עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 118: | שורה 118: | ||
id=mf-manualArticle| | id=mf-manualArticle| | ||
כותרת=דבר בעתו| | כותרת=דבר בעתו| | ||
תוכן={{padright:|200|{{: | תוכן={{padright:|200|{{:לדוד ה' אורי וישעי}}}}... <br /> | ||
[[ | [[לדוד ה' אורי וישעי|להמשך הערך]]| | ||
צבע=חום | צבע=חום | ||
}} | }} |
גרסה מ־22:03, 26 ביולי 2021
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
מיזמים פעילים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:
מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח- מיזם חדש!
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
ערכים חדשים |
ערך אקראי |
רבי משה מאזעס חיים סג"ל ליטש רוזנבוים
רבי משה מוזס חיים סג"ל ליטש רוזנבוים ב"ר גרשון סג"ל ליטש רוזנבוים ומאשה, מחבר ספרים לחם רב על סידור התפילה ועל פרק שירה, נחשב כדומיננטי... להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
אמורים
הגדרה - אברי הקרבנות הנקטרים על המזבח האברים ששורפים אותם על המזבח מן הקרבנות הנאכלים הנאכלות, אשמות...להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
טומאה בחבורים
הגדרה - טומאתו של הנוגע במי שמחובר - נטמא - במת או בשאר טומאות טומאה בחיבורים מצינו בשני אופנים: * בטומאת מת, שאדם או כלים המחוברים במת -...להמשך הערך |
הידעת? |
ממחרת השבת או הפסח? הגמרא מנחות סה א מספרת שהבייתוסים פירשו את הפסוק: "ממחרת השבת" - ממחרת שבת בראשית, אך חז"ל פירשו שהשבת המדוברת בפסוק היא למעשה יום טוב ראשון של פסח, שרק לאחריו מתחילה הספירה. הרב קוק הסביר במחלוקתם שהצדוקים סברו שלא ייתכן מצב בו מעשה גשמי כקצירת העומר יכול להתעלות למדרגת קדושה בה הוא אף ידחה את השבת, ולכן לשיטתם קציר העומר יהיה תמיד ביום ראשון. מאידך, חכמי ישראל סברו שגם חקלאותו של עם ישראל ספוגת קודש ולכן חגיגות ראשית הקציר יכולות לדחות את השבת. |
פרשת השבוע |
פרשת עקב היא הפרשה השלישית בחומש דברים. בפרשה ממשיך משה את נאומו, ומשלב בתוכו את יסודות הגמול והעונש יחד עם סיפור חטאי עם ישראל במדבר. בסוף הפרשה כתובה גם הפרשה השניה מקריאת שמע.... |
דבר בעתו |
לדוד ה' אורי וישעי הוא הפתיחה של פרק כז מספר תהילים שנהוג להוסיף לתפילה החל מראש חודש אלול ועד ל"שמיני עצרת". אמירת הפרק בימים אלו נובעת מדברי המדרש שמצא רמז לחגי תשרי בתוכו, וכן מהקשר בין תוכנו ע... |