ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- חיוב ההודאה על נס
הגמרא אומרת שגם בלי שנאמר שחייבים לברך שהחיינו, ברור היה שמותר לברך שהחיינו, כמו שמברכים שהחיינו על דלעת חדשה (קרא חדתא), שמתחדשת משנה לשנה. וביאר ר' יהונתן (על הרי"ף דף י ע"ב) שכמו שמברך על דלעת, כש"כ שבשמחת יו"ט של ר"ה ויוהכ"פ מברך.
הריב"ש (תקה) דן אם ביום השני של ר"ה מברכים ברכת שהחיינו, ומסיק שגם אם אין חובה לאומרו, מ"מ מותר לאומרו, וכמו שכתבה הגמרא לגבי דלעת חדשה, ולמרות שמברכים ביום הראשון, גם ביום השני יש קדושה דרבנן, וכיון שהיום מגיע מזמן לזמן ניתן לברך עליו, כמו שמברכים שהחיינו על מצוות דרבנן, כנר חנוכה ומגילה. (ועי' שו"ע סימן תר).
בגמרא מובא שאין צריך לומר את ברכת הזמן על הכוס, ולכן היה מקום לומר שלמרות שאין מצווה מיוחדת ביום העצמאות, ניתן לומר שהחיינו, כיון שהוא בא מזמן לזמן. אמנם הפר"ח (תרעו, א וכן פמ"ג משב"ז סק"ב וכן משמע מגר"א סק"ב) כתב שרק ביום שיש בו קדושה ניתן לומר בכל זמן מהיום ולא צריך כוס, אבל ביום כמו חנוכה שאין בו קדושה, ומותר במלאכה, אין לומר ברכת שהחיינו אלא צמוד להדלקת נרות, או ראיית נרות החנוכה. לעומתם השער הציון (סק"ג) מביא את המאירי (שבת כג)שמביא י"א שמי שלא ראה והדליק נר חנוכה מברך שהחיינו בלי להדליק ולראות. ומסתפק אולי ביום השמיני ניתן לברך גם בלי הדלקה, כי אם לא יברך תתבטל הברכה, ונשאר בצ"ע. (ולגבי פורים כתב בסימן תרצב סק"א שיש לברך על היום, ועי' בביאור הלכה שם) הקול מבשר (א, כא וכן הרב גורן תורת המועדים עמ' 634 והלאה) כתב שמסתבר כדברי המאירי, וזאת מדברי הפני משה שמבאר את הירושלמי (לעיל) שכמו שמברכים על תאנה חדשה כך מברכים על יום מיוחד שבא מזמן לזמן, למרות שלא נקרא רגל. ולכן אומר שה"ה לחנוכה, צריך לברך על היום בלי קשר למצווה. וכן הוכיח מדברי ר' יונתן שהובאו לעיל, שעל שמחת יו"ט מברך ואומר הקול מבשר שה"ה לשמחת חנוכה שמברך, והסיק שה"ה גם ליום העצמאות יש לברך לשיטת המאירי.
אמנם, לכאורה יש לדחות את ראיותיהם, כי גם ר' יונתן וגם הפני משה, דיברו על ר"ה שאסור בעשיית מלאכה, ונחשב מקרא קודש, לכן אם מגיע מזמן לזמן יש מקום לברך שהחיינו. ור' יונתן שכתב על מצוות השמחה שיש בר"ה, כוונתו רק לתת סימן לכך שהוא מקרא קודש, ולא שהשמחה ביום היא הסיבה לברכת שהחיינו. וכ"כ אגרות משה (או"ח ה, מג) שגם אם נהגו בפורים לא לעשות מלאכה "אין בהמנהג אלא מה שנהגו, דהוא רק איסור המלאכה ולא הקדושה. ולכן אף רב יוסף לא תני מלמד שצריך קידוש היום (בפורים), אלא שאסור במלאכה. משום שאף לרב יוסף ליכא קדושה בעצם היום דפורים, אלא הוא יום חול ככל ימי החול דהשנה, אלא שדריש אותו לאיסור המלאכה. וכ"ש למסקנא דלא קיבלו עלייהו איסור מלאכה... וכל שכן שלא שייך בחנוכה שלא נקראו כלל בלשון יום טוב". ולכן מסיק שלא כדברי המשנ"ב גם בחנוכה ופורים, למרות שהוא כדברי המאירי. והרב נריה (הל' יום העצמאות ויי"ר עמ' רסו) כתב שהמאירי במגילה (ד ע"א) חלק על המאירי בשבת, ודחה את הסברא שכתב בשבת, כי בחנוכה ברכת הזמן היא על ההדלקה ולא על היום.
