פרשני:אגרות הראיה: אגרת א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added igrut reaya.)
 
(18 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת א  |אגרות הראיה-|אגרת|א||}}
'''מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.'''
 
 
 
= רקע לאגרת =
= רקע לאגרת =


שורה 12: שורה 9:


= נמען האגרת =
= נמען האגרת =
הרב מרדכי גימפל יפה (תק"פ, 1820 - כ"ה בחשוון תרנ"ב, 26 בנובמבר 1891) אח אם אביו של הרב זצ"ל היה רבה של העיירה רוז'ינוי שברוסיה הלבנה, ומאנשי העלייה הראשונה. נולד בעיירה אוטיאן שבצפון ליטא. מצאצאי הרב מרדכי יפה "בעל הלבושים". אביו, הרב דב בער יפה (ר' בער'ל טורצר), היה תלמידו של הרב חיים מוולוז'ין. למד בעצמו בוולוז'ין. כיהן במשך כ-40 שנים כרבה של העיירה רוז'ינוי. בתחילת תרמ"א (נובמבר 1882) סייע ליחיאל בריל ולרב שמואל מוהליבר במציאת קבוצת איכרים יהודים מסביבת רוז'ינוי, שיהיו מוכנים לעלות איתו ארצה ולעסוק בחקלאות. היה מראשוני החברים בחובבי ציון, והתכתב בנושאים אלו עם משה מונטיפיורי, וכן עם הרב צבי הירש קלישר והרב שמואל מוהליבר. כתב, לעיתים בשיתוף הרב מוהליבר, מאמרים לעיתון הלבנון של בריל. בחלקם יצא נגד משכילים שביקשו לפגוע בתורה. בתרמ"ח -1888 עלה לארץ ישראל יחד עם משפחות רבות מעיירתו, והתיישב במושבה עקרון. זמן קצר לאחר עלייתו יסד ישיבה ביהוד, מושבה שננטשה זמן קצר קודם לכן מתושביה עקב הפחד ממחלת המלריה. הישיבה נקראה 'עץ חיים', עלה ערב שנת שמיטה, ובפולמוס השמיטה התנגד להקלות, הוא טען שאין סכנת נפשות או סכנה של איבוד האחיזה בקרקע אם המתיישבים ישמרו שביעית, המתיישבים בעקרון שמעו לרב יפה ושבתו מעבודה חקלאית בשנת השמיטה, למרות איומי פקידי הברון. שש שנים לאחר עלייתו ארצה חלה הרב יפה בקדחת ונפטר, במושבה יהוד. קברו נמצא בבית העלמין הישן של פתח תקווה, בתוך בית העלמין סגולה, לפי בקשתו שלא להיקבר בירושלים, על מנת להוכיח "שגם מקום זה קדוש בקדושת ארץ ישראל".


=האגרת=




=האגרת=


דף 1@


בע"ה, יום ב' "את הברכה במקום אשר יבחר ד'"<ref>[פרשת ראה]</ref> תרח"ם, זיימל.


דף 1
נוכח ד' דרכו, ויציץ עליו מחרכו<ref>שיר השירים ב ט.</ref>, להביאו בשמחה אל המנוחה, עיר
קודש ציון הברוכה, הוד כבוד אדוננו הדר תפארתנו, דו"ז<ref>אחיה של מרת פרידא בתיה אמו של אבי אאמו"ר, הרב ר' שלמה זלמן הכהן קוק ז"ל.</ref> הגאון האמתי שר
התורה צדיק כביר כקש"ת מוהר"ר מרדכי גימפל שליט"א, הגאבד"ק רוזינאי.


