בית המדרש

חיפוש וסינון שיעורים

סינון על פי מדיה
  • כללי

חיפוש חופשי

    1276 רבנים
    45959 שיעורים
    1958 נושאים

עכשיו באתר ישיבה

סרטונים קצרים
    פרשת עקב
    פרשת עקב

    לימוד יומי י"ז אב תשפ"ו

    להרשמה ללימוד יומי
    טיולים ונופש
    טיולים ונופש
    שיעורים חדשים
    שיעורים חדשים
    שיעורים פופולריים
    • הלכות ט"ו באב
      ט"ו באב

      הלכות ט"ו באב

      דיני תחנון; בני זוג מעדות שונות; לימוד תורה; נטיעה בט"ו באב.

    • רעיונות לפרשת עקב
      עקב

      רעיונות לפרשת עקב

      החיל והחוסן - לחי עולמים. לא בצדקתך. גדלותו וענוותנותו.

    • אחרי לידה
      אחרי לידה

      אחרי לידה

      חוברת הכנה לקראת לידה

      א) הלכות שבת הנוגעות לימים שלאחר הלידה, ב) דיני אישה מיניקת, ג) היטהרות לאחר לידה, ד) דיכאון אחרי לידה , ה) ברית מילה, ו) ברכת הגומל, ז) המתנה בין לידות, ח) תפילה במניין בימים שאחר הלידה, ט) תורה ותפילה עם גידול הילדים,

    • ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
      נוסחי תפילה

      ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח

    שיעורים פופולריים

    רבנים בבית המדרש

    סדרות שיעורים

    רביבים (813)
    רביבים (813)

    הלכה יומית

    undefined
    אכילה לפני תפילה למטרת כושר

    הרב דניאל קירש

    שאלה

    שלום, יוצא לי לקום מוקדם בבוקר(סביבות 5, 5 וחצי) על מנת לרוץ, זה הזמן הכי נוח מבחינת טמפרטורה(במיוחד בקיץ), וממש גורם לי להתחיל את היום בטוב. לפני הריצה כמובן שאני צריך לשתות ולאכול קצת פירות בשביל אנרגיה. לאחרונה הבנתי שאסור לאכול ולשתות בבוקר לפני תפילת שחרית, האם ניתן להקל? כי אי אפשר לרוץ בשעות האלו בלי לאכול ולשתות לפני. מה ניתן לעשות? בנוסף חשוב לציין שאין אפשרות להתפלל לפני, כי הרי הריצה מתחילה לפני הנץ החמה. הטמפרטורה והעובדה שכל היום שלי פנוי אחרי זה ממש מתעלה על ריצה בערב היותר חמים, קל וחומר שבצהריים והבוקר המאוחר, הריצה מתקיימת בחושך לפני הזריחה. הרבה פעמים אני מרגיש שדיני ההלכה ממש פוגעים בי במובנים שמרגישים לי שלא כך הייתה כוונת המשורר, אבל מי יודע.....