עוד נראה שמדברי המאירי לגבי חנוכה, אין ללמוד ליום העצמאות, כי הוא דיבר על חיוב שהחיינו שתיקנו צמוד למצוות נר חנוכה, ואחרי שתיקנו שהחיינו בצמוד למצווה שהיא מזמן לזמן, יש מקום לומר שתיקנו גם על היום (ועי' בפנ"י במגילה ד ע"א מש"כ לגבי יום הפורים באופן דומה). אבל לומר שתיקנו על יום שאין בו קדושה ואין בו מצווה זה חידוש שלא נזכר בפוסקים הנ"ל.
ה'קול מבשר'כותב סברא נוספת לומר שיהיה מותר לברך שהחיינו, שהב"ח (או"ח כט ועוד פוסקים) כותב שבברכת שהחיינו לא שייך ברכה לבטלה, כי אם הוא שמח מברך. הרב עובדיה יוסף (יביע אומר ו, מב) כותב שרוב האחרונים לא פסקו שמברכים שהחיינו באופן של ספק. והרב הדאיה (ישכיל עבדי א, י) כותב שגם כשרוצה לברך שהחיינו וודאי שאין הכוונה שאם רוצה לברך על כל דבר מברך, אלא שכשמרגיש הנאה ממשהו יכול לברך שהחיינו, ואין בזה משום ברכה לבטלה, ואינו עניין לברכה שמברכים על היום, בלי הנאה גופנית.
הרב עוזיאל (משפטי עוזיאל ח, כג) כתב שברכת שהחיינו ביום העצמאות, אינה על עצם היום, אלא שהיא צריכה לבוא כהודאה על הנס שנעשה ביום זה לכל ישראל, ויש לנו להודות בכל שנה ושנה על הנס, כמו ברכת הגשמים, וברכות נוספות שנתקנו על שמחות שקורות. ולמרות ששם רק בזמן שהשמחה קרתה מברכים, כאן כיון שהגאולה הוא דבר שמועיל לדורות, ומתמשך, מצווה לברך בכל דור ודור, כדי להודות בשם ובמלכות על גאולת ישראל (לדעתו, אין ברכה על ההלל, ואם לא יברכו שהחיינו לא נברך כלל את השם בשם ומלכות, על גאולתנו). גם לפי דבריו עדיין לא ברור מדוע צריך לברך בשנים שאחרי קום המדינה, אף שבקום המדינה וודאי היה צריך לברך.
לדעת הרב ארנברג (הל' יום העצמאות עמ' רנב) חל איסור לברך שהחיינו מכיון שבכך הופכים את היום לחג מדאורייתא, שרק עליו יש לברך (בלי מצווה כמו נר חנוכה), ובזה עוברים על בל תוסיף. אמנם כפי שהבאנו לעיל מהריב"ש גם על חג דרבנן כמו יו"ט שני של ר"ה אם בא מזמן לזמן מברכים שהחיינו וכך גם נוהגים למעשה, וגם ביו"ט שני של גלויות פסק שו"ע (תרסא) שמברכים שהחיינו בשם ובמלכות, למרות שהיום מדרבנן. (אף שיש מקום לומר שדווקא שם תקנת חכמים היתה לעשות יום טוב שני כראשון לכל עניין) אמנם אין ללמוד מהריב"ש שיהיה חיוב לברך ביום העצמאות, כי הרי יום שני של ר"ה הוא יום טוב שאסור בעשיית מלאכה מדרבנן, משא"כ ביום העצמאות.