בע&quot;ה, יום ב' &quot;את הברכה במקום אשר יבחר ד' &quot; תרח&quot;ם, זיימל.
שלו' רב לכבוד הדרת גאון קדושת האדון שליט"א, שלו' לכל אשר לו, יאושר
נוכח ד' דרכו, ויציץ עליו מחרכו<ref>שיר השירים ב ט.</ref>, להביאו בשמחה אל המנוחה, עיר
קודש ציון הברוכה, הוד כבוד אדוננו הדר תפארתנו, דו&quot;ז<ref>אחיה של מרת פרידא בתיה אמו של אבי אאמו&quot;ר, הרב ר' שלמה זלמן הכהן קוק ז&quot;ל.</ref> הגאון האמתי שר
התורה צדיק כביר כקש&quot;ת מוהר&quot;ר מרדכי גימפל שליט&quot;א, הגאבד&quot;ק רוזינאי.
שלו' רב לכבוד הדרת גאון קדושת האדון שליט&quot;א, שלו' לכל אשר לו, יאושר
בארץ החיים, ובקרוב יחזה בנחמת ציון וירושלים, וישא רנה ותפלה בשער השמים,
בארץ החיים, ובקרוב יחזה בנחמת ציון וירושלים, וישא רנה ותפלה בשער השמים,
בעד השארית הנמצאה בגלות החל<ref>מלכים-ב יט, ד. עובדיה א,כ.</ref> בכליון עינים, ובתוכם יזכר בחסד ורחמים
בעד השארית הנמצאה בגלות החל<ref>מלכים-ב יט, ד. עובדיה א, כ.</ref> בכליון עינים, ובתוכם יזכר בחסד ורחמים
דל תבונה וקצר ידים, עבד נקלה שואף ומשתוקק ליום בא מבשר עלי רמתים,
דל תבונה וקצר ידים, עבד נקלה שואף ומשתוקק ליום בא מבשר עלי רמתים,
לאמר גאל ד' את עמו נחם ציון וירושלים.
לאמר גאל ד' את עמו נחם ציון וירושלים.<ref>[ע' ישעיה נב, ט]</ref>
יום ו' עש&quot;ק העבר הגיעני מכתב מכבוד מר חותני הגאון הגאבד&quot;ק פאניוועז
 
