פרשני:אגרות הראיה: אגרת קלז

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.


רקע לאגרת[עריכה]

נמצאת בידינו אגרתו של הרא"י הרצוג עליה השיב הראי"ה. אגרת זו היא גם אגרת תגובה לאגרת קיא:

ב"ה יום ה' כט' ניסן תרס"ח

למעלת כבוד הרב הגאון המפורסם, איש האשכולות ולו עשר ידות ומאוד נעלה מוהר"ר אברהם יצחק שי' הגאב"ד דק"ק יפו והמושבות ת"ו ברכת ישרים. אסיר תודה לכת"ר שי' על מכתבו הארוך אר מצאתי בו תשובה ברורה בטיב טעם על כל שאלותי. וכבר גם העתק לשפת אשכנז ונמסר לחברי הקומיסיאן, ואולי גם ידפסו הדברים. ואני לא אצתי לכתוב למעלת כבודו מפני כי עוד לא נשלמה אצלנו כל ההכנה לפעולות יותר גדולות ולעת עתה הננו מאלמים אלומים, ומאספים כוחות יחד למען אשר יהי' אפשר בעה"י לפעול ולעשות, כראוי לדברים גדולים וכוללים כאלה. אולי יוכל כת"ר שי' להודיעני אם ה' פאול נאטאן {{[ראש חברת "העזרה" של יהודי גרמניה, שביקר אז בארץ ישראל.]}} הידוע ממנהגי ההילפס פעראיין בברלין, נכנס עמו בדברים על דבר קבלת עזרה מהם, ומה הייתה הצעתו, ועד כמה ירצה שתהיה ידו תקיפה. לפי דעתנו צריכים שתהי' תשובת הרבנים שי', כי אף שכן הדבר שהנם מוכנים לשמוע עצת גדולי חוץ לארץ בכל הנוגע להנהגת בתי הספר והישיבות, אבל גם הוא עצמו יכול להבין כי טוב יותר אשר הדבר הזה ילך ע"י האורטהעדאקסים באשכנז, בהיות חפץ רבני א"י וכל העם עמם לשמור כל משמרת התורה והמצווה בכל קדושתם וטהרתם אשר יתנו נפשם על זה, ועל כן טוב ויפה מאד כי גם ההילפס פעראיין יתאחד עמם ומשמרת ההנהגה תמסר לידם. זה עצתנו לפי ידעתנו כי אם חס ושלום לא יעשו הרבנים כן, ובהיותם נחוצים מאד לכסף, יתנו ידם לה' פאול נאטאן, ויתרצו כי יהי' לההילפרס פעראן דריסת הרגל בהת"ת והישיבות שם, גם במקצת, אז יעמידו בסכנה היותר גדולה את כל דבר התורה בא"י, וגם כל דבר היהדות. ידעו כי פאול נאטאן יבטיח כי לא יגעו לרעה לא בתורה ולא ביהדות, ואולי באמת כן כי אין לו מחשבה רעה, אבל חסר להם כל ידיעה מהו תורה ומהו יהדות, היכן נגמר העיקר, והיכן מתחיל הטפל, ואצלם ואצל המורים שלהם אשר ידמו כי הנם יהודים כשרים, יתחיל הטפל בתוך העיקרים היותר גדולים. דבריהם עם פאול נאטאן צריכים שיהיו בדברי חכמים בנחת ובאמרי נועם, אבל מבלי לזוז ומבלי לבטל אפי' קוצו של יוד מדעתם, זהו עצתנו לפי ידיעתנו. הפאליטיק שלנו הוא להשתדל בכל האפשר לאחד יחד את כל ראשי הכוחות, כי אם ילכו להם ההילפס פעראן, ויותר העוסקים בדרכם הם, הנה הדבר ידוע כי שאני מינות דמשכא, וחס ושלום גם בא"י ישארו אחר זה היראים וכל החרדים לדבר ד' במיעוטם. גם ראשי ההילפס פעראיין ויתר המנהיגים מודים גם הם בהפרנציפ הכולל שצריך להשאיר התורה והיהדות בארץ ישראל כמו שהיא רק כי זנבות האודים העשנים. העושים שליחותם הם הנם המהפכים הקערה על פיה והם לא ידעו ולא יבינו באין להם כל מושג מתורה כמו שהיא וכמו שהיא צריכה להיות. ע"כ עלינו להשתדל בכל האפשר כי ראשי המדברים ילכו איתנו בדרך אחת ויתאחדו לפעול ע"י האורטעדאקסי אשכנז, והרבים שי' שם אם יעמדו על דעתם יוכלו להועיל הרבה מאד לזה. גיליתי לכת"ר שי' את העניין כמו שהוא, ובחכמתו יכלכל הדבר במשפט אם יבוא הדבר לידו. דברי אלה ישתמש בהם מעלת כבודו כסוד כמוס והנם רק לו לבדו ואין לזר איתו. וד' השומר אורחות עמו, אורחות תורתו יורנו מדרכיו, ונזכה לעשות בעזה"י דבר שיש בו ממש בנוגע לערי הקודש, להרים תורתו בלימודה ודבר ד' מציון ובירושלים כי חפץ כת"ר וחפץ מכבודו ומוקירו המברכו בכל טוב.

