- בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- פרשת השבוע
- חומש דברים
וזאת הברכה
כתבות בנושא וזאת הברכה
מות משה ושמחת תורה
התורה מסתיימת בנימה עצובה, עם מותו של משה רבנו - אך בכל זאת ביום שאנחנו קוראים את פרשת 'וזאת הברכה' אנו שמחים מאוד. מה ההסבר לזה?
פרשה כפשוטה - וזאת הברכה
ביאור הפרשה על פי פשט הפסוקים ודברי רש"י ושאר פרשנים, עם הרב איתמר ליברמן.
משחק לפרשת וזאת הברכה!
זה הזמן לקרוא לילדים, להצטרף לסבב השלישי של לימוד חוויתי של פרשת השבוע עם 3 משחקים שונים! הצטרפו אלינו!
שיעורים בנושא וזאת הברכה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש וזאת הברכה - שמיני עצרת שמחת תורה
כל האומרו בכל יום כאילו קיים כל התורה כולה. כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, הָיוּ עַצְמוֹת יְהוּדָה מִתְגַּלְגְּלִין בָּאָרוֹן מִפְּנֵי נִדּוּי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו מדוע יהודה לא התיר לעצמו ועוד מדוע יעקב לא התיר לו את נידויו. בערב שמחת תורה יקרא שנים מקרא וְזֹאת הַבְּרָכָה. מי פטור מלומר שנים מקרא ואחד תרגום בכל השנה. ועוד
העמק דבר פרשת וזאת הברכה - חלק ב'
שני סוגי תומכי לומדי תורה, אחד שמרגיש זכות לעצמו להחזיק לומדי תורה, ואחד שמחזיק בפועל כדי שלא תפסיק התורה בעולם אך לא רואה לעצמו שום זכות ומעלה בכך וההבדל שבינהם. באורו של הנצי"ב לפסוקים שבתהילים (מזמור ח)"מפי עוללים ויונקים יסדת עוז למען צורריך להשבית אויב ומתנקם", שיונקים ועוללים הנם משל לשני סוגי לומדי תורה האחד שלומד בלי שום דאגות כלל כבבית הוריו, והשני לומד ע"י כך שאחרים מפרנסים אותו. כח התורה מגן על עמ"י מפני שני סוגי אויבים האחד שחושבים עלינו רע בלב, והשני שמחפשים עלילות כיצד לפגוע בעמ"י. שני סוגי הנהגת הקב"ה בעוה"ז: אחד בדרך הטבע, ואחד למעלה מן הטבע. ובני אדם הדבקים ברבש"ע הקב"ה מתנהג עמם למעלה מן הטבע. בימי יהושע הקב"ה התנהג עם בנ"י בהשגחה שהנה למעלה מן הטבע אע"פ שלא היו במדרגה, כדי להצילם וכבוש לפניהם את א"י, וכן בכל דור אם יש צורך בנס אזי רבש"ע מנהיג את עמ"י למעלה מן הטבע אע"פ שאינם ראויים לכך.
העמק דבר פרשת וזאת הברכה - חלק א'
ברכת משה רבנו הנה הברכה הכי גדולה מכל הברכות שהתברכו בנ"י. מהי הסיבה שהתורה ראתה לנכון לציין שברכת משה היתה קודם פטירתו. בשעת מתן תורה בנ"י קבלו את מידת גמ"ח ומידת העבודה שהיתה לפני"כ אצל בני עשיו וישמעאל. מעלה נוספת שזכו אליה בנ"י בשעת קבלת התורה היא שמאז נתינת התורה כח העולם מתברך בשביל בנ"י. ע"י כח הפלפול יוצאים דברי הלכה נוספים. שני דברים שבהם תכלית בנ"י שונה מתכלית הגויים.א: הגויים רק הפרושים משיגים את האלוקים, ואילו בנ"י כולם גם ההמון הפשוט משיג את רבש"ע. ב: הצפי מהגויים הנו רק לדעת שהקב"ה מנהיג את העוה"ז, ואילו בנ"י ע"פ מעשיהם מתברך העולם בין לטוב ובין למוטב. חביבות ישראל מתגלה ע"י חלק הפלפול שניתן לבנ"י. חידושו של הנצי"ב בביאורו את הגמרא שגוי שעוסק בתורה חייב מיתה, היינו דווקא אם עוסק בחלק הפלפול אבל אם סתם לומד פסוקים אינו חיב מיתה. כח העיון של ת"ח מגיע לכול עמ"י. גם מחזיקי התורה זוכים בחלק שווה כלומדי התורה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
רבנים בנושא וזאת הברכה