שליט&quot;א, שהיה אז בווארשה, ובתוכו ראיתי אור נוגה, אשר פתאום הבריק נגד
יום ו' עש"ק העבר הגיעני מכתב מכבוד מר חותני הגאון הגאבד"ק פאניוועז
עיני, תבנית כתב יד קודש כתוב הדר מאת הוד גאון חתנו הגאון אבד&quot;ק קאפולא
שליט"א, שהיה אז בווארשה, ובתוכו ראיתי אור נוגה, אשר פתאום הבריק נגד
שליט&quot;א<ref>ר' צבי הירש הכהן וואלק ז&quot;ל, דלקמן סי' ב, שהיה אח&quot;כ הגאבד&quot;ק פינסק.</ref>, אשר מאז טרם באתי באנשים הכרתיו מעט הייתי צמא לדעת ולשמוע
עיני, תבנית כתב יד קודש כתוב הדר מאת הוד גאון חתנו הגאון אבד"ק קאפולא
שליט"א<ref>ר' צבי הירש הכהן וואלק ז"ל, דלקמן סי' ב, שהיה אח"כ הגאבד"ק פינסק.</ref>, אשר מאז טרם באתי באנשים הכרתיו מעט הייתי צמא לדעת ולשמוע
ממנו דבר, וכה נעצרתי מסיבות שונות להפיק חפץ לבבי, וגם אדרעסתו לא ידעתי
ממנו דבר, וכה נעצרתי מסיבות שונות להפיק חפץ לבבי, וגם אדרעסתו לא ידעתי
אל נכון, עד אשר מאת ד' היתה נסבה כי הוד גאון חתנו שיחי' הקדימני הוא,
אל נכון, עד אשר מאת ד' היתה נסבה כי הוד גאון חתנו שיחי' הקדימני הוא,
ואכלם בסתר לבבי כי לא כך יאתה, - ובמכתבו יבשרני שמחה וגיל, מעורבת
ואכּלם בסתר לבבי כי לא כך יאתה, - ובמכתבו יבשרני שמחה וגיל, מעורבת
באי-רצון מעט, כי ביום ר&quot;ח אלול הבעל&quot;ט, בחסד ד' יתברך נכון הדר&quot;ג מר
באי-רצון מעט, כי ביום ר"ח אלול הבעל"ט, בחסד ד' יתברך נכון הדר"ג מר
דודי-זקני האדון שליט&quot;א לישא פעמיו קודש אל הארץ אשר ד' אלקינו דורש אותה.
דודי-זקני האדון שליט"א לישא פעמיו קודש אל הארץ אשר ד' אלקינו דורש אותה<ref>[ע' דברים יא, יב]</ref>.
פחד ורחב לבבי לשמועה טובה, כי ארץ קדשנו תגיל בראותה בן נאמן, אשר בו
פחד ורחב לבבי לשמועה טובה, כי ארץ קדשנו תגיל בראותה בן נאמן, אשר בו
תתפאר, ובהדר גאונו וקדושת צדקתו תשא ראש לכבוד ותפארת, שב אליה מארץ
תתפאר, ובהדר גאונו וקדושת צדקתו תשא ראש לכבוד ותפארת, שב אליה מארץ
מרחק לרצות אבניה ולחונן עפרה. ושמחתי האמתית גרשה מפני רעיוני שוא,
מרחק לרצות אבניה ולחונן עפרה. ושמחתי האמתית גרשה מפּני רעיוני שוא,
אשר התגנבו בחובי להתעצב, כי הלא ארצנו חסרא גברא רבא, בהעתיקו משכן
אשר התגנבו בחובי להתעצב, כי הלא ארצנו חסרא גברא רבא, בהעתיקו משכן
כבודו בארץ חמדה, וממנה פנה זיו הוד והדר, אבל נחמתי אחרי שובי, לדבר עם
כבודו בארץ חמדה, וממנה פנה זיו הוד והדר, אבל נחמתי אחרי שובי<ref>[ע' ירמיה לא, יח]</ref>, לדבר עם
לבי, כי למי כל חמדת ישראל אם לא לארץ קודש, ורק זאת היא תפארתנו ותהלת
לבי, כי למי כל חמדת ישראל<ref>[שמואל-א ט, כ]</ref> אם לא לארץ קודש, ורק זאת היא תפארתנו ותהלת
כל עם ד', כי בארץ קדשנו שמה יתנוססו אדירי פארי דורנו מאירי עינינו באור ד'.
כל עם ד', כי בארץ קדשנו שמה יתנוססו אדירי פארי דורנו מאירי עינינו באור ד'.
וד' יאמץ חילו לנוב שמה בשיבה טובה, ואוירא דא&quot;י תוסיף עליו שנות חיים
וד' יאמץ חילו לנוב שמה בשיבה טובה, ואוירא דא"י תוסיף עליו שנות חיים
ותעצומות, להגביר חילים בתורתנו הק' ועבוה&quot;ק לאורך ימים. - במכתבו יעירני
ותעצומות, להגביר חילים בתורתנו הק' ועבוה"ק לאורך ימים. - במכתבו יעירני
דף 2
דף 2@
כבוד הגאון חתנו שליט&quot;א לדבר, אשר לולא דברי גדול בעם ד' הי' ראוי שאמצא
כבוד הגאון חתנו שליט"א לדבר, אשר לולא דברי גדול בעם ד' הי' ראוי שאמצא
לזה בעצמי, ונפשי שוקקה מאד לחזות כעת, טרם יסע הדר&quot;ג האדון שליט&quot;א
לזה בעצמי, ונפשי שוקקה מאד לחזות כעת, טרם יסע הדר"ג האדון שליט"א
לארץ חמדה, את פניו בקודש. אמנם למורת חפץ נפשי הנני אסור באסורי ההכרח
לארץ חמדה, את פניו בקודש. אמנם למורת חפץ נפשי הנני אסור באסורי ההכרח
בעבודת עם ד' אלה בפ&quot;ק שי', הנתונה על שכמי, כי לא אוכל בשום אופן לנסוע
בעבודת עם ד' אלה בפ"ק שי', הנתונה על שכמי, כי לא אוכל בשום אופן לנסוע
כעת בסבת צרכי-צבור נכבדים, העומדים כעת על הפרק, ובלעדי חלילה ילכו
כעת בסבת צרכי-צבור נכבדים, העומדים כעת על הפרק, ובלעדי חלילה ילכו
תמס. נוסף לזה עבודת העי&quot;ס<ref>הקובץ &quot;עיטור סופרים&quot;</ref>, אשר בשבוע זה תגמר בע&quot;ה, כפי הנראה, ותצא
תמס{{אג|[אולי כדאי לבאר]}}. נוסף לזה עבודת העי"ס<ref>הקובץ "עיטור סופרים".</ref>, אשר בשבוע זה תגמר בע"ה, כפי הנראה, ותצא
החוברת הראשונה מביה&quot;ד, תכריחני שלא לזוז ממקומי לעמוד על המשמר, ואף כי
החוברת הראשונה מביה"ד, תכריחני שלא לזוז ממקומי לעמוד על המשמר, ואף כי
למען העיטור-סופרים היתה נחוצה לי נסיעה לווילנא, לא אוכל מפאת עבודת העיר הי&quot;ו
למען העיטור-סופרים היתה נחוצה לי נסיעה לווילנא, לא אוכל מפאת עבודת העיר הי"ו
הקודמת באיכות החיוב עלינו. ע&quot;כ ברכות צדיק כביר אבקשה כעת, כאלו הי' חפצי
הקודמת באיכות החיוב עלינו. ע"כ ברכות צדיק כביר אבקשה כעת, כאלו הי' חפצי
עולה בידי לראות פניו, כאשר פללתי, והי' נא זכות מרן הדר גאון זקני ז&quot;ל<ref>ר' דוב-בר ז&quot;ל מטוריץ או מקאריליץ, שהיה אח&quot;כ הגאבד&quot;ק אוטיאן</ref>,
עולה בידי לראות פניו, כאשר פללתי, והי' נא זכות מרן הדר גאון זקני ז"ל<ref>ר' דוב-בר ז"ל, מטוריץ או מקאריליץ, שהיה אח"כ הגאבד"ק אוטיאן</ref>,
אבוה דמרן שליט&quot;א, עומד בעדי לפקדני לטובה בארץ החיים, להזכירני בתפלה
אבוה דמרן שליט"א, עומד בעדי לפקדני לטובה בארץ החיים, להזכירני בתפלה
במקומות המקודשים, שיחנני ד' דעה בינה והשכל בתוה&quot;ק ויראתו, ויותר לא
במקומות המקודשים, שיחנני ד' דעה בינה והשכל בתוה"ק ויראתו, ויותר לא
אבקש, וכולא בי'.
אבקש, וכולא בי'.
בחתימת דברי אעיר, אולי יהי' להוד גאונו לפעול איזה פעולה לטובת
בחתימת דברי אעיר, אולי יהי' להוד גאונו לפעול איזה פעולה לטובת
ארצנו הק', בשכנו בה בע&quot;ה, יוכל להוציא מחשבתו הקדושה לאור ע&quot;י העיטור-
ארצנו הק', בשכנו בה בע"ה, יוכל להוציא מחשבתו הקדושה לאור ע"י העיטור-
סופרים ביתר שאת בע&quot;ה.
סופרים ביתר שאת בע"ה.
 
