תוספות

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוספות הוא פירוש על הגמרא שנאמר ע"י בעלי התוספות ונדפס בצידי הגמרא. פירושי התוספות שנדפסו בשולי דפי הגמרא מכונים "התוספות שלנו", על מנת להבדלים מקבצי תוספות אחרים שהודפסו בנפרד (או לא הודפסו כלל).

בפירושם מרבים רבותינו בעלי התוספות להקשות ממקור למקור בש"ס, קובע את הכללים של הש"ס ע"פ שיטתו, ופעמים רבות חולק על רש"י הנזכר בתוספות בשם "הקונטרס".

קובצי התוספות[עריכה]

פירוש התוספות על הגמרא לא נתחבר כפירוש אחיד מתחילת הש"ס עד לסיומו. בבתי המדרש השונים של בעלי התוספות נתחברו קבצי פירושים שמקורם בראש בית המדרש, וקבצים עלו גדלו והשתכללו מדור לדור עד שנערכו ונחתמו באופן סופי על ידי אחד מבעלי התוספות. עובדה זו יוצרת מציאות של כמה קבצי תוספות שונים על אותה המסכת, כאשר התוספות שהודפסו על הדף אינם תמיד שייכים לאותו קובץ ולאותו בית מדרשף ופעמים שאנו מוצאים שחכמי ישראל תרצו הבדלים בין דברי התוספות במסכתות שונות בטענה כי אינם מאותו חכם[1]

בין הקבצים המרכזיים של בעלי התוספות הם "תוספות ר"י הזקן", "תוספות שאנץ" (לרבי שמשון משאנץ), "תוספות טוךרבי אליעזר מטוך), "תוספות רבינו פרץ" ועוד.

רבותינו בעלי התוספות[עריכה]

התוספות נתחברו ע"י רבני צרפת, אשכנז ואנגליה במשך כמה דורות. בעלי התוספות היו קבוצות של בתי מדרש מתלמידיהם של רבינו מאיר מרומרוג (חתן רש"י), ובניו רבינו תם, רשב"ם וריב"ם, ואחיינם רבינו יצחק הזקן.

חכמים נוספים בולטים המוזכרים בתוספות: רבינו חיים הכהן; רבנו אלחנן ב"ר יצחק (בנו של ר"י); רבנו יצחק בן אברהם (ריצב"א); רבי שמשון משאנץ (הר"ש); רבנו פרץ מקורביל; רבנו יחיאל מפאריס; רבי אליעזר מטוך; רבי משה מקוצי- בעל הסמ"ג; רבי משה מאיברא (מאלאוו"ר); ריב"א; רבי יוסף מארץ ישראל; מהר"ם מרוטנבורג ועוד.

המהרש"ל בהקדמתו ל"ים של שלמה" כותב כי לולי חכמי הצרפתים בעלי התוספות, שעשאוהו את התלמוד ככדור אחד, ועליהם נאמר דברי חכמים כדרבונות, והפכוהו וגלגלוהו ממקום למקום, עד שנראה לנו כאחת, מבלי סותר ומבלי עוקר. אלא סוגיא זו אומרת בכה וסוגיא זו אומרת בכה, ולא קרב זה אל זה, ונמצא מיושר התלמוד ומקושר. וכל הסתימות יפושרו ותוכן פסקיו יאושרו. עוד כתב המהרש"ל, כי מאחר והיו חכמים רבים - נמצא במקום אחד שהתוספות יניח בתימה, ובמקום אחר הקושי יתורץ.

"התוספות שלנו"[עריכה]

Baustelle.PNG הערך נמצא בשלבי עריכה
כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב.
התבנית הונחה ע"י אריאל ביגל נ"י (שיחה) 21:09, 13 ביולי 2014 (IDT)


כאמור, התוספות המודפסות בשולי דפי הגמרא אינן אחידות בכל המסכתות, וישנן מסכתות שאף באמצען מוחלפות התוספות לתוספות אחרות. על פירושי התוספות על מהמסכתות, העידו חכמי הדורות כי הן שייכות לבית מדרש מסוים. על מסכתות אחרות אין מסורת ברורה, אך החוקרים הצביעו על זיהוי משוער.

