ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- זכור
- ספריה
- מועדים
- שיחות לחודש אדר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד
כיצד מקיימים את האמירה בפה? קבעו חז"ל לקרוא את פרשת "זכור" מתוך ספר תורה כשר, כפי שנאמר בענין זכירת מעשה עמלק: "כתוב זאת זכרון בספר" 3 . והיות ואין קריאה בספר תורה פחות מעשרה אנשים, קבעו כבר חז"ל לקרוא פרשה זו בשבת ברוב עם. הקורא צריך להתכוון להוציא ידי חובה את כל השומעים כאילו הם קוראים בעצמם, והם מצדם יתכוונו לצאת ידי חובת הקריאה כאילו הם עצמם קוראים, ולא רק שמיעה ככל קריאה רגילה בתורה.
יש לברר מדוע נקבעה קריאת פרשת זכור בשבת הסמוכה לפורים? הגמרא במסכת מגילה 4 כתבה את הטעם: כיון שבמגילת אסתר, העוסקת במלחמה עם עמלק בדמותו של המן, אנו קוראים: "והימים האלה נזכרים ונעשים" 5 . אם כן, צריך לסמוך זכירה לעשיה ולכן תקנו פרשת זכור (-זכירה) סמוך לפורים (-עשיה) שבו נעשתה המלחמה בעמלק.
יתכן ואפשר לצרף פירוש נוסף למאמר זה, שבאמצעותו נוכל לברר ענין נוסף במצות זכור. כידוע, ישנם שני אישים במגילת אסתר הנזכרים בייחוסם ויחס אבותם: מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש, ולהבדיל, המן בן המדתא האגגי. המגילה מתכוונת, בייחוס זה, ללמדנו לימוד חשוב, ובודאי לא רק לעסוק בהזכרת שמות בעלמא. והנה הקשר בין שני הייחוסים של אישים אלו קרוב ביותר: מרדכי מיוחס לקיש אביו של שאול המלך, ולהבדיל המן מיוחס לאגג מלך עמלק בימי שאול, ששאול המלך חס עליו ולא הרגו, ומרחמים אלו נולד המן.
בירור נוסף הוא מדוע מיוחס מרדכי לקיש ולא לשאול, שהרי אם הכונה במגילה לרמוז שמלחמת מרדכי בהמן היא תוצאה ישירה ממלחמת שאול באגג שלא נסתיימה, והיה צריך להיות לה המשך על ידי מרדכי צאצאו של שאול שיסיים את המלחמה בעמלק ששאול אביו- זקנו הניח. אם כן, מדוע לא נתייחס מרדכי לשאול? אלא יש בזה רמז לטעם אי סיום המלחמה על ידי שאול: מפני שנכמרו רחמיו של שאול על אגג, והרי תכונת הרחמים היא תכונתו של האב שנאמר 6 : "כרחם אב על בנים". לכן נזכר אביו של שאול כדי לברר לנו שהשימוש במידת הרחמים נעשה שלא כדין, על מי שהתורה ציותה לא לרחם עליו ולאבד את זכרו מתחת השמים. ואם כן חטאו של שאול גרם איום נורא על חיי האומה כולה, שלולי ה' שהיה לנו אזי חיים בלעונו.
ואם נשאל: מדוע יצא קצף על חטא היחיד על האומה כולה? נוכל לומר כי יתכן שגם לעם ישראל היה חלק בחטא זה, שכן הוא ראה ברחמי שאול על אגג מלך עמלק ולא מחה בתוקף. ולא זו בלבד, יתר על כן, הוא השתתף בחטא ולקח משלל הצאן והבקר שאסור היה לקחת כדי שלא ישאר שם עמלק אפילו על רכוש, כפי שציותה התורה 7 : "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים" שלא ישאר זכרו. ובכך תהיה המלחמה בעמלק מלחמה לה', מלחמת קודש, ללא אינטרסים או נגיעות אנושיות. רמז לכך אנו מוצאים במגילה, שם תיקן עם ישראל את מעשיו ועשה תשובה לחטאם זה, כפי שנאמר 8 : "ובביזה לא שלחו את ידם".
