat.png
Torah.png
Taryag.png
רפואה והלכה שבת ומועד תורה תרי"ג מצוות


ערך אקראי
ברכת בורא פרי העץ
כלל המובא במשנה במסכת ברכות פרק ו משנה א: "על פירות האילן אומר בורא פרי העץ". משמעות כלל זה היא שכל פרי שגדל על האילן, ברכתו היא "בורא פרי...
להמשך הערך
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית
אחזוקי אסורא לא מחזקינן

הגדרה - אין חוששים לאיסור, בדבר שאיננו רואים בו כעת גריעות

עוף שנפל לאור ולא נשתנה מראה בני מעיו, מותר לאכלו צלי, ואין...
להמשך הערך
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית
הסט

הגדרה

- נדנוד והזזה של דבר על ידי אדם, שנחשב כאילו האדם נושא את הדבר היסט פירושו נדנוד (רב האי גאון בפירושו לזבים ה א; רבינו חננאל שבת...
להמשך הערך
הידעת?

ברכת שהכל ברא לכבודו

הברכה הראשונה (לאחר ברכת הגפן) משבע ברכות הינה ברכת שהכל ברא לכבודו. יש המסבירים שאין ברכה זו קשורה לעניין החתונה, אלא עוסקת באסיפת העם שגומלים חסד לחתן וכלה. חסד זה הוא זכר לחסדי הקב"ה שהביא את חווה לאדם הראשון והיה לו כשושבין. הסבר אחר הוא משום שההתאספות היא חלק מהחיוב לברך בעשרה וממילא הוא כבוד הקב"ה שעושים רצונו. מאידך, יש המסבירים שגם ברכה זו קשורה לעניין החתונה שמכיוון שכל זיווג דומה לזיווגם של אדם וחווה, שהיה סיומו של מעשה בראשית, לכן מברכים על כלל הבריאה- שהכל ברא לכבודו.

פרשת השבוע

פָּרָשַׁת שְׁמוֹת היא פרשת השבוע הראשונה בספר שמות. היא מתחילה בתחילת הספר, פרק א', פסוק א', ומסתיימת בפרק ו', פסוק א'.

תחילת הפרשה נמנית ממועד בואו של יעקב אבינו , דהיינו ב"א רל"ח - 2,238ש...
להמשך הערך

דבר בעתו

צום עשרה בטבת הוא אחד מארבעת צומות החורבן. הצום נתקן לציון תחילת המצור שצר נבוכדנאצר מלך בבל על ירושלים, ובהמשך נתווספו אליו שני מאורעות נוספים שקרו בסמוך לו- מות עזרא הסופר ותרגום התורה ליוונית. ...
להמשך הערך