רבי שמואל בן מאיר

מתוך ויקישיבה
(הופנה מהדף רשב"ם)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) היה מגדולי בעלי התוספות ומפרשי התנ"ך בצרפת. נכדו של רש"י.

תולדות חייו[עריכה]

שנת לידתו אינה ידועה במדויק, והחוקרים נוטים לציין את לידתו בין השנים ד'תתל"ה-ד'תתמ"ה. רשב"ם היה בנם הבכור של רבינו מאיר מרומרוג ויוכבד, בתו של רש"י. אחיו הצעירים הם רבינו תם וריב"ם. למד את עיקר תורתו מפי סבו, ומצטט אותו פעמים רבות. הוא אף לא היסס להתוכח עמו, כפי שמעיד בפירושו לתורה (רשב"ם בראשית לז ב). על פי המהרש"ל (שו"ת מהרש"ל כט), מילא הרשב"ם את מקום סבו עם פטירתו בשנת תתס"ה. שנת פטירתו איננה ידועה בבירור גם היא, ונוטים לתארך אותה סביב שנת ד'תתקמ"ה.

בנו הוא רבי יוסף פורת, מבעלי התוספות.

חיבוריו[עריכה]

פירושו למקרא[עריכה]

הרשב"ם חיבר פירוש על כל התורה, ומיוחסים לו גם פירושים על איוב, קהלת ושיר השירים[1]. פירושו נוטה באופן עקבי לדרך הפשט, גם בפסוקים שאותם פירשו חז"ל, ואפילו רש"י, על פי הדרש (ראה לקמן).

במהלך הדורות פירושו לא זכה לתפוצה רבה בישראל, וגדולי המפרשים, כדגומת הרמב"ן, לא הזכירוהו. לפני כמאה וחמישים שנה יצא לאור פירושו במהדורה חדשה על פי כתב יד על ידי דוד רוזין (כתב היד אבד בשנות השואה ומאז יוצאות כל המהדורות על פי מהדורתו של רוזין).

פירושים לתלמוד[עריכה]

פירושיו של הרשב"ם על התלמוד מובאים מאות פעמים בתוספות שלנו. כמו כן, בחלק מסכת בבא בתרא (החל מדף כט) מופיע פירוש הרשב"ם במקום פירוש רש"י, שנפטר באמצע כתיבתו.

כמו כן, מיוחס לרשב"ם פירוש על ההגדה של פסח. חיבר גם ספר בדקדוק בשם ספר דייקות, בו מתבסס גם על שיטות מדקדקי ספרד כרבי יהודה חיוג' ורבי יונה אבן ג'נאח, שבתקופתו החלו לתרגם את ספריהם מערבית.

דרכו בפרשנות התנ"ך[עריכה]

הרשב"ם נמנה על גדולי מפרשי הפשט, ופירושו נוטה לפשטנות אף במקום שפשטנים אחרים, כדוגמת רש"י, מהר"י קרא וראב"ע, בחרו בדרך הדרש. דבר זה אינו נובע מחוסר הכרה בקדושת דברי חז"ל, וכפי שהדגיש בתחילת פירושו כי "כל דברי רבותינו ודרשותיהם כנים ואמיתים" (על ענין זה חזר בכמה מקומות בפירושו). גם בענייני הלכה אין הרשב"ם נוטה כהוא זה מדרשות חז"ל[2].

לשיטתו אין בכך סתירה, מכיוון שהוא סובר שחז"ל למדו את הפסוקים בדרך לימוד שונה שאינה חותרת כלל להבין את "פשוטו של מקרא"[3]. אין דבר זה מונע ממנו לכתוב ביטויים חריפים אודות פירושים אלו[4]. הרב פרופ' מאיר יצחק לוקשין מסביר את ההתבטאויות הללו לא כיבקורת על דברי חז"ל, אלא על כך שפרשנים בני דורו הכניסו פירושים מסוג זה לתוך פירושיהם, שאמורים להסביר את פשוטי המקראות[5].

פירושיו מסתמכים לעיתים רבות (אם כי, לא תמיד[6]) על טעמי המקרא, שהם, לשיטתו, מפתח להבנת פשט הפסוקים[7].

אישיותו[עריכה]

הרשב"ם היה שפל עיניים, ומסופר כי פעם רצה לעלות על קרון ולא הבחין כי הקרון מובל על ידי סוס ופרד (דבר האסור מן התורה משום כלאי בהמה), עד שאחיו רבינו תם אמר לו: "אל תהי צדיק הרבה, שא מרום עיניך סוס ופרד לקראתך" (הגהות מרדכי עירובין תקכח).

לקריאה נוספת[עריכה]

  • אברהם רינר, רבנו תם- רבותיו הצרפתים ותלמידיובני אשכנז (י-ם תשנ"ט)
  • א"א אורבך, בעלי התוספות
  • אברהם גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים
  • הרב פרופ' מאיר יצחק לוקשין, מבוא לפירוש רשב"ם על התורה, הוצאת חורב תשס"ט.
תקופת חייו של רבי שמואל בן מאיר על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

הערות שוליים

  1. אמנם, הדעות ביחס לשיוך פירושים אלה אליו אינן ודאיות, בניגוד לפירושו לתורה שמוסכם על כולם שמקורו ברשב"ם.
  2. במקומות רבים רואים שהרשב"ם התייחס לדרשות הלכתיות של חז"ל, אפילו כאלו שאינן תואמות את פשט הפסוקים, כאל דינים מן התורה, בניגוד לפרשנים אחרים כדוגמת אחיו רבנו תם (ראה למשל בתוספות חגיגה יח א ד"ה 'חולו של מועד' ועוד.
  3. ראה למשל רשב"ם בראשית לז ב: "הראשונים מתוך חסידותם נתעסקו לנטות אחרי הדרשות, שהן עיקר, ומתוך כך לא הורגלו בעומק פשוטו של מקרא".
  4. ראה למשל: רשב"ם שמות יז טז, שם אומר על פירוש חז"ל "אין נראה כלל בעיני"; בראשתי מט טז: "המפרשו... לא ידע בעומק פשוטו של מקרא כלל"; "לא ידע בשיטה של פסוק ולא בחילוק טעמים כלל" (שם ט).
  5. מבואו לפירוש הרשב"ם, הוצאת חורב תשס"ט, עמ' ט
  6. ראה רשב"ם בראשתי כז; שמות ו ג ועוד.
  7. דוגמאות: רשב"ם שמות טז כג; רשב"ם ויקרא כו לה; בראשית יח כא; מקור ועוד.