רבי חיים ישראל מפילוב

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי חיים ישראל מורגנשטרן מפילוב -קוצק היה אדמו"ר בחסידות פילוב- בית חסידות קוצק, נכדו של רבי מנחם מנדל מקוצק. מראשוני האדמו"רים שתמכו בפומבי בעליה והתיישבות בארץ ישראל ובציונות.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בשנת ת"רבקוצק, לר' דוד מורגנשטרן מקוצק, בנו של ר' מנדל מקוצק, מייסד השושלת. למד מספר שנים אצל ר' נח מוואדיסלב, שהיה מגדולי הלמדנים של חסידות קוצק. בגיל שבע עשרה התחתן עם יוכבד בת ר' זליג הלוי פרנקל מזגירז. לאחר נישואיו נשאר בקוצק, והמשיך ללמוד אצל סבו ואצל אביו שמונה להיות אדמו"ר במקומו[1]. בשנת תרל"ג נפטר ר' דוד, ורוב חסידיו הלכו אחרי ר' חיים ישראל (מיעוטם הלך אחר אחיו הצעיר ר' צבי הירש מלומאז). חמש עשרה שנה כיהן כאדמו"ר בקוצק, ובשנת תרמ"ח עבר לפילוב שעל יד לובלין. בפילוב התרכזו סביבו אלפי חסידים, והוא היה אומר תורות שיש בהן מתורתם של אביו וסבו בתוספת חידושים משלו. הוא החל לנהוג בגינוני מלכות, בדומה לרבי ישראל מרוז'ין. נפטר בי"ב בסיוון תרס"ה בפילוב. בנו, רבי יצחק זליג מסוקולוב, כיהן תחתיו באדמו"רות.

יחסו לארץ ישראל ולציונות[עריכה]

רחש יחסי חיבה עמוקים לתנועות חובבי ציון שהחלו לקום באירופה. הוא נפגש עם הרב שמואל מוהליבר ועם הרב יצחק יעקב ריינס על מנת לדון בפעולות מעשיות. הקים אגודה בשם "אגודת האלף", על מנת להקים ישוב יהודי בארץ ישראל לאלף חסידים. האגודה אספה כסף ושלחה אותו בצירף בקשה לסיוע לברון בנימין רוטשילד, אולם הוא סרב והחזיר את הכסף. בסופו של דבר, התכנית לא יצאה לפועל.

שלום ירושלים[עריכה]

את תורתו בענין זה, הביע בספרו שלום ירושלים, שנדפס לראשונה לאחר פטירתו בשנת תרפ"ה בפיוטרקוב. בהקדמתו הראשונה לספר, מתאר כי בעת שכתב את הספר, מצד אחד "שמחה וגיל תחגורנה כל עצמותי" על שזכה "להתחיל ולדבר מדברים גבוהים ורמים ויקרים כאלו, שלא האמנתי כי אדבר בימי ענינו ומרודינו", ומצד שני "חיל ורעדה אחזני לערב את עצמי ולהכניס אותי בזה לחוות דעתי בעניינים כאלו בקוצר דעתי ומיעוט ערכי..." . בספר, הוא דן בשאלות המרכזיותכנגד הציונות:

  • כיצד יתכן לשתף איתם פעולה, הרי ראשיהם הם חילונים (בנימין זאב הרצל]], נורדאו, אוסישקין וכו')?
  • כיצד אפשר שהגאולה תבוא בדרך הטבע?
  • מדוע חז"ל לא הורו לנו דרך ברורה בנושא סימני הגאולה?

על שאלות אלו הוא עונה:

  • לפעמים דווקא האנשים הרחוקים יותר חביבים יות לפני ה' מהצדיקים, ואין אנו יודעים מי ראוי לכך.
  • מתוך העבודה הטבעית בארץ ישראל, בה המחיצות בין פעולות חיצוניות לפנימיות דקות יותר, ה' יחיש את הגאולה.
  • הדבר תלוי בתחושה ובמציאות- והוא מתאים לפעולות הנעשות בימינו.

כמו כן הוא דן בספר בצדדים ההלכתיים של הסוגיה הזו. הוא מוכיח, ע"פ דברי הרמב"ן (השגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם, מצוות עשה ד) כי מצוות ישוב ארץ ישראל קיימת גם בזמננו. הוא מציע להביא את המסקנות של ספרו בפני גדולי הדור, ואם הם יקבלו את דבריו- יהי מוכן להתחיל מיד בפעולות מעשיות של גאולת קרקעות בארץ.

הוא גם כותב, כי העולה לארץ ישראל צריך לקבל עליו קבלות שונות, וביחוד מצוות ואהבת לרעך כמוך, כדי לשמור על האחדות בארץ, וכדי למנוע מחלוקות בין אשכנזים לספרדים וכד'.

הספר זכה להסכמה מרבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה, רבי יהודה אריה לייב אלתר- ה"שפת אמת" מגור ומהרב אברהם יצחק הכהן קוק- רבה של ארץ ישראל.

רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב כתב על הספר: "דבר קונטרסו הנחמד עיינתי בעזהי"ת ונהנתי ממנו כי מעורר לבבות לחיבת אה"ק בדברים טובים ומתוקים", וכתב לו את הערותיו והשגותיו לספר (שו"ת אבני נזר חלק יורה דעה סימן תנה-תנז).

התנגדות לפעולותיו[עריכה]

צעדים אלו, עוררו את התנגדותו של האדמו"ר מראדזין, רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר. גם מצד בנו ר' יצחק זליג מסוקולוב גבר הלחץ לחדול מפעילות ציונית. באותו זמן נפטרה בתו, ואשתו חלתה במחלה קשה. כל אלו גרמו לו לחדול מפעילותו למען ארץ ישראל.

ספריו[עריכה]

שער הספר "שלום ירושלים"

למרות שדרך קוצק היתה לשא להעלות תורות על הכתב, פחד שתורת אביו ותורת סבו תשתכח, ולכן כינס את תורותיהם לספר "אהבת דוד". אמנם, הספר לא הודפס לבסוף, ונותרו ממנו כמה דפים בודדים בלבד.

בניו[עריכה]

  • רבי צבי מליקובה- בעל עטרת צבי.
  • ר' משה מרדכי מפילוב.
  • רבי יצחק זעליג מסוקולוב.
  • ר' יוסף מקוצק.


הערות שוליים

  1. לאחר פטירת ר' מנדל ארע פיצול בחסידות, וחסידים רבים עזבו את קוצק ועברו לחסידות גור שיסד תלמידו של ר' מנדל רבי יצחק מאיר אלתר- בעל חידושי הרי"ם.