ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
נחמה רחל בת ר' אלתר יצחק ז"ל
ה. בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהִתְרוֹמֵם אֶל הַתְּשׁוּקָה הָרוּחָנִית שֶׁל יְשׁוּעַת הַכְּלָל• בְּלִי תְּשׁוּבָה פְּנִימִית עֲמֻקָּה מִכָּל חֵטְא וְעָווֹן. אָמְנָם יָחִיד שֶׁשָּׁב בְּמוּבָן זֶה• מוֹחֲלִים לוֹ וּלְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ*, וְכֵן יְכוֹלִים רַבִּים לְהִתְעַלּוֹת• לַתְּכוּנָה הָאִידֵאָלִית הַגְּנוּזָה בְּנִשְׁמַת הָאֻמָּה עַל יְדֵי תְּשׁוּבַת הַיָּחִיד, הַשָּׁב לְמַטָּרָה זוֹ שֶׁל הִתְאַפְשְׁרוּת הַזְרָחַת תְּשׁוּקַת גְּאוֹן הָאֻמָּה בְּטָהֳרָתָה•.
המגמה הכללית
ו. רֹאשׁ הַפִּסְגָּה•* שֶׁל נִשְׁמַת הָאֻמָּה הִיא הַמְּגַמָּה הַכְּלָלִית•*, שֶׁהָאֻמָּה שׁוֹאֶפֶת אֵלֶיהָ בְּעֶצֶם הֲוָיָתָהּ•, וְזֶה כְּבָר יוֹצֵא עַל כְּלָלוּת הַהֲוָיָה•, וְרַעְיוֹן הַתְּשׁוּבָה הָעֶלְיוֹן• נָעוּץ בִּמְרוֹם חֶבְיוֹן• זֶה.
נשמת האומה היא הצדק
ז. נִשְׁמָתָהּ שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הִיא הַצֶּדֶק הַמֻּחְלָט, שֶׁבְּהִתְגַּשְּׁמוּתוֹ הוּא כּוֹלֵל אֶת כָּל הַטּוֹב הַמּוּסָרִי שֶׁבְּפֹעַל, עַל כֵּן, כָּל פְּגָם מוּסָרִי, שֶׁהָאִישׁ הַיְחִידִי מִיִּשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה, מַחֲלִישׁ הוּא בָּזֶה קִשּׁוּרוֹ עִם נִשְׁמַת הָאֻמָּה כֻּלָּהּ. וְהַתְּשׁוּבָה הָרִאשׁוֹנָה הַיְסוֹדִית הִיא לְהִתְקַשֵּׁר עִם הָאֻמָּה• בְּנִשְׁמָתָהּ, וְעִמָּהּ הֶכְרֵחַ הוּא לְתַקֵּן אֶת הַדְּרָכִים וְהַמַּעֲשִׂים כֻּלָּם, לְפִי אוֹתוֹ הַתֹּכֶן הַמַּהוּתִי שֶׁבְּנִשְׁמַת הָאֻמָּה.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
7 - פרק ד' א-ד
8 - פרק ד' ה'-ח'
9 - פרק ד' ט'
טען עוד
ח. קוֹדֶמֶת לְכָל מִינֵי הַתְּשׁוּבוֹת, שֶׁהֵן בָּאוֹת אַחֲרֶיהָ, הִיא הַתְּשׁוּבָה אֶל כְּבוֹד ד'•. אַף עַל פִּי שֶׁבְּהִתְרַחֵב הָאוֹר•, הַמֻּשָּׂגִים מִתְעַלִּים•, עַד שֶׁהַתֹּכֶן שֶׁל כָּבוֹד עִם כָּל רָחְבּוֹ, צַר הוּא מֵהָכִיל אֶת הַשֶּׁטֶף הַגָּדוֹל שֶׁל אוֹרוֹת הַתְּשׁוּבָה, שֶׁתַּמְצִית נִקּוּדָם• יָקָר מֵחָכְמָה וּמִכָּבוֹד•, וְזֶהוּ• יְסוֹד הַתְּשׁוּבָה שֶׁאוֹרוֹ יִגָּלֶה בְּעִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא, וְיִכְלֹל בְּקִרְבּוֹ אֶת כָּל אָרְחוֹת הַתְּשׁוּבָה הַקְּטַנִּים מִמֶּנּוּ שֶׁכֻּלָּם בּוֹ כְּלוּלִים. בְּאוֹרוֹ הַגָּדוֹל, בְּרֵאשִׁית הִתְפָּרְצוֹ, נִרְאֶה הוּא כְּאִלּוּ דּוֹחֶה אֶת הָאוֹרָה הַקְּטַנָּה•, וּבְנֵי פָּרִיצִים קָמִים• וּמִתְנַשְּׂאִים לְהַעֲמִיד חָזוֹן וְנִכְשָׁלִים, אֲבָל הַכִּשָּׁלוֹן לֹא בָּא כִּי אִם עַל יְדֵי הָאוֹרוֹת הַקְּטַנִּים שֶׁנִּרְאוּ כְּאִלּוּ נִדְּחוּ. וְהָאוֹר הַגָּדוֹל פּוֹעֵל הָלְאָה אֶת פְּעֻלָּתוֹ, וְיָדוֹ לֹא יָנִיחַ עַד אֲשֶׁר יָשׁוּב לְהִגָּלוֹת בְּכָל סְגֻלּוֹתָיו הָעֶלְיוֹנוֹת וְהַתַּחְתּוֹנוֹת•. "גְּדֹר פִּרְצִי בְּבֶן פַּרְצִי• וּמֵחֶדֶק• לְקֹט שׁוֹשָׁן".
