ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
"הבושה שמתביישים בפנימיות הלב מפני החטא, אף על פי שהיא דבר שבטבע, מכל מקום יש בה קצת כפרה. וכשמשימים הלב להרחיב את הבושה, כל מה שהיא מתרחבת הרי היא מרחבת את חוג הסליחה על כל החטאים כולם ... ואם כן, המתבייש מאחד מחטאיו - מכולם הוא מתבייש, והרי התשובה של יראת ה', שהיא הבושה, מתפשטת על כל שיעור קומתו, ומתכפר לו בזה אפילו מחטאים דבעינן בהו תשובה רבתא". (אורות התשובה פרק יד, כד)
חז"ל אומרים כי "כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו מוחלין לו על כל עוונותיו" (ברכות יב), מדוע? האם "מספיק" שאתבייש בכדי שימחלו לעוונותי? מה עניינה של הבושה בתהליך התשובה?
מהי בושה? רגש שלילי חזק המתעורר אצל אדם החש כי הזולת או הוא עצמו, מבקרים אותו בעקבות מעשה שעשה בניגוד לנורמות המקובלות עליו או על החברה. תחושת בושה נובעת לרוב מתחושת אשמה. הבושה מתעוררת כשיש גילוי של המעשים: או שאחרים מגלים או שהאדם עצמו כביכול "גילה" שהוא עושה מעשים רעים.
בתפילת רב המנונא אותה אנו אומרים ביום כיפור: "אלהי, עד שלא נוצרתי איני כדאי, עכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי. עפר אני בחיי, קל וחומר במיתתי. הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה. יהי רצון מלפניך שלא אחטא, ומה שחטאתי מחוק ברחמיך אבל לא על ידי יסורין" (מסכת יומא, דף פז, עמוד ב).
ביום כיפור אדם חושב על מעשיו ומגלה כי קיים פער בין מה שראוי לעשות ובין מה שהוא היה רוצה לעשות ולכן הוא מתמלא בושה.
מתי אדם איננו מתבייש? בשעה שאין הוא רואה כי עשה מעשים שאינם ראויים. "הרעות כשהן מתעצמות בטבע הנפש להיות עצם מעצמיו, לא יוכל העושה הרע להרגיש כל רגש של בושה, שהרי כל הרעות הן לפי ערך כבודו שהושפל" (עין איה ברכות, פרק ראשון, קסט)
מי שנפשו כל כך הושחתה וכבודו הושפל, אין הוא מכיר במעשיו הרעים וממילא אין הוא מבקר את עצמו על מעשים אלה ואין לו בושה. "אמנם, בהיות האדם מרומם בנפשו למעלה משפלות השחיתות, אז ישוב להתבייש בכל פועל רע, וצער הבושה ירשים יותר את תיעוב הרע וחשק הטוב שנחסר לו... מה שאין כן עז פנים שלא ידע בושת והרעות הם קנייניו העצמים, הוא לא יתמרק כדרך שמתמרקות הנפשות שרק מקרים רעים נטפלו להן ... עז פנים לגהינום ובושת פנים לגן עדן" (שם).
שאלת מעלת האדם ותשובתו אינה תלויה בעיקר במעשיו כי אם ברצון האדם ובטהרת נפשו. עיקרו של האדם הוא רצונו. האדם מורכב משכל, רצון ומעשים. המחשבה היא כח חשוב מאד באדם, אך אדם יכול לחשוב מחשבות ולא להסכים איתן או לא לחיות על פיהן. כך גם מעשיו של האדם יכולים להיות מזוייפים. אדם יכול לעשות מעשים שאין הוא מאמין בהם ואינו רוצה לעשותם. אך רצון האדם הוא הדבר האמיתי ביותר בחייו. רצונו של האדם הוא עצמיותו. אי אפשר לכפות על האדם רצון שאינו שלו. ולכן הרהור תשובה הוא יסודה של התשובה. שכן כך אמרו חז"ל על מי שקידש אשה "על מנת שהוא צדיק גמור" שהיא ספק מקודשת "שמא הרהר תשובה בלבו". (קידושין) יש אדם הרוצה טוב אך מסיבות כאלה ואחרות אינו מצליח להוציא אל הפועל את רצונותיו הטובים, ויש הרוצה ברע ולשם כך משתמש במעשים טובים.
