ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- שיעורים נוספים
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
א. ביקורת הפעולה - ידוע שאין פעולה גשמית שכולה חיובית בהחלט או שלילית בהחלט. כי בכל פעולה, יש צד חיובי וצד שלילי. וכן גם בצד החיובי, אפשר למצוא איזה נקודה שלילית. וכן בצד השלילי, אפשר למצוא איזה נקודה חיובית.
הביקורת החיובית הרצויה בשעת הדיון, צריכה להתנהל בכיוון אחד בלבד, והוא, מה עדיף. האיש החכם שוקל את הפעולה על כל צדדיה ובחינותיה החיוביים והשליליים, ומגיע למסקנה הנכונה, לרחק או לקרב, או למצוא פתרון אחר, וכל זה עושה מתוך התחשבות בדעת הזולת, ושיקול דעת רציני לגופו של ענין, ובדרכי נועם, מבלי לפגוע בכבוד אחרים כלל וכלל.
הביקורת השלילית - ראשית, האיש הסכל ברוב סכלותו ופחזותו נוטה תמיד לצד השלילי, במצאו איזה נקודה שלילית גם בצד החיובי, ובזה שולל הוא עצם הפעולה מיסודה. וכל זה עושה ללא שיקול רציני, וללא הצעת פתרון אחר. שנית, כל דבריו בשצף קצף, וכמתלהלה יורה חצים, ובזה פוגע בכבוד אחרים, וברור שאינו לוקח בחשבון דעת אחרים בכלל. ובסכלותו לא ידע כי זאת ביקורת עקרה, שאינה מובילה לשום מטרה או תכלית, והעדרה טוב ממציאותה. וכידוע נקל להיות מבקר מלהיות מחבר.
ב. ביקורת חבירו - הביקורת החיובית היא, היוצאת מן הלב, והנובעת מתוך אהבה וידידות, ורוח טובה לתועלת חבירו ולטובתו, להדריכו ולכוונו בדרך הנכונה והישרה בעיני אלקים ואדם, בין אם היא בדרכי ה' יתעלה, ובין אם היא בדרכי העולם והחברה. והיסוד לזה, שהביקורת תהיה במתק שפתיים, ברוח טובה ושקטה, ורק בינו לבינו. ביקורת כזאת עושה פרי, וגם חבירו מחזיק לו טובה על כך, אם לא בפיו אז בלבו.
הביקורת השלילית באה בקול רעש, ובדברים בוטים כמדקרות חרב, ובתוך רבים. וברור הדבר שהיא מחטיאה את המטרה אשר כאילו התכוון אליה. ביקורת כזאת על פי רוב היא נובעת מתוך קנאה, או שנאה גלויה או סמויה, ובכוונה לגרום לו נזק או צער ולפגוע בכבודו. ושום תועלת לא תצמח ממנה, והיא רק מעמיקה השנאה בלב חבירו.
ג. ביקורת המקרא - הביקורת החיובית היא, שהמבקר הנו בראש וראשונה מאמין בתורה מן השמים, ומקיים מצוותיה, כפי קבלת רבותנו הקדושים, וכי כל מגמתו היא רק להבין עמקי התורה וצפונותיה ציציה ופרחיה העמוקים ורחבים מני ים. ובמדה שלא יצליח להבין עמקם של דברים, או אפילו שמצוה זו או אחרת אינה עולה בקנה אחד עם שכלו האנושי, אינו נמנע מלקיימה, ותולה הסיבה בשכלו המוגבל. וכמ"ש כי לא דבר רק הוא מכם (דברים ל"ז מ"ז), ובארו רבותנו הקדושים (ירושלמי ספ"ח דכתובות) כי לא דבר רק הוא, ואם רק מכם, ז"א מאי-ידיעתכם.