___________________________
לְהִתְרוֹמֵם אֶל הַתְּשׁוּקָה הָרוּחָנִית שֶׁל יְשׁוּעַת הַכְּלָל - לתקן את הרצון, ששאיפת האדם תהיה טובת הכלל ולא הנאותיו הפרטיות. יָחִיד שֶׁשָּׁב בְּמוּבָן זֶה - שעושה תשובה בשביל לתקן את רצונו שירצה רק בהצלחת הכלל. יְכוֹלִים רַבִּים לְהִתְעַלּוֹת וכו' - הרבים מקבלים חיזוק ויכולת להופיע את נשמת האומה ולחיות חיי קודש. הַשָּׁב לְמַטָּרָה זוֹ וכו' - כאשר מטרת תשובתו שתרבה התשוקה בעם ישראל לישועה ולגאולה. רֹאשׁ הַפִּסְגָּה - המטרה העליונה של עם ישראל. הַמְּגַמָּה הַכְּלָלִית - תיקון העולם. בְּעֶצֶם הֲוָיָתָהּ - מטבע בריאתה. וְזֶה כְּבָר יוֹצֵא עַל כְּלָלוּת הַהֲוָיָה - מתרחב ומתפשט לשאיפה לתיקון המציאות כולה. וְרַעְיוֹן הַתְּשׁוּבָה הָעֶלְיוֹן וכו' - השאיפה לתיקון המציאות גנוזה בנשמת ישראל. חֶבְיוֹן - פנימיות. לְהִתְקַשֵּׁר עִם הָאֻמָּה - להתחבר לשאיפות הצדק והיושר של עם ישראל. הַתְּשׁוּבָה אֶל כְּבוֹד ד' - היחס הראוי והמרומם כלפי ה'. שֶׁבְּהִתְרַחֵב הָאוֹר - שההכרה האמונית מתפתחת. הַמֻּשָּׂגִים מִתְעַלִּים וכו' - ההכרה של 'כבוד ה'' היא מדרגה נמוכה וישנם מדרגות גבוהות ועמוקות יותר ביחס שבינינו לקב"ה. שֶׁתַּמְצִית נִקּוּדָם - תמצית ערכם היסודי, כמו נקודה ביחס אל אות ומלה. [הערת הרב צבי יהודה קוק]. יָקָר מֵחָכְמָה וּמִכָּבוֹד - מעולה יותר מחכמה וכבוד. וְזֶהוּ - התשובות לכבוד ה' והתשובות שבאות אחריה, שמהוות שינוי כולל ולא רק תיקון של פרט מסוים. הָאוֹרָה הַקְּטַנָּה - המצוות המעשיות. וּבְנֵי פָּרִיצִים קָמִים - אנשים הפורצים בחומת התורה והמצוות מנסים להנהיג את עם ישראל בלי תורה ומצוות. סְגֻלּוֹתָיו הָעֶלְיוֹנוֹת וְהַתַּחְתּוֹנוֹת - ממדרגות קדושה עליונות ועד פרטי מצוות מעשיות. בְּבֶן פַּרְצִי - כינוי למשיח. מֵחֶדֶק - קוץ [הערת הרב צבי יהודה קוק].