סיכום: יש ב' סיבות שבגללם יש מקום לברך שהחיינו: א.בגלל עצם קדושת יום העצמאות (קול מבשר והרב גורן) וכמו חנוכה ופורים לפי דעת המאירי. וגם אם אין חיוב, אולי מותר לברך, כי אין בזה ברכה לבטלה. ב.כהודאה על הנס (הרב עוזיאל) ובגלל שהנס מתמשך יש מקום לומר בכל שנה. אמנם, כפי שביארנו יש מקום לדחות את שני המקורות לחיוב.
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכות קבלת שבת מוקדמת
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שמחה, צחוק ופורים - לצאת מהחוק אל הנס
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה המשמעות הנחת תפילין?
דיני פרשת זכור
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה השקפת עולם ואמונה
אמונה י"א - י"ב
השיעור עוסק בהשקפת העולם הישראלית, הרואה בעולם החומרי הנוכחי מצב זמני, חסר ומקולל מימי חטא אדם הראשון, שעתיד להגיע לתיקון ולגאולה שלמה. בנוסף, השיעור מנתח את התפתחות האמונה בעם ומסביר כיצד האדם נדרש לזקק את תפיסת האלוהות מתיאורים גשמיים וילדותיים כדי להגיע להבנה רוחנית, עמוקה וטהורה יותר.
תשובה התשובה בהשקפתו הגדולה של הרב זצ"ל
הקדמה: חשיבות הספר "אורות התשובה" | חידוש הראי"ה במבט על התשובה | העמקה ביסוד שהעולם שב לשורשו – נפילת העולמות | שלושת מעגלי התשובה | חשיבות המבט הגדול לדורנו | הכרחיות התשובה | תשובה מאהבה | התבוננות בעולם | כח הרצון וחשיבותו | עיקר האדם – רצונו | הרצון – בלתי מוגבל | הרצון עצמו פועל | הדרכות מעשיות: רצון דרצון, הפער הרצוי
ארץ ישראל ומצוותיה מצוות יישוב הארץ ותהליך הגאולה
מתוך עיון במשנת הרצי"ה ובמשנת הרב יששכר טייכטהל הי"ד
למה מצוות יישוב הארץ כל כך מרכזית? | האם מצוות יישוב הארץ נוהגת בזמן הזה? | שלוש השבועות | רבנו חיים בתוס' כתובות | השמטת הרמב"ם, מגילת אסתר | האם אנו בתהליך גאולה? | הגאולה לא צריכה להיות נסית? | הדור לא ראוי? | התהליך נעשה על ידי כופרים? | יש חשש שיתקלקלו בארץ מה'ציונים הכופרים'? | האם בסוף המדינה תונהג בדרך התורה? | היחס למדינת ישראל
פנחס מהות התפילה וסוד המנהיגות
שיחת מוצ"ש פרשת פנחס
הרב בוחן את משמעותה העמוקה של התפילה כתחליף לקורבנות, תוך הדגשה על פי הזוהר שדווקא "תפילת העני", הבאה מתוך לב נשבר וענווה, היא התפילה הרצויה והגבוהה ביותר לפני בורא עולם. בנוסף, הרב מסביר שמנהיג אמיתי נמדד ביכולתו להרגיש את רוח העם, להתחבר לרצונות הפנימיים של הציבור ולהוביל אותו מתוך מסירות נפש ואמונה.