הביקורת השלילית. שהמבקר אינו מאמין בתורה, ובודאי שאינו מקיים מצוותיה, וכל כוונתו בזה רק למצוא פורקן ואמתלא לדעותיו הכוזבות והמסולפות ולהשקיט מצפונו המעיק עליו. אדם כזה אינו אלא רשע ערום, ואסור לענות לו או להתווכח אתו (ראה סנהדרין ל"ח ע"ב, ד"ה תנן התם). ויאכל בדי עורו, בבחינת הלעיטהו לרשע וימות.
הנזק הנובע מביקורת שלילית לעבודתו יתברך. האיש הרגיל בביקורת שלילית, הנו, מטבע הדברים, אדם פזיז ואין דעתו יציבה, ובכל דבר הוא רואה רק הצד השלילי ולא הצד החיובי. ולכן כל מעשיו ללא שיקול, כי דעתו משובשת ללא ספק. וככה הוא רואה גם בעבודת ה' יתעלה. ואם גם תזדמן לו לפעמים איזה מצוה, עושה אותה כמצות אנשים מלומדה, וערכה כמעט אפסי.
והנה מלבד שלשה סוגי הביקורת הנ"ל שיש בהם חיוב ושלילה כאמור, יש עוד סוג אחר של ביקורת שכולו חיוב, וכולל בתוכו כל השלשה הנ"ל, והוא ביקורת עצמית. ז"א שהוא בעצמו מבקר את מעשיו הוא. וזה מתבטא בין בדברים שבין אדם לחבירו ובין בדברים שבין אדם למקום. והיות וטבע האדם שאינו מבקר את עצמו הוא, אלא את אחרים, וכמ"ש רבותינו הקדושים, אין אדם רואה חובה לעצמו (שבת קי"ט ע"א). ובדרך הלצה שמעתי שממליצים על זה מ"ש רז"ל, שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים (פסחים ה' ע"ב), כי האדם רואה תמיד את מעשיו הוא באור חיובי, ושל אחרים באור שלילי, למרות שהאמת היא, שכאשר יתבונן ויתעמק בהם היטב יגיע למסקנא אחרת לגמרי.
לכן להגשמת מדה נעלה ונשגבה זו של ביקורת עצמית, דרושים שלשה תנאים. א. התבודדות. ב. התרכזות השכל. ג. לצייר לו בדמיונו, שאיש אחר ולא הוא עשה המעשה ההוא, ורק אז ישפוט בצדק אם המעשה חיובי ורצוי, או שלילי וטוב העדרו. ביקורת כזאת נקראת בשם "חשבון הנפש", או "מארי דחושבנא" בהגדרת רז"ל בזוה"ק בכמה מקומות. מי שמגיע למדרגה גבוהה כזאת, אין ספק שכל מעשיו יהיו חיוביים ורצויים, וקדוש יאמר לו.
המורם מכל האמור, שעל האדם להרגיל את עצמו שהביקורת שלו תהיה תמיד חיובית ורצויה, וזה ע"י שיקול מעמיק ויסודי, ולא שלילית ובלתי רצויה. ואם יזכה, יגיע גם לביקורת עצמית, ואז ימצא הן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם.
-------------------
מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר. להזמנות: 5244664.- 050 המעוניינים לתרום ספרים או כסף לספרייה תורנית ולהנציח את יקיריהם מוזמנים לפנות לטלפון הנ"ל.
לימוד ליל הושענה רבה התשפ"ז ״אז בשביל מה התפללתי?״ — על כוחה של תפילה
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.
לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.
לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.
שמונה פרקים לרמב"ם בריאות הנפש והגוף בראי הרמב"ם
שיעור 7
השיעור עוסק בהקבלת הרמב"ם בין בריאות וחולי הגוף לבין כוחות ותכונות הנפש, ומסביר כיצד סטייה מדרך השכל פוגעת בחוש הבריא של האדם. מתוך כך מודגשת חשיבותם של תיקון המידות, התורה והשמחה כרפואה נפשית מהותית המחזירה את האדם לתפקוד ולחיות אמת.