ואצא בברכה לראש הדר גאון האדון, ינחהו ד' על מי מנוחות, ויביאהו
ואצא בברכה לראש הדר גאון האדון, ינחהו ד' על מי מנוחות, ויביאהו
לשלו' אל המנוחה ואל הנחלה, לראות ציון עה&quot;ק וארץ צבי, ובשוב ד' שבות עמו
לשלו' אל המנוחה ואל הנחלה, לראות ציון עה"ק וארץ צבי, ובשוב ד' שבות עמו
יגל וישמח, בראות יחד כל עם ד' אלה שבים לציון ברנה.
יגל וישמח<ref>[ע' תהלים יד, ז]</ref>, בראות יחד כל עם ד' אלה שבים לציון ברנה.
כנפש הדר גאון האדון תפארת ישראל שליט&quot;א, ונפש עבד צעיר משתחוה
 
כנפש הדר גאון האדון תפארת ישראל שליט"א, ונפש עבד צעיר משתחוה
מרחוק בכבוד ומורא, חותם בברכה
מרחוק בכבוד ומורא, חותם בברכה
אברהם יצחק הכהן
אברהם יצחק הכהן


= אזכורים בספרים ובמאמרים =
= אזכורים בספרים ובמאמרים =
שורה 81: שורה 83:




==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]
[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]
{{ניווט אגרות}}

גרסה אחרונה מ־16:46, 1 באוגוסט 2022

מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.