    תשובה

    שלום וברכה, לפני השאלה של אכילה לפני התפילה יש לדון אם מותר לרוץ לפני התפילה, שהרי אסור לאדם לעשות צרכיו או לצאת לדרך לפני התפילה (שו"ע פט ג). אך אם זה עוזר לך להתפלל טוב - ודאי שניתן להקל לרוץ לפני התפילה. במקרה שלא ידוע שזה עוזר לך לתפילה אך באופן שהזכרת שזה הזמן שנוח לך, וזה גורם לך להתחיל את היום בטוב - מותר. יש לומר לפני כן ברכות השחר (עי' רמ"א שם). לגבי אכילה שנצרך לך לפני הריצה - אתה יכול לשתות מים או קפה וכדומה. גם אוכל ניתן להקל לאכול פחות מכזית (עי' מקור חיים לבעל החות יאיר פט ג). לכן אתה יכול לאכול סוכרייה, או ללעוס מסטיק וכדומה. אם חשוב לך לאכול יותר מזה אתה יכול לקום קצת יותר מוקדם ולאכול פירות לפני עלות השחר. מה שכתבת שאתה מרגיש שדיני התורה פוגעים בך חלילה, וכתבת שכנראה זה נובע מחוסר הבנה של דיני התורה - נכון כתבת. התורה היא נעימה ולא מטריחה, ודרכיה דרכי נעם (עי' סדר רב עמרם גאון, קריאת שמע וברכותיה - "ובמה שהקב"ה משתבח שאינו בא בטרחות וכו"). ומה שאסור לפי ההלכה אינו מזיק אלא בונה את האדם על פי רצון ה'. בהצלחה רבה! הרחבה: לגבי ריצה לפני התפילה כתב בשו"ת עשה לך רב (ח"ד סי' כו): "נאמר בגמרא (שם י"ד א) אסור לו לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל וכו', ופסקה מרן (שם סעיף ג'). מעתה כ"ש הוא לרוץ ריצת בוקר לפני התפלה. אלא שאם ריצת בוקר זאת היא לצורך בריאות הגוף וכ"ש אם הוא לצורך רפואי, נראה לי שאפשר להתיר אחרי שיאמר ברכות השחר וקצת פסוקי דזמרה, אם יהיה קשה עליו הדבר מאד אחרי התפלה (ועיין שם בדברי רבינו הרמ"א בשם הרב תרומת הדשן סימן י"ח), וכל לבבות דורש ה'". בשו"ת רבבות אפרים (ח"ה לט) העתיק דבריו להלכה. ובמשנה אחרונה (סי' פט אות נו) כתבו בשם הגרח"פ שיינברג שפעילות גופנית לחילוץ עצמותיו, כדי לחזק את גופו לעבודת הבורא, אם אין באפשרותו לעשותו לאחר התפילה, מותר גם לפני התפילה, שכל שכוונתו להתחזק לעבודתו יתברך, ולא להנאת גופו בעלמא, צרכי שמים הם. והוסיף שאין צריך לקרוא קריאת שמע תחילה, שאף שכתב המשנה ברורה שהנצרך לאכול לרפואה קודם התפילה יקרא ק"ש כדי לקבל עליו עול מלכות שמים קודם שיתגאה, אף שצורך רפואה נחשב חפצי שמים, היינו דוקא אכילה שאף שהיא לרפואה מכל מקום היא מעשה של גאוה, מה שאין כן חילוץ עצמות לרפואה אין ניכר בו כל כך גאוה. שאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א לגבי נידון דידן אם אפשר לרוץ לפני התפילה כאשר זה הזמן הנוח וזה עוזר להתחיל את היום בטוב. ושאל אם זה עוזר לו לתפילה, שאם כן מותר. אמרתי שלא ידוע לי אם לשואל הריצה עוזרת לתפילה. ואמר שנראה שעדיין אפשר להקל. שאלתי אם טעמו משום שזה כחפצי שמים ודבר מצוה להתחילה את היום בטוב ומשפיע לו על שאר היום ואמר שכן. שאלתי אם מותר לו לאכול לפני הריצה כי השואל אומר שהוא צריך לאכול לפני הריצה. והשיב שהוא לא יודע. שאלתי אם אפשר לומר לשואל שיכול להקל בפחות מכזית ולסמוך על השיטה המקילה בזה, (התכוונתי לסמוך על דברי המקור חיים שכתב: "ונ"ל דה"ה פחות מכזית, דאין זו משום גאוה ולא משום לא תאכלו, דקי"ל אין אכילה פחות מכזית, דאף דחצי שיעור אסור, מ"מ זה הוי רק אסמכתא"). והשיב שכן. מה שהזכרנו שהתורה לא מטריחה על האדם, כך כתב בסדר רב עמרם (שם) שהתורה לא הטריחה את האדם לקרוא קריאת שמע בעמידה דווקא, ואין להחמיר מעבר לתורה שבכך גורמים לתורה להיראות מכבידה וז"ל: "ק"ש כל זמנא דקרי לה כפרוזטגמא חדתא, דהיא פרוזטגמא חדתא דקב"ה, דלא מטרח עלן, דכתיב עמי מה עשיתי לך ומה הלאיתיך ענה בי (מיכה ו' ג') אמר ר' ברכיה מלך ששלח פרוזטגמא שלו למדינה, מה העם עושים, כל בני המדינה עומדין על רגליהון ופורעין את ראשיהן וקורין אותה ביראה באימה ברתת ובזיע.אבל הקב"ה ישתבח שמו ויתעלה זכרו לעד, אומר להם לישראל הדא קרית שמע פרוזטגמא דידי היא, לא הטרחתי עליכם לקרותה לא עומדים על רגליכם, לא פורעים את ראשיכם, אלא בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך. ובמה שהקב"ה משתבח שאינו בא בטרחות, מאן דעביד איפכא לא יאות קא עבד, ותני כאן הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט. הלכך מצותה של קרית שמע בישיבה". וכתב על כך המנחת אשר (בראשית כל הפטור מן הדבר): "וכ"כ במחזור ויטרי סימן י"ב ולמדנו מדבריהם דהוי הדיוט משום שממעט בכבוד הקב"ה שמשתבח במה שאינו בא בטרחות על בניו, והדברים נפלאים". ונאמר בפסוק "וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל" — המגיד מדובנא מבאר זאת במשל: סוחר יהלומים היה מתארח בקביעות באותו מלון, ונער היה מעלה את מזוודותיו תמורת תשלום קטן. יום אחד דרש הנער סכום גבוה בהרבה, בטענה שהפעם המזוודות היו כבדות מאוד והוא טרח בהן קשות. לשמע הדברים נבהל הסוחר והתעלף: אם המזוודות כבדות — אין אלו מזוודותיו, שהרי שלו מלאות יהלומים קלים; סימן שנגנבו ממנו האוצרות והוחלפו באבנים. והנמשל: הקב"ה אומר לישראל — אם עבודת ה' נעשית מתוך עייפות ויגיעה כבדה, הרי זה סימן ש"לא אותי קראת יעקב". שכן עבודת ה' האמיתית, כשהיא במקומה הראוי, אינה אמורה להכביד כך על האדם. ועי' גם אגרות הראי"ה (אגרת פח).