מתברר אם כן, שבימי הפורים בעצמם היה האיום להשמיד, להרוג ולאבד כעונש לעם ישראל על הרחמים שגילה כלפי עמלק בימי שאול, ובזאת עבר על מצות התורה: "זכור את אשר עשה לך עמלק". לכן דוקא בימים אלו תיקנו חז"ל, לכל דורות ישראל, לקרוא פרשת זכור כדי להראות שעם ישראל שב מחטאו ומקיים בימים אלו את תשובתו בפרסום, בקריאה ברוב עם את פרשת "זכור את אשר עשה לך עמלק". כלומר, הזכירה כוונתה לומר שאם תזדמן לנו מחית עמלק נהיה מוכנים בפועל למחותו ואת זכרו, ולא רק לומר בפה.
יוצא מדברינו שבקריאה זו ישנם שלושה ענינים שונים:
א. קיום מצות הזכירה.
ב. כונה בלב לאותם הדברים כדי לקיים את מצות "לא תשכח".
ג. נכונות לקיים את מצות התורה: "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים". (ואם אמנם איננו מקיימים בפועל את המצוה, כבר אמרו חז"ל 9 : חשב אדם לעשות מצוה ולא יכול לקיימה- מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה).
בזאת יש באור חדש לדברי חז"ל שבארו את סמיכותה של פרשת זכור לפורים: כדי לסמוך זכירה לעשיה, כלומר עלינו ללמוד מענין הפורים שבו עם ישראל נלחם באויביו ונקם את נקמתו בעמלק, שגם אנו נהיה מוכנים לסמוך זכירה לעשיה אם תזדמן לפנינו מלחמה באויבי ה', ולא רק נקרא את הדברים בספר כמצות אנשים מלומדה.
על פי זה נבאר ענין נוסף. בעל תרומת הדשן, אחד מחשובי הפוסקים, כתב בספרו שמצות קריאת זכור היא מצות עשה מן התורה והיא חשובה יותר מקריאת המגילה שמצותה מדברי קבלה, נביאים ואנשי כנסת הגדולה. על כן, אם יש לאדם אפשרות לבחור בין קריאת זכור בשבת לבין קריאת המגילה בפורים, במקרה שלא יוכל לקיים את שתי המצוות, יש לו להעדיף קריאת זכור על קריאת המגילה. אולם, המגן אברהם חלק עליו וכתב שעדיף לבא בפורים אל בית הכנסת, שהרי ביום פורים קוראים בתורה בפרשת "בשלח" בענין "ויבוא עמלק וילחם בישראל", ובזה מקיימים את מצות זכור יחד עם קריאת המגילה, ולכן טובים השנים מן האחד.
שנים מגדולי הפוסקים הקרובים לזמננו, החפץ חיים במשנה ברורה ובעל ספר ערוך השולחן, לא הסכימו עם המגן אברהם ואישרו את פסקו של תרומת הדשן שיוצאים ידי חובה במצות זכור רק בפרשת זכור ולא ב"ויבוא עמלק" שבפרשת "בשלח". בעל ערוך השולחן הביא ראיה לדבריו מדברי הרמב"ם בספר המצוות 10 שכתב את טעם מצות זכירת עמלק, כדי שלא תיחלש איבתנו לעמלק ברבות הימים ונוכל לעשות את המלחמה בלי שום חולשה. אם כן, עיקר הזכירה היא לשם המלחמה וקיום מחית עמלק לעתיד, ודבר זה נזכר בפרשת זכור ולא בפרשת "בשלח", שכן בפרשת "בשלח" נאמר: "כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק... מלחמה לה' בעמלק מדור דור". בפרשה זו נזכר שה' ילחם בעמלק ולא ישראל. ואילו בפרשת זכור נאמר: "והיה בהניח ה' אלהיך לך מכל אויביך מסביב, תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח". זאת אומרת שענין הזכירה קשור במצות המלחמה שלנו- עם ישראל- בעמלק. יוצא איפוא שלפי הרמב"ם רק כך מקיימים את מצות הזכירה בשלמות. זהו ענין זכירת עמלק בפה: לקיים בפועל ולא רק במס שפתיים.