רקע לאגרת[עריכה]

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים[עריכה]

נמען האגרת[עריכה]

הרב מרדכי גימפל יפה (תק"פ, 1820 - כ"ה בחשוון תרנ"ב, 26 בנובמבר 1891) אח אם אביו של הרב זצ"ל היה רבה של העיירה רוז'ינוי שברוסיה הלבנה, ומאנשי העלייה הראשונה. נולד בעיירה אוטיאן שבצפון ליטא. מצאצאי הרב מרדכי יפה "בעל הלבושים". אביו, הרב דב בער יפה (ר' בער'ל טורצר), היה תלמידו של הרב חיים מוולוז'ין. למד בעצמו בוולוז'ין. כיהן במשך כ-40 שנים כרבה של העיירה רוז'ינוי. בתחילת תרמ"א (נובמבר 1882) סייע ליחיאל בריל ולרב שמואל מוהליבר במציאת קבוצת איכרים יהודים מסביבת רוז'ינוי, שיהיו מוכנים לעלות איתו ארצה ולעסוק בחקלאות. היה מראשוני החברים בחובבי ציון, והתכתב בנושאים אלו עם משה מונטיפיורי, וכן עם הרב צבי הירש קלישר והרב שמואל מוהליבר. כתב, לעיתים בשיתוף הרב מוהליבר, מאמרים לעיתון הלבנון של בריל. בחלקם יצא נגד משכילים שביקשו לפגוע בתורה. בתרמ"ח -1888 עלה לארץ ישראל יחד עם משפחות רבות מעיירתו, והתיישב במושבה עקרון. זמן קצר לאחר עלייתו יסד ישיבה ביהוד, מושבה שננטשה זמן קצר קודם לכן מתושביה עקב הפחד ממחלת המלריה. הישיבה נקראה 'עץ חיים', עלה ערב שנת שמיטה, ובפולמוס השמיטה התנגד להקלות, הוא טען שאין סכנת נפשות או סכנה של איבוד האחיזה בקרקע אם המתיישבים ישמרו שביעית, המתיישבים בעקרון שמעו לרב יפה ושבתו מעבודה חקלאית בשנת השמיטה, למרות איומי פקידי הברון. שש שנים לאחר עלייתו ארצה חלה הרב יפה בקדחת ונפטר, במושבה יהוד. קברו נמצא בבית העלמין הישן של פתח תקווה, בתוך בית העלמין סגולה, לפי בקשתו שלא להיקבר בירושלים, על מנת להוכיח "שגם מקום זה קדוש בקדושת ארץ ישראל".

האגרת[עריכה]

דף 1@

בע"ה, יום ב' "את הברכה במקום אשר יבחר ד'"[1] תרח"ם, זיימל.

נוכח ד' דרכו, ויציץ עליו מחרכו[2], להביאו בשמחה אל המנוחה, עיר קודש ציון הברוכה, הוד כבוד אדוננו הדר תפארתנו, דו"ז[3] הגאון האמתי שר התורה צדיק כביר כקש"ת מוהר"ר מרדכי גימפל שליט"א, הגאבד"ק רוזינאי.

שלו' רב לכבוד הדרת גאון קדושת האדון שליט"א, שלו' לכל אשר לו, יאושר בארץ החיים, ובקרוב יחזה בנחמת ציון וירושלים, וישא רנה ותפלה בשער השמים, בעד השארית הנמצאה בגלות החל[4] בכליון עינים, ובתוכם יזכר בחסד ורחמים דל תבונה וקצר ידים, עבד נקלה שואף ומשתוקק ליום בא מבשר עלי רמתים, לאמר גאל ד' את עמו נחם ציון וירושלים.[5]