  • מסכת ברכות- המהרש"ל כתב (שו"ת מהרש"ל מד) כי התוספות למסכת ברכות אינן "תוספות טוך" ולא "תוספות שאנץ". יש טוענים כי מקורן בבית מדרשו של רבי יהודה שירליאון[2]. תוספות אלו קוצרו על ידי אחד החכמים, ולעיתים הן מכונות "תוספות קצרות" (תרומת הדשן קח ועוד).
  • מסכת שבת- כפי הנראה הינן תוספות טוך[3].
  • מסכת עירובין- נראה שהן מבית מדרשו של ריצב"א, אחיו של הר"ש משאנץ[4].
  • מסכת פסחים- ככל הנראה הינן תוספות טוך[5].
  • מסכת יומא- עורכן הוא מהר"ם מרוטנבורג[6].
  • מסכת סוכה- נראה שהינן תוספות שאנץ[7].
  • מסכת ביצה- המהר"ם מלובלין (ז ע"ב) כותב: "כל לשון התוספות במסכת זו מגומגם ואינו מדוקדק". בתוספות מובא רבנו פרץ מקורביל בתואר "מו"ר", ולכן נראה שאחד מתלמידיו ערכן.
  • מסכת ראש השנה- הרמב"ן העיד (דרשה לר"ה) כי תוספות אלו הינן תוספות שאנץ.
  • מסכת תענית- המהרש"ל כתב (שו"ת מהרש"ל סד) כי "תוספות תענית אינן מהראשונים"[8]. גם בהגהות מהר"ץ חיות על המסכת כותב כי דבירהם "משונים משארי התוספות שבאו רק להקשות ולפרק ולפלפל בענין ההלכה, וכאן במסכת זאת דברי התוספות ע"פ הרוב המה יבאו רק לעשות פירוש לדברי הש"ס, וברוב פעמים פירושם של בעלי התוספות דומים לדברי רש"י". עורכן הוא תלמיד ר"י מטרוטי ג ע"א, וישנן מספר השערות על זהותו, אך כולן מצביעות על תקופה מאוחרת ביחס לשאר התוספות.
  • מסכת מגילה- בשער המסכת דפוס פיזארו רע"ו נכתב כי תוספות אלו הינן תוספות טוך. יש טוענים שזו טעות, שכן דברים המובאים בשם תוספות טוך אינם מופיעים בתוספות שלנו, ולכן מסיקים כי התוספות למסכת מגילה הינן תוספות ר"י שירליאון[9].
  • מסכת מועד קטן- מחברן הוא רבי שמואל ב"ר אלחנן, בנו של רבנו אלחנן ב"ר יצחק (בנו של ר"י)[10].
  • מסכת חגיגה- העורך של תוספות אלו הינו כנראה רבי משה מאיברא, ורובן מעובדות מתוספות רבנו אלחנן ב"ר יצחק.
  • מסכת יבמות- המהרי"ל כתב (שו"ת מהרי"ל החדשות ריא) שהתוספות למסכת יבמות הינן תוספות טוך ע"פ תוספות שאנץ.
  • מסכת כתובות- נראה שתוספות אלו הינן גם כן מתוספות טוך. אמנם, ישנם הבדלים בין תוספות אלו לבין התוספות למסכת יבמות, שאף הן תוספות טוך, אך נראה שהן שתי מהדורות של תוספות טוך[11].
  • מסכת נדרים- התוספות על מסכת זו לא הודפסו במקום הרגיל בו נדפסו התוספות בכל הש"ס, אלא באותיות קטנות בשולי הגליון. בנוסף, התוספות למסכת זו אינן מקיפות את כל המסכת, וחסרים פירושי התוספות מדף סט ע"ב עד דף ע"ט ע"ב[12]. תוספות אלו נערכו כנראה על ידי אחד מתלמידי רבנו פרץ, כשהן מיוסדות בעיקר על תוספות איברא[13].
  • מסכת נזיר- נערכו על ידי רבי יצחק מאיוורא, מפי אחיו רבי משה מאיוורא[14].
  • מסכת סוטה- נראה שמחברן הוא אחד מתלמידי האחים רבי מאיר ורבי יהודה ב,ר קלונימוס משפירא. יש שאמרו שהוא רבי ברוך ב"ר שמואל ממגנצא[15], ויש שהסתייגו מזיהוי זה[16].
  • מסכת גיטין- הר"ן כתב[17] כי הן תוספות טוך.
  • מסכת קידושין- ההשערה היא, כי תוספות אלו הן "תוספות איברא"[18].
  • מסכת בבא קמא- נראה שהן מתוספות טוך שעובדו על פי תוספותיו של רבי יהודה שירליאון[19].
  • מסכת בבא מציעא- מיוסדות על תוספות טוך[20].