החפץ חיים, בספרו "משנה ברורה", כתב טעם אחר לדחות את דברי המגן אברהם. הרי בפסוק מפורט מה יש לזכור: "אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוהים. והיה בהניח ה' אלהיך לך מכל אויביך מסביב בארץ אשר ה' אלוהיך נותן לך לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח" 11 . דברים אלו לא כתובים בפרשת "בשלח".
אולם, המשנה ברורה לא פירש מה נאמר בפרשת זכור ומה חשיבותם שלא נזכרו בפרשת "בשלח", אלא שלפי ביאורנו ניתן להסביר זאת בדרך הבאה:
בפרשת "בשלח" מסופר כי עמלק נלחם בישראל ומשה שלח את יהושע למלחמה. והנה, הוא עצמו עלה לראש הגבעה ונשא כפיו כלפי ה'. וכאשר הרים ידיו, וראו ישראל את כפיו פרושות השמימה ונשאו ליבם לאביהם שבשמים, היו מנצחים, וכאשר הניח משה ידיו וגבר האויב. בסיום המלחמה החליש יהושע את הזדים וקבע ה' שמלחמה לו בעמלק מדר דר. אם כן כל ההדגשה בפרשת "בשלח" היא הסיבה הרוחנית של עזיבת התורה, כמאמר חז"ל 12 : "ברפידים"- שרפו ידיהם מן התורה. וכן כשנשאו ליבם לשמים (-תפילה) היתה הצלחה במלחמה, ובסיום המלחמה נאמר: "מלחמה לה'..." להורות שכל ענין המלחמה הינו רוחני הנוגע לתורה בלבד. לעומת זאת, בפרשת זכור נזכרה המלחמה מצידם של ישראל, ללא קשר לענין הרוחני, שכן המצוה היא שאנו נמחה את עמלק בגלל יחסו לישראל ולא במה שנוגע לה'. כלומר, לא ה' ימחה אלא אנחנו נמחה.
לכאורה, יש להבין מדוע נקטה התורה בהסבר זה של המלחמה הנוגע לנו ולא בהסבר הנוגע לשם ה', שלכאורה הוא החשוב יותר. ניתן לבאר זאת על פי איגרת 13 הרב קוק זצ"ל לרידב"ז ז"ל, בה הוא כותב שישנם שני עניינים שבונים את קדושת ישראל. האחד, סגולה פנימית שהבורא הטביע בלב ישראל בשעת יצירתם, כאמור 14 : "עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו", וכן: "שמעו אלי... העמוסים מני בטן" 15 ועוד. סגולה פנימית זו איננה תלויה במצוות ולימוד תורה, אלא הינה קשר עצמי ופנימי הקיים בנשמת ישראל עם קדושת הבורא, כיחס הבן לאב, כאמור בתורה 16 : "בנים אתם לה' אלוהיכם". סגולה זו איננה נפגעת גם לא על ידי חטאים, ויהיו החמורים ביותר, ח"ו, כנאמר בדברי חז"ל 17 : "ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא". אולם, קבע הקב"ה שבחיי העולם הזה אין סגולה זו נראית, אלא היא פועלת בהסתר. הענין השני שבונה את קדושת ישראל, ומביא את ההצלחה המקווה, תלוי בהשתדלות מצד האדם בלימוד תורה, קיום מצוות ומעשים טובים. כאמור בתורה פעמים רבות, כמו: "אם בחוקותי תלכו... ונתנה הארץ יבולה" 18 , וכן: "והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי... ואכלת ושבעת" 19 .
אמנם, יש לדעת שהסיבה העיקרית לבחירת ה' בעם ישראל הינה הסגולה הפנימית, כי לא נתן ה' תורה אלא לישראל ולא עשה כן לכל גוי. ואילו היתה ההצלחה בקדושה תלויה אך ורק במעשים, אין הבדל בינינו לגויים, כי גם להם נתונה הבחירה. וכך אנו אומרים ומציינים מדי שבוע בהבדלה, שההבדל בין ישראל לעמים הוא עצמי כהבדל בין קודש לחול ואור לחושך.