יום ו' עש"ק העבר הגיעני מכתב מכבוד מר חותני הגאון הגאבד"ק פאניוועז שליט"א, שהיה אז בווארשה, ובתוכו ראיתי אור נוגה, אשר פתאום הבריק נגד עיני, תבנית כתב יד קודש כתוב הדר מאת הוד גאון חתנו הגאון אבד"ק קאפולא שליט"א[6], אשר מאז טרם באתי באנשים הכרתיו מעט הייתי צמא לדעת ולשמוע ממנו דבר, וכה נעצרתי מסיבות שונות להפיק חפץ לבבי, וגם אדרעסתו לא ידעתי אל נכון, עד אשר מאת ד' היתה נסבה כי הוד גאון חתנו שיחי' הקדימני הוא, ואכּלם בסתר לבבי כי לא כך יאתה, - ובמכתבו יבשרני שמחה וגיל, מעורבת באי-רצון מעט, כי ביום ר"ח אלול הבעל"ט, בחסד ד' יתברך נכון הדר"ג מר דודי-זקני האדון שליט"א לישא פעמיו קודש אל הארץ אשר ד' אלקינו דורש אותה[7]. פחד ורחב לבבי לשמועה טובה, כי ארץ קדשנו תגיל בראותה בן נאמן, אשר בו תתפאר, ובהדר גאונו וקדושת צדקתו תשא ראש לכבוד ותפארת, שב אליה מארץ מרחק לרצות אבניה ולחונן עפרה. ושמחתי האמתית גרשה מפּני רעיוני שוא, אשר התגנבו בחובי להתעצב, כי הלא ארצנו חסרא גברא רבא, בהעתיקו משכן כבודו בארץ חמדה, וממנה פנה זיו הוד והדר, אבל נחמתי אחרי שובי[8], לדבר עם לבי, כי למי כל חמדת ישראל[9] אם לא לארץ קודש, ורק זאת היא תפארתנו ותהלת כל עם ד', כי בארץ קדשנו שמה יתנוססו אדירי פארי דורנו מאירי עינינו באור ד'. וד' יאמץ חילו לנוב שמה בשיבה טובה, ואוירא דא"י תוסיף עליו שנות חיים ותעצומות, להגביר חילים בתורתנו הק' ועבוה"ק לאורך ימים. - במכתבו יעירני דף 2@ כבוד הגאון חתנו שליט"א לדבר, אשר לולא דברי גדול בעם ד' הי' ראוי שאמצא לזה בעצמי, ונפשי שוקקה מאד לחזות כעת, טרם יסע הדר"ג האדון שליט"א לארץ חמדה, את פניו בקודש. אמנם למורת חפץ נפשי הנני אסור באסורי ההכרח בעבודת עם ד' אלה בפ"ק שי', הנתונה על שכמי, כי לא אוכל בשום אופן לנסוע כעת בסבת צרכי-צבור נכבדים, העומדים כעת על הפרק, ובלעדי חלילה ילכו תמס[אולי כדאי לבאר]. נוסף לזה עבודת העי"ס[10], אשר בשבוע זה תגמר בע"ה, כפי הנראה, ותצא החוברת הראשונה מביה"ד, תכריחני שלא לזוז ממקומי לעמוד על המשמר, ואף כי למען העיטור-סופרים היתה נחוצה לי נסיעה לווילנא, לא אוכל מפאת עבודת העיר הי"ו הקודמת באיכות החיוב עלינו. ע"כ ברכות צדיק כביר אבקשה כעת, כאלו הי' חפצי עולה בידי לראות פניו, כאשר פללתי, והי' נא זכות מרן הדר גאון זקני ז"ל[11], אבוה דמרן שליט"א, עומד בעדי לפקדני לטובה בארץ החיים, להזכירני בתפלה במקומות המקודשים, שיחנני ד' דעה בינה והשכל בתוה"ק ויראתו, ויותר לא אבקש, וכולא בי'.

בחתימת דברי אעיר, אולי יהי' להוד גאונו לפעול איזה פעולה לטובת ארצנו הק', בשכנו בה בע"ה, יוכל להוציא מחשבתו הקדושה לאור ע"י העיטור- סופרים ביתר שאת בע"ה.

ואצא בברכה לראש הדר גאון האדון, ינחהו ד' על מי מנוחות, ויביאהו לשלו' אל המנוחה ואל הנחלה, לראות ציון עה"ק וארץ צבי, ובשוב ד' שבות עמו יגל וישמח[12], בראות יחד כל עם ד' אלה שבים לציון ברנה.