יצחק אייזיק הלוי

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים[עריכה]

נמען האגרת[עריכה]

האגרת[עריכה]

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, י"ב אייר תרס"ח.

שלו' וברכה לכבוד הרב הגאון הגדול, אוצר חכמה וכליל תפארת, מו"ה יצחק אייזיק הלוי שליט"א.

הנני מוצא חובה לעצמי להעמיד את כ"ג שי' על אמתת הדברים ביסוד פעולתנו לטובת אה"ק.

הנני רואה, שכת"ר מזרז במכתבו, את רבני אה"ק שלא להפיל אפילו קוצו ש"י מדעתם, כאילו הורגלו הם לבטל את דעתם מפני השפעת חוץ. ידע אדוני שאין הדבר כן. אם נחפש בכל מלא רחב הארץ לא נמצא אנשים כ"כ עומדים על דעתם, בקביעות ודיוק נמרץ, כמו רבני אה"ק, במה שנוגע לשמירת האמונה, וע"ז אין הם צריכים שום זירוז. אמנם חובתנו עתה היא לאידך גיסא, אנחנו חייבים לראות את הנולד ולדאג בעד מצב היהדות הארצישראלית, שהיא במובן ידוע היהדות הכללית של כל ישראל, שיהי' לו בסיס חזק לדורות יבאו. וזה אי אפשר כ"א ע"י מה שנמשיך כחות חדשים אל תוך המחנה המחזקת בעץ החיים של תורה ואמונה, באופן שיהי' להם מעמד נכון בחיים, ע"י מה שיהיו מוכשרים לחיי החברה, ע"י הידיעות הנחוצות בלימודי ידיעות העולם והשפות היותר מוכרחות, ועם זה להמשיך אורה עליונה של דעת היהדות במעלתה היותר עליונה, שהיא מגעת עד מרומי דעת ד', ע"י התרחבות ידיעת חכמת ישראל לכל מקצעותיה. ולזה צריכים אנו לחדש סדר הישיבות, ושינוי סדר זה לא יעלה בידינו בשום אופן אם נתחיל עם המוסדות שכבר הם קבועים. יוכל להיות בזה רק הונאת דברים משני הצדדים, אבל לא תועלת וקיום אור ד' על ישראל, שאנו מצפים לו. עלינו ליסד כעת ישיבה חדשה, ודוקא במרכז הישוב החדש, שהוא יותר נזקק לתחיה רוחנית. פה נוכל להאגד יחד בעצה אחת. תכלית הישיבה תהי' בראש, שהמצויינים שיתחנכו בה יוכלו להיות רבנים במושבות, מפני שידעו יפה את העולם ואת החיים, ויוכלו להשפיע רוח דעת ואהבת תורה ויראת שמים של אמת במושבות, ויתר החניכים יהיו ג"כ אנשים שימשיכו עליהם אותו החן והפאר הראויים לבני תורה המעורבים בדעת עם הבריות. המוכשרים ביותר יוכלו להיות מחברים טובים בכל אותם המקצעות של תורה וחכמה, הדרושים לעבודה בדורנו, כדי להשיב לשם ד', לארץ ישראל ולישראל, את כבודם הראוי להם, והמוכשרים לפדגוגיה יוכלו להיות מורים טובים ומכובדים על הבריות, מלאים אור של חיים בריאים ורוח איתן של יהדות ואמונה שלמה, שיהי' כח בידם לעמד נגד הפרוץ המרובה של הפדגוגיה החדשה, ההולכת לבלע את כל קודש ד'.

ועם זה עלינו ליסד בתי מלאכה, ובתי ספר לעבודת האדמה, ממולאים ברוח תורה ואמונה, בדעה ושכל טוב, בחפץ טהור להבריא את הנשמה ואת הגויה הישראלית בארץ ישראל. וזה אמנם צריך שיבא אחר יסוד הישיבה הראשית.

ואז כאשר חפץ ד' בידינו יצלח, ומן הנסיון יראו הכל איך הדרך הישרה היא באמת אותה שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם, וכאשר יוכחו[אולי כדאי להוסיף ניקוד עזר, שיובן שהכוונה "כאשר יגלו" ולא "כאשר יוכיחו אותם"] שכל אותם הפחדים הדמיוניים, שמפחדים מנהלי המוסדות הישנים, מפני כל שינוי לטובה, אע"פ שהוא מוכרח מן התורה ומן השכל הישר, שהוא יסוד הסברא הברורה, דף 170@ שהם פחד לא הי' פחד[1], ולהיפך ע"י שוא"ת שלהם הסכנה היא בולטת, שכיון שכל המתחנכים תחת ידי בעלי תורה ויראה אינם מתכשרים ללכת עם החיים, לא מצד ידיעותיהם ולא מצד הנהגתם ונימוסיהם, ממילא נעשים הם בגדלם לאנשים חלשים, נמוגי רוח, ומוטלים על הציבור, וההולכים בדרך ההרס ההולכים ע"י זה ומתחזקים במפעליהם, אע"פ שסופם הוא הריסה מוחלטת, המורגש יפה למי שיש לו עין צופיה, - ואחר כל אלה הנני להעיר את כבודו, שרק אז כשיהי' לנו על מה להראות באצבע, אז יודו לנו גם הישנים שכונתם לשם שמים, וממילא יתפשט החידוש לטובה על כל בתי החינוך והישיבות באה"ק, ויתרבה עז ותעצומות לעם הקודש בדרך אמת, העומד להיות קיים לעד, והעתיד להוציא ניצנים לתפארת, לשמחת א' ואנשים.