והנה, עמלק שלא יכול היה לפגוע בישראל הקדושים, עושי רצון ה', שהיו מוגנים על ידי ענני כבוד, פגע ביהודים הרפויים מהמצוות שעליהם אומר הכתוב: "ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוהים". אם כן, עמלק רצה להראות ברדיפתו את ישראל החלשים מן המצוות, שפלטם הענן, כי רק בזכות קיום המצוות נמצא סוד כוחם של ישראל, ואין בהן אור אלוהי סגולי. שכן, את כל החלשים מן התורה ומצוות הוא יכול לזנב. על זה ציותה התורה: "זכור את אשר עשה לך... ויזנב בך", כלומר נסיונו של עמלק היה לפגוע מצד קדושת ישראל הבאה על ידי האדם, ועל כן אנו מצווים להלחם בעצמנו, ולא להשאיר את המלחמה לה', דבר שיראה כאילו נקמתו היא בגלל הקדושה הפנימית בלבד.
הקב"ה, חס על כבודם של ישראל, שהוא כבודו, ואפילו על הנחשלים שביניהם. באמת קדושת הסגולה גבוהה בהרבה מקדושת המצוות, כי קדושת התורה והמצוות הבאה מצד מעשי האדם והשתדלותו אינה דומה במעלתה לקדושת הבורא המוטבעת בישראל. וזה כהבדל המעלה שבין קדושת השבת שהבורא קידש לבין קדושת המועדים שבאה על ידי ישראל. והנה מכאן עוד סיבה לקריאת פרשת זכור דוקא, כי ענין זה מתברר בפרשת זו ולא בפרשת "בשלח", ששם לא נזכר שפגע עמלק בנחשלים.
ויתכן להוסיף עוד נקודה חשובה שמתבררת בפרשת זכור, ואיננה בפרשת "בשלח", והיא המצוה שנצטוינו למחות את עמלק דוקא כאשר אנו יושבים על אדמת ארץ ישראל, כנאמר 20 : "והיה בהניח ה' אלהיך לך מכל אויביך מסביב בארץ אשר ה' אלוהיך נותן לך לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח". ומכאן שהאור העצום של סגולת ישראל מתברר בעיקר בארץ ישראל, ורק בהיותו בה יש בכוחו של עם ישראל, מתוך היותו מקודש ומרומם וכוחות הטוב מיוסדים ומאורגנים, למלא את ייעודו להכרית את כוחות הרע והטומאה של החמץ העולמי- עמלק, שיאבד זכרו.
^ 1 דברים טז, ג
^ 2 שמות כ, ז
^ 3 שמות יז, יד
^ 4 דף ל ע"א
^ 5 מגילת אסתר ט, כח
^ 6 תהילים קג, יג
^ 7 דברים כה, יט
^ 8 מגילת אסתר ט, טו
^ 9 מסכת ברכות דף ו ע"א
^ 10 עשה, מצוה קפט
^ 11 דברים כה, יט
^ 12 מדרש תנחומא פרשת בשלח סימן כה
^ 13 אגרת תקנ"ה
^ 14 ישעיה מג, כא
^ 15 שם מו, ג
^ 16 דברים יד, א
^ 17 מסכת סנהדרין דף מד ע"א
^ 18 ויקרא כו, ג-ד
^ 19 דברים יא, יג-טו
^ 20 דברים כה, יט
^ 2 שמות כ, ז
^ 3 שמות יז, יד
^ 4 דף ל ע"א
^ 5 מגילת אסתר ט, כח
^ 6 תהילים קג, יג
^ 7 דברים כה, יט
^ 8 מגילת אסתר ט, טו
^ 9 מסכת ברכות דף ו ע"א
^ 10 עשה, מצוה קפט
^ 11 דברים כה, יט
^ 12 מדרש תנחומא פרשת בשלח סימן כה
^ 13 אגרת תקנ"ה
^ 14 ישעיה מג, כא
^ 15 שם מו, ג
^ 16 דברים יד, א
^ 17 מסכת סנהדרין דף מד ע"א
^ 18 ויקרא כו, ג-ד
^ 19 דברים יא, יג-טו
^ 20 דברים כה, יט
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
לבדוק את החמץ שבלב
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
בריאת העולם בפרשת לך לך
הלכות שטיפת כלים בשבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.