ביאורים
בקבוצת הפסקאות הקודמת עסק הרב קוק בהיקף הכללי הרחב ביותר של התשובה, ותיאר אותה כחובקת עולם ומלואו - בכל מדרגות הבריאה, בכל פרטי ההלכה, ובכל השאיפות והניסיונות לתיקון ולשכלול במשך ההיסטוריה. בקבוצת הפסקאות הזו מתייחס הרב קוק לתשובה במסגרת של עם ישראל ולמשמעות של התשובה ביחס בין הפרט לבין הכלל. יש הבדלים בין העמים, ובפרט בין עם ישראל לכל שאר העמים. לכל עם יש אינטרס לאומי משלו. הוא מעוניין לבנות חברה חזקה ויציבה ולדאוג לשלום האזרחים. להשגת המטרה הזו הוא גם מטפח יחסי ידידות עם עמים זרים. לכל עם יש כישרון מיוחד שבו הוא טוב במיוחד, בפיתוח או בייצור, בטכנולוגיה או בתרבות, וכל אחד תורם את חלקו לשכלול העולם ומבסס את מעמדו לעומת האחרים. אצל עם ישראל, המכנה הלאומי המשותף הוא מוסרי. גם הוא שואף למסגרת לאומית חזקה, אבל כאמצעי ולא כתכלית. הדבר שבאמת חשוב לו הוא לחנך ולהרגיל את כל בני האדם לנהוג בצדק וביושר, ולכן הוא הוכתר ע"י ה' כמנהיג הרוחני של החברה האנושית. כל עם ישראל שומר על אורח חיים קפדני ומדוקדק, כפי שהוא מצֻווה בתורת ה', כיאה לקבוצת איכות רוחנית. אצל עם ישראל אין תחושת זרות ביחס לעמים אחרים, כי הוא לא מתחרה בהם אלא מאיר להם את הדרך. לכן אין באמת פער בין השאיפה לשלמות של עם ישראל, לבין השאיפה לשלמות של כלל האנושות. אצל עם ישראל, הקשר בין היחיד לבין הכלל נשען על בסיס מוסרי. ככל שהאדם נאמן יותר לרצון ה', כך הוא מתאים יותר למגמה של העם, ומחזק את השייכות שלו אל הכלל. מאידך, כל קלקול וסטייה מן הדרך, מחלישה את הקשר בינו לבין העם בכללו. המנגנון שקובע את מידת הקשר בין היחיד לבין הכלל, יכול להיות גם מפתח לתשובה. כשאדם מישראל רוצה לחזק את הלאומיות שלו, ולהיות שותף לייעוד ולתפקיד של העם, הוא מגיע באופן טבעי להתחזקות ביראת שמים ובקיום מצוות. כשמתחברים אצל האדם התשוקה לתיקון האישיות שלו והתשוקה לגאולת והצלחת עם ישראל, הוא מסוגל להשפיע על אנשים רבים ולרומם אותם.
הרחבות
* השפעת תשובת היחיד הינה על הכלל
מוֹחֲלִים לוֹ וּלְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. מקורו של הרב קוק בגמרא , "תניא, היה רבי מאיר אומר: גדולה תשובה, שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לכל העולם כולו, שנאמר 'אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ' [הושע יד, ה] מהם (לשון רבים) לא נאמר, אלא ממנו (לשון יחיד)" [יומא פו:].
נבאר עניין זה על פי המהר"ל : הגמרא אומרת שהקב"ה ברא את כוח התשובה לפני שברא את העולם [על פי נדרים לט:], היינו, כוח התשובה קדם למציאות החומרית ולחטא האדם הראשון. מכאן שעניין התשובה הוא לשוב אל המציאות הטהורה שקדמה לחטא ואדם השב בתשובה, מתחבר אל הרצון הגדול הזה. אולם, כיוון שהאדם הוא פרט אחד מכלל העולם אין הוא משפיע רק על עצמו, אלא מרומם מעט את כל העולם יחד איתו אל אותו רצון לשוב למציאות שקדמה לחטא, לכן גם הכפרה באה על כל העולם. [על פי מהר"ל נתיב התשובה פרק ג, חידושי אגדות נדרים לט:].
* מהות נשמת ישראל מטיב לכל
רֹאשׁ הַפִּסְגָּה שֶׁל נִשְׁמַת הָאֻמָּה הִיא הַמְּגַמָּה הַכְּלָלִית. עניינו של עם ישראל הוא לרומם את כל העולם שזהו הטוב הגדול ביותר. על כן מגדיר הרב קוק את נשמת ישראל "עצמות החפץ של היות טוב לכל, בלא שום הגבלה בעולם כלל, בין בכמות הניטבים ובין באיכותו של הטוב, זהו הגרעין הפנימי של מהות נשמתה של כנסת ישראל" [אורות ישראל א, ד].