"רחמנא לבא בעי". הקב"ה מתבונן בלבב: האם לבו של האדם טהור? האם רצונותיו חיוביים? מי שנפשו הושחתה אינו מבחין בין טוב לרע , אינו מבקר את עצמו וביקורת של אחרים אינה פועלת בו. אדם כזה אין לו בושה. מי שנפשו טהורה והוא חפץ בקרבת אלקים מתמלא בבושה כל אימת שנזכר במעשיו הרעים. הוא מבין כי קיים פער בין מה שהוא רוצה וצריך להיות לבין מה שהוא עכשיו. בושה זו היא יסוד התשובה ויסוד טהרת הנפש. הבושה מלמדת על רצון האדם.
הרב מוסיף ומלמד אותנו כי בושה של האדם על חטא אחד, על מחשבה רעה אחת, בסופו של דבר מקיפה את כל חייו של אדם. הבושה אפילו מדבר אחד מלמדת כי האדם רוצה להיות טוב ולעשות את הישר בעיני ה' גם אם ברגע זה הוא חושב ומתבייש רק מדבר אחד. נפש האדם אחת היא והרהור הבושה והתשובה פועלים על כל נפשו.
חז"ל אמרו כי לעם ישראל ישנן שלוש תכונות המאפיינות אותו ואחת מהן היא: 'ביישנים'. על יסוד דברים אלו אומר ר"נ מברסלב כי מי שאין לו בושה בידוע שלא עמד על הר סיני. מכיוון שנשמה שנטע בורא העולם בישראל טהורה היא, היא ממהרת להתבייש בשעה שהיא עושה מעשים שאינם טהורים ורחוקים מקרבת אלקים. הבושה מלמדת על תכונת התשובה הקיימת בישראל.
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
אנחנו קודש למענך
האם מותר לפנות למקובלים?
השלמת התמונה
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך ללמוד אמונה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מהי המלכות שיש בכתר התורה?
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מטות מקום היחיד בתוך כלל ישראל
השיעור עוסק במעבר מעבודת הכלל לעבודת הפרט, דרך התבוננות בכוח הדיבור והרגש האישי הבאים לידי ביטוי בהלכות נדרים. בהמשך, מתוך בקשת בני גד וראובן בפרשת מסעי, מודגש כיצד הייחודיות של כל שבט ועדה משתלבת יחד לכדי פסיפס שלם הבונה את אחדות האומה האמיתית.
אורות ישראל ותחייתו השאיפה הפנימית להתעלות
פסקה ל"ב
הנשמה הפנימית והטהורה של האדם הפרטי, של עם ישראל ושל הבריאה כולה, אשר זועקת ומשתוקקת ללא הרף לצאת מהצמצום אל עבר שלמות, גאולה ותיקון. בנוסף, מוסבר כי כל התנועות והמאבקים בעולם נובעים למעשה מאותו רצון עמוק לאחדות, בניגוד לתפיסת המינות השטחית שמבקשת לנתק את הקדושה מתוך החיים הגשמיים.
נדרים התרת חכם והפרת בעל
השיעור עוסק בהבדל היסודי בהלכות נדרים בין התרת חכם, שעוקר את הנדר מעיקרו (למפרע), לבין הפרת בעל, שחותכת ומבטלת אותו מכאן ולהבא. דרך ניתוח שיטת הרמב"ם, התוספות ומפרשים נוספים, השיעור מנתח את ההשלכות המעשיות של הבדל זה, כגון שאלת החיוב במלקות או הבאת קורבן חטאת.
לנתיבות ישראל התחלת הגאולה בעיני גדולי ישראל
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א
הרב מביא את עמדותיהם של רבנים בולטים, כדוגמת הרב קלישר, הרב גוטמכר והגאון מווילנא, ביחס למצוות יישוב ארץ ישראל והשאלה האם חזרת העם לארצו מהווה את "אתחלתא דגאולה". בנוסף, נידונות ההשקפות השונות סביב היחס לתנועה הציונית, והמעבר מציפייה פסיבית לעשייה מעשית הכוללת קניית אדמות ובניין הארץ.