לקראת הנישואין הכנה לפגישות
בבסיס הכל - התפילה | גיל החתונה בזמננו | למה להתחתן? | שלב החיפושים | מתי להתחיל? | איך יודעים שזה מתאים? |ההבדלים בין איש לאישה | שלבי התפתחות הקשר | דגשים כלליים לפגישות.
תפילה מהות התפילה: חיבור עמוק לבורא
הרב מסביר כי התפילה אינה רק פעולה טכנית שאנו חייבים לצאת בה ידי חובה, אלא "עבודה שבלב" שנועדה לבטא התבטלות, עבדות ורצון אמיתי לקרבה ולדבקות עם בורא עולם. בנוסף, מודגש כי ההלכות השונות והמבנה הקבוע של התפילות נועדו לרומם את שאיפותינו הרוחניות ולחזק בנו את ההכרה התמידית שכל השפע בחיינו מגיע אך ורק מאת השם.
אורות ישראל ותחייתו הורדת הרעיונות למעשה
השיעור מדגיש כי רוח ההלכה המעשית, באמצעות התורה שבעל פה, מספקת הדרכה מסודרת המהווה בסיס יציב וחיוני לבניית חיי רוח שלמים וקבועים ללא דילוג על שלבים. לעומת זאת, "רוח סער" המחפשת אידיאלים גבוהים ללא עיגון מעשי בסדרי החיים, כפי שבא לידי ביטוי בנצרות או בגישות קיצוניות, מנותקת מן המציאות ואינה מסוגלת להתקיים לאורך זמן.
כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש אב
אבלות בתשעה באב בשגרת החיים | רמת ההחמרה בכשרות (בדיקת תולעים וחרקים) | קריאת שם לתינוק על שם קרוב משפחה שנפטר | מפגשים ושיח עם הציבור החילוני | אחדות ישראל ושילוב כלל העם (משל החלבנה) | כוונה בתפילה.
בין המצרים עניינם של תשעת הימים ובית המקדש
הרב מדגיש, על בסיס דברי הרמב"ם, שהתעניות אינן רק ביטוי של אבל על החורבן, אלא קריאה עמוקה לחזרה בתשובה ולהכרה בהשגחה העליונה מתוך תקווה וציפייה פעילה לבניין המקדש. בנוסף, דרך משלים שונים ותורתו של האר"י הקדוש, השיעור מסביר שעבודת ה' האמיתית דורשת התעוררות פנימית, ענווה, אהבת ישראל וכיסופים מתמידים של הנשמה להתגלות השכינה.
דברים פרשת דברים – השם אוהב אותך
הדור שסרב להיכנס לארץ טען שהשם שונא אותו ומכאן יש ללמוד על חשיבות האמונה בטוב ד' ואהבתו והמנוע לכיבוש וישוב הארץ
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת דברים
איך יתכן דמשה רבינו ע"ה וכל ישראל יסתפקו בטעות גדולה כזאת שהוא במשך ששה ימים. מט' באב ועד ט"ו באב. ומדוע לא נתייחד הדיבור עמו מיד כשכלתה גזרת מתי מדבר בעשירי באב. שֶׁיְּהֵא חָבִיב עָלֶיךָ דִּין שֶׁל פְּרוּטָה כְּדִין שֶׁל מֵאָה מָנֶה, שֶׁאִם קָדַם וּבָא לְפָנֶיךָ, לֹא תְּסַלְּקֶנּוּ לָאַחֲרוֹנָה. מה ההוה אמינא דיש להקדים הדין של מאה מנה לדין פרוטה. והשכל מחייב כן שהרי לעני חשיב. וכן קי"ל דאין מעבירין על המצוות. סמוך למיתתו הוכיחן. למה חשש משה אם יוכיחם כמה פעמים. וגם אם אינם מקבלים תוכחה בפעם אחת מה יפעול אם יוכיחם קודם למותו פעם אחת, הלא סוף סוף לא יועילו ולא יתקנו את מעשיהם.