יסודות התורה והאמונה משיח בן יוסף, מקורו ומשמעו
הארכנו לבאר את עניינו של משיח בן יוסף לפי הדעות והמסורות השונות, וביארנו מדוע הרמב''ם השמיטו ולא כללו לא בין עיקרי האמונה ולא בכל כתביו. עוד ציינו שלושה פירושים שפרש בענינו מרן הרב, הראי''ה קוק זצ''ל, בשלוש רבנויותיו בזוימל, בבויסק וביפו. ולבסוף למדנו על חשיבות היסודות שלימד מרן הראי''ה בעניינו של משיח בן יוסף, וכיצד הם עומדים בעצמם, אפי' בלא קשר לתלייתם כפירוש למהות משיח בן יוסף.
פנחס פרשת פנחס – זה הזמן שלך
מדוע מקפידה התורה על זמנים ומועדים? למה חובה לקחת הזדמנויות בזמן ולא לאחר? התזמון האלוקי ומשמעותו האישית והלאומית
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א הצימאון לאלוקים
דרך הקודש ג' פסקה י - י"ב
הקדושה מתגלה בנשמתו של האדם בצימאון לאור ה', ומי שיש לו צימאון כזה צריך להכיר את תכונתו ולנהל את חייו על פייה. אסור לכבות את הצימאון הזה. אך צריך לדעת לאזן את הצימאון הזה בחיבור לשכל.
מאמר שלישי אור החיים - מדרגת החסיד האמיתי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
הרב עוסק בפירושיו המעמיקים של אור החיים הקדוש למידת יראת השמים ולמדרגתו הגבוהה של ה"חסיד", אשר אינו מסתפק בקיום מצוות מתוך חובה ופחד, אלא פועל מתוך אהבה טהורה במטרה לעשות נחת רוח לבוראו. כמו כן, מובאים בשיעור סיפורים על שקידתו העצומה בתורה והסבר עמוק על כך שנשמתו מהווה בחינה של נשמת משיח המצויה בכל דור.
י"ז בתמוז איך חלה תענית?
למה חייבים לקבל תענית? ולמה דווקא מבעוד יום, הרי אפשר לאכול עד עלות השחר? על הקדושה שבתענית ומשמעותה, ועל סדר התענית אצל חז"ל ובזמננו.
י"ז בתמוז כוח הראייה בחודש תמוז
שיחה כללית
הרב מנתח את הקשר העמוק בין חטא העגל לחטא המרגלים, תוך הדגשה כיצד שניהם נובעים מקלקול כוח הראייה המיוחס לחודש תמוז. בנוסף, מוסבר כי ימי בין המצרים נועדו לתיקון הפגם הזה, במטרה להשיב את החיבור האמיתי בין עם ישראל, ארץ ישראל וקבלת התורה כסם החיים.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת פנחס
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. - איזה חסרון מצא הקב"ה במה שמיעט את הירח עד שנזקק לכפר על כך | וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ - לכאורה אין מקומו כאן כי אם בפרשת קֹרַח | וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה פ מה הטעם שיש כאן פרשה פתוחה והפסק אע"פ שהיא באמצע הפסוק | וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה - מדוע התורה כופלת את דבריה הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה | משה רבינו אמר לקב"ה שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח - מאין למד רבי יונתן בן עוזיאל מהפסוק שהכוונה לפנחס ועוד!
רביבים בין מלאכת החיים להלכות אבלות
מעבודתו של יעקב אבינו בחריצות רבה אצל לבן הארמי, עלינו ללמוד שיש ערך גדול לעבודה | חכמים אמרו שבזכות שעבד בחריצות, חייו של יעקב אבינו ניצלו | צריך ללמד את הילדים שחשוב מאוד שכל אדם יעבוד ויפרנס את משפחתו | החובה ללמד את הילדים אומנות שיתפרנסו ממנה היא מהתורה | תיקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב | יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבה והנוהגים על פי האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות
פנחס איש אשר רוח בו
על רקע רוחות הבחירות, פרשת השבוע מזכירה לנו שמנהיגות אמיתית אינה נמדדת רק בחזון או ביכולת ביצוע, אלא בהקשבה עמוקה ובמסוגלות הייחודית "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד"