התעלות העולם מקדמת את העולם אל תיקונו והשלמתו. זוהי מגמת התשובה הכללית - "לתקן עולם במלכות שדי".
שאלות לדיון
א. כאן הרב קוק כותב שהתשובה אל כבוד ה' קודמת לכל מיני התשובות, ואילו לעיל כתב שהתשובה הגופנית היא הקודמת!
ב. איך התשובה הפרטית שלי מקשרת אותי עם הכלל?
איך ללמוד אמונה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה מחבר שמיים וארץ?
כל ההתחלות קשות
איך עושים קידוש?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך מוסרים את הנפש בימינו?
איך נהנים כשעובדים קשה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמר שלישי זהירות החסיד במצווות
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ט' - י"א
תיאור עבודת החסיד וההקפדה על קיום פרטי כל המצוות.
יסודות התורה והאמונה ימות המשיח והשיאים המצופים שבאחריתם
המשכנו להתקדם ביסודות השייכים להשגחה. אחר שלמדנו בשיעור הקודם על עולם הנשמות, תחיית המתים והעוה''ב, המשכנו בשיעור זה להבהיר את עניין ימות המשיח. לשם כך חילקנו בימות המשיח בין ראשיתם לאחריתם. על ראשיתם הרחבנו שהאמונה בהם היא יסוד תורה המפורש בה בפרשת נצבים ובברכות בלעם, ודיברנו על ההשלכות המעשיות וההלכתיות המתחייבות בשלב זה. התייחסנו גם לויכוח עם סאטמר בנושא נקיטת היוזמה בקידום השלב הזה. אחר, התייחסנו גם למחלוקות שישנם על אופיים של אחריתם של ימות המשיח, ועל מציאות הניסים ושינויי הטבע בשאותה התקופה העתידית המאושרת.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן הקודש כצורה לחומר
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ה'
החומר צריך להיות איתן ומוכשר ועל גביו יכול לבור הקודש בצורה שלמהשמתאימה לעולם שלנו, קודש תנועתי ומשתלם
תורה והלכות ציבור סמכויות בתי הדין
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
סמיכת חכמים | חידוש הסמיכה | שלא תנעול דלת | שליחותיהו
מידות הראי"ה האמונה שבאפיקורסות
אמונה ט' - י'
השיעור עוסק בשתי פסקאות המציגות את גווניה הקיצוניים של האמונה, החל מדרגתה העליונה ועד לנקודת הכפירה. הפסקה הראשונה מתארת את "האמונה הגדולה" של הצדיק, המתגלה תחילה בדמיון הקודש, עולה אל השכל ומתממשת בפועל ככוח רוחני עצום המשפיע לטובה על העולם כולו. לעומתה, הפסקה השנייה מבהירה כי האמונה הטבועה בלב ישראל היא כה שורשית ועצומה, עד שגם האפיקורסות הישראלית מכילה אור וקדושה פנימיים העולים על כל אמונות הגויים.
כללי מלאכות שטיפת כלים בשבת
השיעור מנתח לעומק את הלכות שטיפת כלים בשבת, תוך התמקדות במחלוקת היסודית בין הרמב"ם לראב"ד האם מקור האיסור הוא משום "מתקן כלי" או משום "טורח" משבת לחול. דרך מקרים מעשיים – כמו שטיפה כשכבר יש כלים נקיים בארון, השריית כלים במים או סידור הבית – נבחנים הגבולות שבין צורך שבת להכנה לחול. השורה התחתונה היא שכל שטיפה שמשרתת את השבת עצמה (עבור סעודה נוספת או כדי למנוע בלגן שמפריע באמת לעונג השבת) – מותרת, אך כל פעולה שנועדה להכין את הכלים ליום חול – אסורה.
חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."
אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.
אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.
כשרות הכשרת כלים בשר וחלב חלק ג'
השיעור דן באפשרות להסב כלי בשרי לחלבי או להפך, ומסביר כי לפי מנהג האשכנזים נהוג לאסור זאת לכתחילה מחשש לבלבול ולתקלות, בעוד שפוסקי הספרדים מתירים את הפעולה, לעיתים בהתניה של המתנת 24 שעות בין השימושים. למרות האיסור הכללי אצל בני אשכנז, חציו השני של השיעור מפרט שמונה מקרים חריגים שבהם מותר להם לשנות את ייעוד הכלי, כגון: הכשרת כלים לפסח, העברת כלי "פרווה" לבשרי/חלבי, כלי שלא היה בשימוש 12 חודשים, כלי שעבר בעלות, ובמקרים של שעת הדחק.
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