כנפש הדר גאון האדון תפארת ישראל שליט"א, ונפש עבד צעיר משתחוה מרחוק בכבוד ומורא, חותם בברכה

אברהם יצחק הכהן

אזכורים בספרים ובמאמרים[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. [פרשת ראה]
  2. שיר השירים ב ט.
  3. אחיה של מרת פרידא בתיה אמו של אבי אאמו"ר, הרב ר' שלמה זלמן הכהן קוק ז"ל.
  4. מלכים-ב יט, ד. עובדיה א, כ.
  5. [ע' ישעיה נב, ט]
  6. ר' צבי הירש הכהן וואלק ז"ל, דלקמן סי' ב, שהיה אח"כ הגאבד"ק פינסק.
  7. [ע' דברים יא, יב]
  8. [ע' ירמיה לא, יח]
  9. [שמואל-א ט, כ]
  10. הקובץ "עיטור סופרים".
  11. ר' דוב-בר ז"ל, מטוריץ או מקאריליץ, שהיה אח"כ הגאבד"ק אוטיאן
  12. [ע' תהלים יד, ז]
פרויקט אגרות הראי"ה

הקדמה | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ | נא | נב | נג | נד | נה | נו | נז | נח | נט | ס | סא | סב | סג | סד | סה | סו | סז | סח | סט | ע | עא | עב | עג | עד | עה | עו | עז | עח | עט | פ | פא | פב | פג | פד | פה | פו | פז | פח | פט | צ | צא | צב | צג | צד | צה | צו | צז | צח | צט | ק | קא | קב | קג | קד | קה | קו | קז | קח | קט | קי | קיא | קיב | קיג | קיד | קטו | קטז | קיז | קיח | קיט | קכ | קכא | קכב | קכג | קכד | קכה | קכו | קכז | קכח | קכט | קל | קלא | קלב | קלג | קלד | קלה | קלו | קלז | קלח | קלט | קמ | קמא | קמב | קמג | קמד | קמה | קמו | קמז | קמח | קמט | קנ | קנא | קנב | קנג | קנד | קנה | קנו | קנז | קנח | קנט | קס | קסא | קסב | קסג | קסד | קסה | קסו | קסז | קסח | קסט | קע | קעא | קעב | קעג | קעד | קעה | קעו | קעז | קעח | קעט | קפ | קפא | קפב | קפג | קפד | קפה | קפו | קפז | קפח | קפט | קצ | קצא | קצב | קצג | קצד | קצה | קצו | קצז | קצח | קצט | ר | רא | רב | רג | רד | רה | רו | רז | רח | רט | רי | ריא | ריב | ריג | ריד | רטו | רטז | ריז | ריח | ריט | רכ | רכא | רכב | רכג | רכד | רכה | רכו | רכז | רכח | רכט | רל | רלא | רלב | רלג | רלד | רלה | רלו | רלז | רלח | רלט | רמ | רמא | רמב | רמג | רמד | רמה | רמו | רמז | רמח | רמט | רנ | רנא | רנב | רנג | רנד | רנה | רנו | רנז | רנח | רנט | רס | רסא | רסב | רסג | רסד | רסה | רסו | רסז | רסח | רסט | רע | רעא | רעב | רעג | רעד | רעה | רעו | רעז | רעח | רעט | רפ | רפא | רפב | רפג | רפד | רפה | רפו | רפז | רפח | רפט | רצ | רצא | רצב | רצג | רצד | רצה | רצו | רצז | רצח | רצט | ש | שא | שב | שג | שד | שה | שו | שז | שח | שט | שי | שיא | שיב | שיג | שיד | שטו | שטז | שיז | שיח | שיט | שכ | שכא | שכב | שכג | שכד | שכה | שכו | שכז | שכח | שכט | של | שלא | שלב | שלג | שלד | נוספות א | נוספות ב | נוספות ג | נוספות ד | נוספות ה | נוספות ו | נוספות ז | נוספות ח | נוספות ט | נוספות י | נוספות יא | נוספות יב | נוספות יג