  • מסכת בבא בתרא- המבי"ט כתב[21] שהן תוספותיו של רבי אלעזר מוירונה. יש טוענים שעד דף קמד ע"ב הינן מתוספות טוך, ומכאן ואילך הינן של ר' אליעזר מוירונה[22], ויש הטוענים שכל המסכת הינה מתוספות טוך[23].
  • מסכת סנהדרין- תוספות תלמיד רבנו פרץ, כנראה בהתבסס על תוספות שאנץ[24].
  • מסכת מכות- תוספות תלמיד רבנו פרץ, כנראה בהתבסס על תוספות שאנץ[25]
  • מסכת שבועות- תוספות טוך (המיוסדות על תוספות רבנו אלחנן ולא על תוספות שאנץ)[26].
  • מסכת עבודה זרה- תוספות תלמיד רבנו פרץ[27], כנראה בהתבסס על תוספות רבינו אלחנן.
  • מסכת הוריות- תוספות אלו הינן מאוחרות יותר[28] והינן כנראה משל חכם אשכנזי, והן מיוסדות על תוספותיו של רבי שמחה משפירא.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ראה למשל שו"ת מהר"י מינץ ה: "אמנם על השינויים מהתוספות אין לתמוה כל כך, דהתוספות מיבמות והתוספות מכתובות אפשר דלא חד גאון תקנום"; שו"ת מהרי"ל החדשות ריא ועוד.
  2. אפרים אלימלך אורבך, "בעלי התוספות" ח"ב עמ' 600
  3. שם, עמ' 601
  4. שם עמ 606
  5. לקט יושר ב צ
  6. רבי מאיר הכהן מרטונבורג הביא בהגהות מיימוניות קריאת שמע א יא בשם "מורי רבינו" - הוא המהר"ם - את דברי התוספות ביומא, וכן בדף נד ע"א מובאת בגוף ראשון תשובת מהר"ם (ח"ג כד).
  7. ראשונים רבים מביאים בשם הר"ש את הדברים המובאים בתוספות שלנו. כמו כן, במספר מקומות רומז עורך התוספות לפירושיו למשנה, אשר תואמים את פירושיו של הר"ש.
  8. אין כוונתו שאינן מהראשונים כפי שאנו מגדירים היום תקופה זו, אלא שאין הם מראשוני הראשונים. לאחרוני הראשונים קורא המהרש"ל 'אחרונים' (שכן חי זמן לא רב לאחר תקופתם).
  9. אורבך, בעלי התוספות, ח"ב עמ' 617.
  10. במקומות רבים מביא בשם זקנו ר"י, ורבים מדברים אלו מובאים בדברי הראושנים בשם ר"י.
  11. א. אץ אורבך, שם עמ' 629.
  12. התוספות לדפים אלו הושלמו במהדורות החדשות
  13. שם, עמ 635. כמו כן, כתב שם שאותן "סתם תוספות" שהביאו התוספות על מסכת נדרים הינן תוספות ר"י שירליאון.
  14. כך מבואר בפירוש ב'כתב יד ששון' של התוספות למסכת זו.
  15. י. נ. אפשטיין, 'תרביץ' שנה יב, עמ' 190 ואילך.
  16. א. א. אורבך, בעלי התוספות, ח"ב עמ' 638.
  17. שו"ת הר"ן יז, וראה בחידושיו {{מקור|ר"ן על הרי"ף גיטין מא ב$ על הרי"ף מא ע"ב ד"ה 'שינה שמו' ובעוד מקומות.
  18. א. א. אורבך, שם עמ' 632 הביא אישושים להשערה זו.
  19. אורבך (עמ' 641) מאשש השערה זו בכמה סימוכין. למסכת בבא קמא ישנן גם תוספות טוך שעובדו על פי תוספות שאנץ, וישנן הבדלים בין הקבצים.
  20. מהר"ח אור זרוע מביא (סימן ריא) בשם תוספות טוך דברים המובאים בתוספות שלנו (דף ע עמוד א), וישנן הוכחות נוספות (אורבך, עמ' 646-648).
  21. (שו"ת מבי"ט א קפז)
  22. יעקב נחום אפשטיין, "תרביץ" שנה יב עמ' 198-199
  23. אורבך, עמ' 654.
  24. בדף ח ע"א מביא בשמו של רבנו פרץ: "עוד שמעתי מהר"ף" (אורבך, עמ' 657).
  25. בשני מקומות במסכת מובאות שמועות בשם "משי"ח" (מורי שיחיה), ובכתבי היד מופיע במקום כינוי זה "מוהר"ף" (אורבך עמ' 658)
  26. אורבך, עמ' 660
  27. דף סז ע"ב ד"ה 'ואידך' (מופיע בדף סח ע"א)- "ומורי הר"ר פרץ"
  28. מוזכר בהן הרשב"א (ב ע"ב).