    לקריאה בהרחבה >
    להקדשת הלכה יומיתלאלפי מנויים בדוא"ל ובאתר
  • מאמרים נוספים בארץ אגדה
    • יוסף ותורת המספרים
      מאמרים נוספים בארץ אגדה

      יוסף ותורת המספרים

      יוסף מדגיש בפעולות שהוא עושה במצרים את המספר חמש ואת המספר עשר, והדבר נועד כדי לבטל את גזירת הרעב שנגזרה על המצרים ועל העולם.

    • שמש בגבעון
      מאמרים נוספים בארץ אגדה

      שמש בגבעון

      לפי מסורת אחת בחז"ל נס עצירת השמש ארע ברבע האחרון של החודש והיה בפעימה אחת. ולפי מסורת אחרת הוא היה בתחילת החודש והיה בשתי פעימות.

    • הטוב שלא הסריחו
      מאמרים נוספים בארץ אגדה

      הטוב שלא הסריחו

      העובדה שהרוגי ביתר לא הסריחו הראתה שלוחמי של בר כוכבא שנהרגו צדקו במרידתם ברומאים, וזה היה 'טוב' לאנשי הדור, וכשניתנו לקבורה זה דבר ש'מטיב' גם להרוגים עצמם.

    • מה למד דויד מאחיתופל
      מאמרים נוספים בארץ אגדה

      מה למד דויד מאחיתופל

      דויד למד על בשרו מאחיתופל, שפעמים שצריך להתחשב בדעת קבוצות שאינן נאמנות לתורה, והדברים קשורים לדרך שבה דויד הפריד בין בת שבע לאוריה החתי.

    מאמרים נוספים בארץ אגדה
  • נוסחי תפילה
    נוסחי תפילה
  • בבא מציעא - פרק ראשון
    • האם שנים אוחזין תמיד חולקים?
      בבא מציעא

      האם שנים אוחזין תמיד חולקים?

      ב"מ דף ב, א

      הבנת הרמב"ם שחלוקת "שנים אוחזין" היא מדין פשרה מתרצת את קושיית רבי עקיבא איגר, מדוע כאשר יש שני אנשים שכל אחד מהם מביא סימנים על מציאה וטוען שהיא שלו נפסק "יהא מונח עד שיבוא אליהו", ולא נפסק שיחלוקו, כבמשנת "שנים אוחזין".

    • הגרסה העתיקה ברמב"ם
      הכופר בפקדון ושיטת הרמב"ם

      הגרסה העתיקה ברמב"ם

      ברמב"ם בהלכות אישות פרק ט"ז הלכה כ"ה קיימים קשיים מרובים. לראשונים היתה גרסה אחרת ברמב"ם והיא מופיעה בכתבי-היד העתיקים; וכך מיושבים הקשיים.

    • הסוגיות החלוקות ב"רבי חייא קמייתא"
      בבא מציעא

      הסוגיות החלוקות ב"רבי חייא קמייתא"

      בבא מציעא דף ג, דף ה

      בדף ג משמע שרבי חייא מחייב שבועה רק כשהעדים מעידים בחיוב ממון ברור; אולם בדף ה בסוגיית 'ההוא רעיא' משמע שחיוב השבועה הוא גם בעדות שאינה ברורה אלא שהנתבע מתחייב לשלם מתוך דבריו. הרי"ף ורבנו חננאל פסקו גם את האופן הזה, אולם הרמב"ם קיבל את שיטת הגאונים שדחו אותו.

    • שיטת רש"י בנאמנות המוכר
      בבא מציעא

      שיטת רש"י בנאמנות המוכר

      רש"י הכריע שסוגית נאמנות המוכר שבתחילת בבא מציעא - בנויה על הסוגיה בקידושין; וחז"ל תיקנו את הנאמנות הזו - בדומה לנאמנות המיילדת. המוכר נאמן תמיד כאשר המקח 'בידו', אך זהו ביטוי מושאל שמשמעותו שהמקח 'בסמוך לו' - אולם בפועל המקח נמצא בידי שני בעלי הדין שאוחזים בו.

    בבא מציעא - פרק ראשון
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il