מידות הראי"ה זיכוך האמונה ושבירת הקליפות
אמונה י"ג - י"ז
השיעור עוסק בכך שהאמונה האמיתית חייבת להתפתח בהתמדה ולהשתחרר מתפיסות ילדותיות, דמיוניות ושגויות המכונות "קליפות". תהליך הזיכוך הזה מתרחש לעיתים דווקא באמצעות תופעת הכפירה, שתפקידה ההכרחי הוא לנפץ את האמונות המעוותות הללו ולאפשר לאור האלוהי הטהור והבוגר להתגלות מחדש.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת מטות מסעי
וַיָּמׇת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם (לג לח) פרש"י – מְלַמֵּד שֶׁמֵּת בִּנְשִׁיקָה. מהי מיתת נשיקה, ומדוע מדמה אותה לנשיקה שהיא בפה | איך צדיק וחסיד גדול כדוד המלך ע"ה ימות על ידי מלאך המות חס וחלילה, ואמרו רז"ל שאין הצדיקים מתים אלא בנשיקה | כיון שהיה עתיד להיאמר מצות שמירת שבת בעשרת הדברות במעמד הנכבד, למה הקדימו השם יתברך ונתנו לישראל במרה | אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא. (לא ד) פרש"י - לְרַבּוֹת שֵׁבֶט לֵוִי. אם כן למה לא אמר בקרא שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא.
האור החיים הקדוש מלחמת מדין- סוד טהרת הכוונה
הרב מסביר את מלחמת מדין בפרשת מטות ומסביר כיצד הניצחון בה התבסס לחלוטין על טהרה אישית וכוונת הלב לשם שמיים, כפי שבא לידי ביטוי בציץ הקדוש שלקחו הלוחמים למערכה. מתוך סיפור המלחמה ובחירת השבטים היוצאים לקרב, אנו לומדים מסר עמוק לחיים על החשיבות העצומה של עשיית מצוות ומעשים מתוך כוונה טהורה ומסירות נפש.
מטות פרשת מטות – נקמה ותקומה
נקמה בישראל אינה עניין של שנאה ומשטמה ו"נחזיר להם" אלא דבר קדוש ונעלה של תיקון עולם רפואת האומה והנפגעים המושפלים
יסודות הש"ס פשט ודרש בפרשת נדרים
ביאור פרשת נדרים על דרך הפשט, וביאור הפרשה על דרך הדרש ואיך הוא מתבקש.
אורות התשובה - הרב הראל כהן יראת חטא- חזרה אל הטבע
אורות התשובה פרק ו פסקה ג'
הרב מסביר שיראת החטא היא טבעית לכל אדם בעולם כלפי המוסר הכללי, ואצל ישראל זה גם כלפי התורה והמצוות, וכדי שזה יחזור להופיע באומה צריך לחזק את הקביעת עיתים לתורה אצל ההמון ולימוד במרה גבוה אצל התלמידי חכמים שיחזירו את הטבע הרוחני לאומה.
אחדות ומחלוקות אלו ואלו דברי א־לוהים חיים, והלכה
האם המחלוקות הן תוצאה של לימוד מרושל או אבן יסוד בבניין העולם? עיון בתורתם של רבים מגדולי ישראל מלמד אותנו על הדרך שבה עלינו להתייחס לדעות מנוגדות לשלנו
רביבים לייקר את ערכם של המורים והמורות
עלינו לייקר את מעמדם של המורים והמורות בישראל, שכן החינוך הוא הבסיס לכל הדברים הטובים | מלמדי התינוקות הם השומרים על ערי ישראל, שבזכות תורתם ולימודם ישראל מתקיימים על אדמתם | גם אם פרנסתם אינה מרווחת לכאורה כמו מקצועות אחרים, תנאיהם נוחים יחסית, קביעותם מובטחת, והם זוכים לסיפוק במעשיהם ובזמן להשקיע במשפחתם
אור החיים על הפרשה תשובת משה לטענות בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
הסיבה שבני גד ובני ראובן הזכירו את שמות הערים בבקשה שלהם. בקשת בני גד ובני ראובן לנחול בעבר הירדן המזרחי ותשובת משה.
כשרות מעמדו ההלכתי של בשר מתורבת
הרב בוחן את כשרותו של בשר מתורבת המופק מתאים מן החי, תוך השוואה לסוגיות תלמודיות ממסכת נדרים העוסקות ביחס שבין "עיקר איסור" ל"תוספת", ובשאלת ביטול איסור על ידי גידולי היתר. דרך ניתוח שיטות הראשונים (כגון הרא"ש, הר"ן והרמב"ם) בדיני גידולי איסור, מציג הרב כיוונים הלכתיים אפשריים להיתר, כדוגמת הסתמכות על התפתחות רב-שלבית ("גידולי גידולים") המבטלת לחלוטין את התא המקורי.
אור החיים על הפרשה בקשת בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
טעם הזכרת הכתוב בנוסף למשה גם את אלעזר הכהן ונישאי העדה כשבני גד ובני ראובן באו לבקש לנחול בעבר הירדן המזרחי. בני גד ובני ראובן הזכירו את המקומות בתור סתירות לטענות שאפשר לטעון נגד בקשתם.