אחדות ומחלוקות אחדות ישראל - ערך עצמי
האם לאחדות בעם ישראל יש ערך עצמי בפני עצמו או שהיא כלי בלבד, האחדות היא יסוד רוחני והלכתי עצמאי ותמצית התורה כולה. האחדות והשלום הם תנאי הכרחי להשראת השכינה ולקבלת שפע וברכה, ואף דוחים גזרות קשות גם כאשר העם שרוי בחטא או בעבודה זרה. בשל מרכזיותה של האחדות, חכמים אף הקלו באיסורים הלכתיים כדי למנוע פירוד, בעוד שגישה של פירוד והתרחקות מהכלל נתפסת כחמורה ביותר ופוגעת ביכולת להופיע את השכינה בעולם.
תפילה ובית כנסת סודות התפילה
איך להעלות את התפילה שלכם רמה?
מתי חולצים תפילין? | סיום התפילה של השליח ציבור בקדיש תתקבל | מעלת "ברכו" על פני שאר הברכות | סיום הוויה בקריאת שמע | קידוש ה' במניין ובמסירות נפש | הבדלים בין סוגי הקדושות
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א התכונה העליונה
דרך הקודש יג - טו
יש סוגים שונים של צמאון לה' - צמאון שכלי, דמיוני, רגשי או לימודי. צריך לדעת להבחין ביניהם. לצדיקים יש תכונה עליונה, שנוה מהמון העם. ולכן הם נדרשים לתשוקה תמידית לקודש. בעלי נשמה שירית צריכים לדעת את תכונתם ואת המזון הרוחני שלהם. הם צריכים לדעת לממש את יסוד ההתלהבות שלהם בעניינים רוחניים.
מאמר שלישי המשך עבודת החסיד
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בתפיסתו של ספר הכוזרי אודות החשיבות המכרעת של השבת והמועדים בשמירה על קיומו וייחודו של עם ישראל לאורך שנות הגלות. בנוסף, השיעור מנתח את דמות "החסיד" המקפיד על קיום המצוות האלוהיות (העל-שכליות), ומשלב דיון וסיפורים מרתקים אודות מהותם ומקורם של חלומות.
מלחמת "חרבות הברזל" סולם יעקב בקיבוץ כרם שלום
השיעור עוסק בחזון היהודי של חיבור בין העולם הרוחני והגשמי, רעיון עמוק המשתקף דרך סולם יעקב וסודם של הכרובים בזמן חורבן בית המקדש. חזון אידיאלי זה בא לידי ביטוי מעשי בסיפורו מעורר ההשראה של קיבוץ כרם שלום, שהפך מקהילה חילונית מובהקת בקצה הארץ לסמל של אחדות, אמונה וחיים משותפים בין חילונים לדתיים.
אורות התשובה - הרב הראל כהן דור מסובך
אורות התשובה פרק ו פסקה ד'
הרב מלמד אותנו שהשיקוע בגסות החיים החומריים הוא השורש לפגמים המוסריים הטבעיים, והוא זה שמביא לנטיה מהמוסר האלוקי ומרידה במצוות ה'. אך כיוון שזה לא הטבע שלנו אלא זו מחלה- זה לא יתמיד, "התשובה היא תמיד מוכרחת לבוא ולהתגלות".
"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו סמכות, אחריות ומשפט התורה
הקשר ההכרחי בין סמכות לאחריות במערכות המדינה, לצד בירור הזהות העמוק שמביאה עמה המלחמה הנוכחית לעם ישראל. השבת סמכות הדיון בדיני ממונות לבתי הדין הרבניים מהווה הזדמנות היסטורית לחשוף את הציבור הרחב לצדק, ליושר וליעילות של משפט התורה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.