לכן למה זה נפזר בתחילה את כחותינו ללא הועיל, על דרישה של תיקון ביחד עם אחינו יחידי הסגולה הארטאדאקסים האשכנזים, על המוסדות של הישיבות העומדים בצביונם. טוב יותר שנחל בתחילה ליסד את המוסד החדש לנסיון, והננו יכולים להיות בטוחים כי נכח ד' דרכנו, וכשיצלח פעלנו בזה אז יהי' לנו יתד הגון על מה לתלות את התיקונים הנדרשים בכל מרחבי אה"ק.

עם פ' נתן[2] דברתי מקופיא[צריך ביאור], ע"ד יסוד ישיבה פה למטרת חינוך רבנים בישוב החדש. יותר לא יכולתי לפי מצב נפשו להסביר לו. כמובן נקדתי לו, לא פעם אחת, כי ההנהגה הפנימית כולה מוכרחת היא להיות רק בידי שומרי אמונים, וביחוד היושבים בפנים והיודעים יפה את הארץ ואת מחסריה.

הנני מקוה, שאתכבד בתשובת כתר"ה על יסוד דברי למעשה שלא באיחור זמן רב. כי הענינים הנם דוחפים אותנו בכל עת, להחל בפועל את אשר יהגה לבבנו זה כמה.

אחתום בברכה וכ"ט מקודש, כנה"ר ונפש מתכבד בידידותו ודוש"ת באה"ר,

הק' אברהם יצחק ה"ק הנ"ל

אזכורים בספרים ובמאמרים[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. עי' תהלים נג ו.
  2. ראש חברת "העזרה" של יהודי גרמניה, שבקר אז בארץ ישראל.
פרויקט אגרות הראי"ה

הקדמה | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ | נא | נב | נג | נד | נה | נו | נז | נח | נט | ס | סא | סב | סג | סד | סה | סו | סז | סח | סט | ע | עא | עב | עג | עד | עה | עו | עז | עח | עט | פ | פא | פב | פג | פד | פה | פו | פז | פח | פט | צ | צא | צב | צג | צד | צה | צו | צז | צח | צט | ק | קא | קב | קג | קד | קה | קו | קז | קח | קט | קי | קיא | קיב | קיג | קיד | קטו | קטז | קיז | קיח | קיט | קכ | קכא | קכב | קכג | קכד | קכה | קכו | קכז | קכח | קכט | קל | קלא | קלב | קלג | קלד | קלה | קלו | קלז | קלח | קלט | קמ | קמא | קמב | קמג | קמד | קמה | קמו | קמז | קמח | קמט | קנ | קנא | קנב | קנג | קנד | קנה | קנו | קנז | קנח | קנט | קס | קסא | קסב | קסג | קסד | קסה | קסו | קסז | קסח | קסט | קע | קעא | קעב | קעג | קעד | קעה | קעו | קעז | קעח | קעט | קפ | קפא | קפב | קפג | קפד | קפה | קפו | קפז | קפח | קפט | קצ | קצא | קצב | קצג | קצד | קצה | קצו | קצז | קצח | קצט | ר | רא | רב | רג | רד | רה | רו | רז | רח | רט | רי | ריא | ריב | ריג | ריד | רטו | רטז | ריז | ריח | ריט | רכ | רכא | רכב | רכג | רכד | רכה | רכו | רכז | רכח | רכט | רל | רלא | רלב | רלג | רלד | רלה | רלו | רלז | רלח | רלט | רמ | רמא | רמב | רמג | רמד | רמה | רמו | רמז | רמח | רמט | רנ | רנא | רנב | רנג | רנד | רנה | רנו | רנז | רנח | רנט | רס | רסא | רסב | רסג | רסד | רסה | רסו | רסז | רסח | רסט | רע | רעא | רעב | רעג | רעד | רעה | רעו | רעז | רעח | רעט | רפ | רפא | רפב | רפג | רפד | רפה | רפו | רפז | רפח | רפט | רצ | רצא | רצב | רצג | רצד | רצה | רצו | רצז | רצח | רצט | ש | שא | שב | שג | שד | שה | שו | שז | שח | שט | שי | שיא | שיב | שיג | שיד | שטו | שטז | שיז | שיח | שיט | שכ | שכא | שכב | שכג | שכד | שכה | שכו | שכז | שכח | שכט | של | שלא | שלב | שלג | שלד | נוספות א | נוספות ב | נוספות ג | נוספות ד | נוספות ה | נוספות ו | נוספות ז | נוספות ח | נוספות ט | נוספות י | נוספות יא | נוספות יב | נוספות יג